תוכנית ויסקונסין: "עובדים ובתמורה מקבלים תעסוקה"

בחודש אוגוסט האחרון נפתחה תוכנית מהל"ב (ויסקונסין) שנועדה למצוא עבודה למובטלים כרוניים המתקיימים מהבטחת הכנסה. 18 אלף איש נקראו להתייצב במרכזי תעסוקה שהוקמו עבורם בירושלים, חדרה, אשקלון ונצרת. רוב המשתתפים מבוגרים, אמהות חד-הוריות, חולים ועולים חדשים ונמנים על מקרי האבטלה והעוני הקשים במדינה. שר האוצר דאז ושר התמ"ת (שהפך בינתיים לשר אוצר) אהוד אולמרט, הכריזו שנמצא פיתרון למצוקתם.

עד כה מצאו רק 15% ממשתתפי התוכנית עבודה, מחציתם במשרה חלקית. 20% מהמשתתפים הפסיקו לקבל קיצבאות כיוון שלא שיתפו פעולה עם התוכנית. ל-65% לא נמצאה עבודה והם ממשיכים להתקיים מקצבאות.

ואולם, רבים מהם אינם ממש מובטלים. החברות המפעילות את הפרויקט שלחו אותם לבצע שירות לקהילה: הם מבצעים תפקידים שונים במוסדות ציבור ובעמותות. השירות הקהילתי אורך 4 חודשים, 30 שעות בשבוע. מי שאינו מבצע שירות אינו מקבל קצבה. במנהלת מהל"ב מסבירים שמדובר בפרויקט חינוכי שנועד להכשיר אותם למסגרת עבודה. ynet יצא השבוע לאחדים מאתרי השירות לקהילה בחדרה, וראה כיצד הדברים נראים. 

מקווה לקבל שכר, אבל הוא יקבל קיצבה  

ניסן סמיר, צבע מתכת, מגיע מדי בוקר לתחנת כיבוי האש בחדרה. הוא מבצע עבודות פחחות, צביעה ותחזוקה למתקני התחנה ורכבי הכיבוי. לעתים הוא נמצא לבדו באולם בו חונים כלי הרכב. חבריו לעבודה מחבבים אותו וסומכים עליו. הוא מרוצה. התחנה היא בשבילו מקום עבודה לכל דבר. אלא שניסן אינו יודע שהוא יקבל בתמורה לעמלו קיצבה של 1,500 שקלים בלבד.

ניסן עלה מעיראק לפני 4 שנים. הוא עבד בצבעות ופחחות מילדותו, ומספר שצבע מתקנים גם בארמונותיו של סדאם חוסיין. עם עלייתו הפך לצבע בלשכת התעסוקה בחדרה. בספטמבר האחרון התפטר. לטענתו, עבר ניתוח ולא יכל לעבוד, אך הביטוח הלאומי לא הכיר במחלתו כאבדן כושר עבודה וסירב לשלם לו קצבה. הביטוח הלאומי שלח אותו לחברת אג'נס המפעילה את תוכנית ויסקונסין בחדרה.

ניסן אינו דובר עברית, והשיחה מתנהלת באמצעות הישאם מסאווה, עובד במכבי האש של אום-אל-פאחם המשמש כמתורגמן. "אמרתי להם שאני צבעי ושאני רוצה לעבוד", אומר ניסן, "יש לי שני ילדים לפרנס. אמרו לי: 'אין בעיה, לך למכבי האש'".

אתה עובד בשכר בשירותי הכיבוי, או מתנדב שמקבל קיצבה מהביטוח הלאומי? 

"אני עובד אצל אג'נס, לא אצל מכבי האש. הביטוח הלאומי צריך לשלם לי כסף".

כמה ישלמו לך?

"לא יודע. לא אמרו לי. אני מצפה שישלמו לי כמו בעבודתי הקודמת, 3,100 שקלים בחודש".

אתה מרוצה כאן?

"אני מאושר מהעבודה. אני רק מקווה שיהיה גם כסף".

אלא שניסן טועה. מחברת אג'נס נמסר כי ניסן הוא מובטל המקבל קיצבת הבטחת הכנסה בלבד. עבודתו היא שירות בקהילה בלא שכר. בחברה הדגישו שהם מסבירים למובטלים את המצב בליווי תרגום לערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.

"חוסכים הרבה כסף"

מי תיחזק את רכבי הכיבוי לפני שניסן הגיע? "מכבי האש הזמינו את העבודה שניסן מבצע מקבלן עצמאי", מספר מסאווה, "היום יש לנו את ניסן ולא צריך קבלן. כולם מרוצים מניסן. הוא בא בזמן ועובד כמו שצריך. הוא חוסך הרבה כסף".

בשירותי הכיבוי בחדרה אישרו את טענותיו של מסאווה: "אנחנו מקבלים מתוכנית ויסקונסין עובדים שמבצעים עבודות ניקיון, אחזקה ושיפור חזות. ניסן הוא צבע מנוסה ברמה מקצועית גבוהה ואנחנו מרוצים ממנו. לפני שהגיע, נהגנו להוציא למכרז את העבודות שהוא מבצע, וכעת אנחנו חוסכים הרבה כסף".

לפי החוק, אסור לפטר עובד כדי להציב במקומו מתנדב מתוכנית ויסקונסין. ממינהלת מהל"ב (ויסקונסין) נמסר בתגובה: "השירות לקהילה מתבצע רק בפרויקטים חד-פעמיים לזמן קצוב. מינהלת מהל"ב אישרה את התפקיד שניסן מבצע". לאחר ש-ynet בירר את הנושא במינהלת מהל"ב, פנה שירות הכיבוי בחדרה ל-ynet ומסר תגובה נוספת: "שירות הכיבוי לא פיטר אף עובד בגלל תוכנית ויסקונסין".

"הם עובדים ובתמורה מקבלים תעסוקה"

כל מי שנכנס לתיכון תחכמוני בחדרה יכול להבחין במובטלים שנשלחו לשירות קהילתי מתוכנית ויסקונסין. בחצר התיכון נמצאים לפחות מ-6 "מובטלים" שמקרצפים מרצפות, אוספים לכלוך וצובעים את הקירות. קל לזהות אותם: כולם עולים וכולם מבוגרים למדי. התלמידים מסתובבים ביניהם ונהנים מכל רגע. "צלמו, צלמו את העבדים שלנו", קוראים תלמידים, "הביאו לפה את כל האתיופים והמסכנים, שיעשו עבודות שירות. בושה וחרפה. יאללה, תנקי, תנקי".

איזידור (56) עלה מסרביה בשנת 2000. בסרביה עבד 30 שנה כמהנדס. כיום הוא צובע קירות בבית הספר. "חיפשתי עבודה ולא מצאתי. אני מבוגר מדי", הוא מספר, "אין לי בעיה לעבוד כאן. אני עובד כאן כמו כולם. הבעיה היא שאני לא מקבל כסף, רק קצבה של 1,500 שקל. הסבירו לי שאם לא אעבוד לא אקבל קצבה. אני חושב שבשום מקום אחר בעולם אין דבר כזה, לעבוד בלי כסף. אי אפשר לחיות ככה. אין דרך לתאר את מה שאני מרגיש".

אב הבית של בית הספר, ציון סרוסי, אחראי על ה"מתנדבים". סרוסי, צעיר ונמרץ, נראה מרוצה. הוא יושב על גרם המדרגות במרכז החצר ומחלק ל"מובטלים" הוראות. הוא פונה אליהם בחיבה ומרעיף עליהם שבחים. "איזידור בחור מעולה ועובד מצוין", הוא אומר, "אני מרוצה מאלה ששלחו לכאן מויסקונסין. הם חבר'ה מצויינים".

לפני שאיזידור עבד כאן, היה עובד שכיר שביצע את העבודה שאיזידור מבצע כיום?

"כן".

אז ביטלו לכם תקנים לעובדים ובמקומם שלחו מתנדבים מתוכנית ויסקונסין?

"תבין, מה זה תוכנית ויסקונסין? לוקחים אנשים שחותמים בלשכה ומקבלים כסף מהמדינה. נותנים להם תעסוקה ובתמורה הם עובדים כמה שעות ביום במקום לשבת בבית ולא להרגיש טוב. בכל בית ספר יש רק אב בית אחד. אני עושה את אותה עבודה שהם עושים. אבל אני עובד כאן כבר הרבה זמן. אנשים כמוהם יש ערימות בכל מקום".

אם הם מביאים תועלת, למה לא מעסיקים אותם בשכר?

"כי אנחנו כמו תוכנית שיקומית בשבילם. היום בגיל 50 -40 אתה כבר לא יכול למצוא עבודה. אנחנו מקבלים לכאן אנשים לא צעירים עם בעיות בריאות קשות. יש כאן אנשים שאפילו אסור להם לגעת בחומר ניקוי, וכאן יש להם תעסוקה".

אסור להם לגעת בחומרי ניקוי והם עובדים בניקיון?

"הם עובדים עם כפפות. אנחנו לא מכבידים עליהם. כל אחד מהם עובד לפי יכולתו".

הם לא מקבלים שכר. במינהלת תוכנית ויסקונסין טוענים שהתוכנית נועדה להכשיר אותם לעבודה. האם איזידור ימצא עבודה בזכות ההכשרה שהוא מקבל כאן?

"הוא ימצא. הוא בחור מעולה".

בעיריית חדרה מכחישים מכל וכל את טענותיו של סרוסי. מהעירייה נמסר: "העירייה לא פיטרה אף עובד ולא הפסיקה אף חוזה עבודה בגלל תוכנית ויסקונסין".

"הם תורמים למערכת"

גם בית האבות מרכז ויינברג בחדרה מעסיק "מובטלים" בשירות קהילתי. הם מבצעים עבודות ניקיון במטבח, מסייעים בגינון ומטפלים בקשישים. "אין מה לעשות", נאנח אחד מהם, עולה בן 50 מאתיופיה. "אני חולה סוכרת. אם לא אעבוד כאן לא יהיה לי כסף לתרופות. יש כאן גם אוכל במטבח. גם המנהלת טובה. אולי יעזרו לי".   

עובדי בית האבות אינם מסתירים מהדיירים את השירות הקהילתי. "אמרו לי שיש כאן עובדים בלי שכר", אומר יעקב, אחד הקשישים, "אני מעריך אותם מאוד. מחמם את הלב".

גם מנהלת בית האבות, סיגל זיידה, מרוצה: "הם תורמים למערכת. לפי מה שהסבירו לי, הם מקבלים קצבת הבטחת הכנסה ובתמורה הם עוזרים לקהילה. מעין עבודה יזומה, כמו שהיתה פעם. אלה אנשים מבוגרים עם בעיות בריאות שקשה לי להאמין שימצאו עבודה".

מטרת התוכנית היא להרגיל אותם למסגרת כדי שישתלבו בעבודה בעתיד. יש לזה סיכוי?

"ייתכן שלחברת אג'נס המפעילה את תוכנית ויסקונסין בחדרה יש יכולות שאני לא מבינה לשלב אותם בעתיד בעבודה. אני לא רואה איך זה יקרה".

אז מה התועלת בהעסקתם?

"אני בעד שאנשים שמקבלים הכנסה מהמדינה יתנו תמורה".

אם כך, זאת עבודה לכל דבר?

"במדינה עם משאבים קטנים כמו שלנו, מה רע בכך"?

הם עובדים 6 שעות ביום. לפי חוק שכר המינימום עובד שמועסק כך צריך לקבל לפחות 2,400 שקלים. זה נראה לך הוגן שהם מקבלים קיצבה של 1,500 שקל?

"אני לא ממש מודעת לנושא הכספי. יכול להיות שצריך לקחת בחשבון את גובה הקיצבה שלהם בהגדרת תפקידם. בכל מקרה הם עובדים 4 חודשים בלבד".

תגובה: "פועלים לפי החוק בזהירות ובאכפתיות"

מחברת אג'נס ישראל, מפעילת ויסקונסין בחדרה, נמסר בתגובה: "החברה פועלת במסגרת החוק ואף למעלה מכך. החברה נוקטת ביוזמתה במשנה זהירות ואכפתיות ומחתימה כל ארגון שאליו נשלחים המשתתפים לשירות בקהילה על חוזה מיוחד שבו הארגון מתחייב לקיים את החוק. משתתפי התוכנית זוכים להוקרה ולמכתבי תודה על תרומתם לקהילה. בניגוד לדעה הרווחת, אג'נס אינה מתוגמלת כלל על השירות בקהילה. השירות מהווה הכנה לעבודה. לא ידוע לנו על מקרה שמשתתף בשרות החליף עובד בשכר, רגיל או חיצוני".

בנוגע למבוגרים וחולים המשתתפים בפרויקט, נמסר בתגובה: "בין המשתתפים יש אנשים בעלי מגבלות גופניות שאינם זכאים לקצבת נכות. קלטנו את המשתתפים בתוכנית לפי נתונים שקיבלנו מהביטוח הלאומי. אנחנו קשובים לצרכים שעולים מהשטח. בימים אלו ממש נבחן הצורך במסלול מיוחד למשתתפים בעלי מגבלות פיזיות וחברתיות המקשות על השתלבותם בעבודה. שר האוצר חתם לאחרונה על תקנות שמאפשרות להקטין את היקף ההשתתפות של נכים בתוכנית עד לשעה אחת בשבוע".

"שולחים מבוגרים וחולים לעבודה בכפייה"

מעמותת "ידיד" המסייעת לנזקקים והעוקבת אחרי תוכנית ויסקונסין, נמסר בתגובה: "אי אפשר להסתיר יותר את האמת: בתוכנית מהל"ב יש בעיות קשות ומהותיות. התוכנית מנסה לשלוח אנשים מבוגרים וחולים לעבודה בכפייה.

"בנוסף, הפכה תכנית השרות בקהילה לעבודה תמורת קצבה. אין ספק שלא מעט גופים המפעילים מתייחסים למשתתפי השירות בקהילה כעובדים לכל דבר ששכרם הוא קצבתם. התוכנית מהווה חסכון אמיתי בעלויות העבודה של ארגונים והמשתתפים מרגישים מנוצלים ופגועים. המשתתפים עובדים קרוב למשרה מלאה תמורת סכום זעום המגיע לפחות ממחצית שכר המינימום.

"מינהלת התוכנית צריכה להגדיל את הקHצבאות או להפסיק את השירות בקהילה. הגיע הזמן שמינהלת התוכנית תפעיל ביקורת קפדנית יותר ותשנה מיד סעיפים הגורמים לפגיעה אמיתית בכבוד המובטלים", אומרים בידיד.