התשובה מימין ליוזמת ז'נווה

"איני מהסס לומר שאני מבקש לחדש את ימיה של 'תוכנית אלון' הוותיקה של המערך, עם תוספת של נדבכים חדשים", כך אומר דורי גולד, מי שהיה בעבר שגריר ישראל באו"ם ויועצו של בנימין נתניהו. גולד ושותפו לדרך, האלוף במיל. יעקב עמידרור, מבקשים בימים אלו להציב חלופה "ימנית" ליוזמת ז'נווה, תוך תביעה כי בכל משא ומתן עתידי תתעקש ישראל על הותרת נכסי קרקע ביהודה ושומרון ברשותה, זאת מטעמי ביטחון מובהקים.

מאז אוקטובר 2004 פועלים השניים יחדיו במסגרת המכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, בראשו עומד גולד, כדי לקדם את סוגיית צורכי הביטחון של ישראל במשא ומתן עתידי. הנחת היסוד של גולד ועמידרור - להם מיוחסת עמדה ימנית במפה הפוליטית של ישראל - היא שמעבר לבעיה הדמוגרפית הפלסטינית והלחצים הבינלאומיים המופעלים על ישראל, חייבים קברניטי המדינה למנוע אובדן של נכסי קרקע אסטרטגיים.

תוכניתם מבקשת לקבוע כי ישראל לא תוותר על בקעת הירדן בכל הסדר עתידי שהוא, תעבה את פרוזדור המעבר מתל-אביב לירושלים ומעטפת הישוב היהודי מסביב לה, ולא תוותר על הגבעות השולטות על נמל התעופה הגדול של ישראל בלוד ועד לגבעות מעל תחנת הכוח בחדרה.

גולד, מלבד היותו שגריר באו"ם ויועצם של ראשי הממשלות נתניהו ושרון, היה מעורב במשא ומתן עם הפלסטינים והאמריקנים בפסגות וואי, עקבה ואחרות. שותפו למחקר, האלוף במיל. עמידרור, שירת 36 שנים בצה"ל ובתפקידיו האחרונים שימש כראש חטיבת מחקר באמ"ן, המזכיר הצבאי של שר הביטחון ומפקד המכללות בצה"ל. לשניים שותף בעבודת המחקר גם מאיר רוזן, מי שכיהן כשגריר בארה"ב ובצרפת ויועץ משפטי של משרד החוץ.

מתוך הסקר: הפלסטינים לא אמינים, ביטחון קודם לשלום

מן הסקר שהגישו גולד ועמידרור עולה כי רק כחמישית מהאוכלוסיה חושבים שישראל יכולה לסמוך על הרשות הפלסטינית שתעמוד בהתחייבות שלה בהסכם עתידי וכשליש בלבד מאמינים כי הפלסטינים יכירו בזכות ישראל להתקיים בשלום. עוד עולה מן הסקר כי רוב גדול, 87 אחוזים, תובע הצהרה פלסטינית הקובעת ויתור על זכות השיבה. כשליש בלבד חושבים כי ניתן להגיע להסדר קבע והודעה על סיום הסכסוך ואחוז דומה (32) סבור כי ניתן להגיע להסכם שלום ללא ויתורים על צרכי הביטחון של ישראל.

מהשאלות הנוגעות להשוואה בין הדאגה לצורכי ביטחון של ישראל, לעומת הצורך בהסכם שלום עולה כי הרוב הגדול - 80 אחוזים - סבור כי דאגה לבטחון חשובה יותר. במקביל, 37 אחוזים חושבים ששלום יבטיח גם יותר בטחון.

הסקר מעלה כי גם לאחר המלחמה האחרונה בעיראק צריכה ישראל, על דעת רוב אזרחיה הבוגרים (71 אחוזים), לשמור לעצמה נכסים קרקעיים להגנתה. עם זאת, כאשר מדובר בשמירה על שטחים בהם יש אוכלוסיה ערבית צפופה, קיים רוב של 55 אחוזים שסבור כי חשוב לוותר על שטחים אלו גם אם הם הכרחיים לבטחון ישראל.

בנושא ההתנתקות מעדיף רוב הציבור (כשלושה רבעים) לנהל משא ומתן עם הפלסטינים כדי להגיע להסכם קבע, על פני מהלך חד-צדדי. 57 אחוזים חושבים כי ההחלטה על ביצוע התנתקות נוספת צריכה להיות כפופה להכרעה במשאל עם.

בהמשך הסקר הציעו החוקרים לציבור שורה של אתרים רגישים המועמדים להחזרה אפשרית לפלסטינים - כמו שטחים השולטים על שדה התעופה בן גוריון וכביש 443 (מירושלים למודיעין) - ו-71 אחוזים השיבו כי יתנגדו למהלך שכזה.

כשני שליש מאוכלוסיית ישראל חושבת כי גדר הביטחון תקטין את מספר הפיגועים בארץ. מעניין לציין כי דווקא בקרב תומכי מפלגות הימין (ליכוד, האיחוד הלאומי וישראל ביתנו) נמוך יחסית חלקם של המשיבים כי הגדר לא תקטין את מספר הפיגועים. מבדיקת תגובותיהם לשאלות אחרות בנושא זה עולה כי הדבר לא נובע מהתנגדות לגדר, אלא מעמדתם שהגדר אינה מספיקה להגנה מפני פיגועים.

נתון מעניין אחר נוגע לסוגיית המעבר הבטוח בין עזה ליהודה ולשומרון. רוב גדול בישראל מעלה חשש להברחת אמצעי לחימה במסווה מעברים תמימים בין איזורים אלו אולם במקביל, 59 אחוזים סבורים שצריך לאפשר מעבר סחורות ואנשים בין עזה לגדה. בסוגיית הצבת מסילת רכבת בין רצועת עזה לגדה השיבו 48 אחוזים כי יש לאפשר זאת לעומת 49 אחוזים שהתנגדו.

הסקר נערך בקרב 500 אנשים מהאוכלוסיה היהודית הבוגרת.