השוואת מחירים: איפה הכי זול לקנות תרופות לילדים

הקפצת מחירי התרופות ללא מרשם הנמכרות מחוץ לבתי המרקחת לא היתה יכולה להיעשות בעיתוי גרוע יותר מבחינת הצרכנים, ובמיוחד מבחינת ההורים לילדים קטנים. דווקא בימים אלה מגיעה לשיאה עונת מחלות הילדים בדרכי הנשימה, האופייניות לחורף, ובמרכז הרפואי לילדים "שניידר" בפתח-תקווה, למשל, ממתינים מדי לילה ילדים 12 שעות במיון עד שתתפנה מיטה באחת המחלקות.

והנה, דווקא בשבוע שעבר הוסר הפיקוח על מחירי התרופות שהותרו למכירה ללא מרשם מחוץ לבתי המרקחת, והמחירים זינקו. לדוגמה, מחירה של אחת מהתרופות הפופולריות ביותר לילדים, "אקמולי" של טבע, מחוץ לבית המרקחת עלה מ-10.95 שקל ל-14.90 שקל (מחיר לאריזת 60 מ"ל מיוחדת למכירה מחוץ לבתי המרקחת). אם מחשבים את מחיר התרופה ל-100 מ"ל, מגיעים ל-24.80 שקל מחוץ לבית המרקחת, לעומת 16.65 שקל לאריזה הסטנדרטית הנמכרת בבית המרקחת.

"אקמולי" היא התרופה היחידה לילדים שמחירה מחוץ לבית המרקחת עלה עד כה, בעקבות הוצאתה מפיקוח – אבל על-פי הערכות, היא רק הסנונית הראשונה. "החברות ייקרו השבוע את מחיריהן של 6 תרופות שיצאו מחוץ לבתי המרקחת ב-12%-38%, בעקבות הסרת הפיקוח על המחירים של משרד הבריאות", אומר דודו פאפו, רוקח מרמלה וחבר הנהלת התאחדות הרוקחים. "אני מעריך שמדובר בבלון ניסוי, שבעקבותיו יבואו התייקרויות נוספות. הנפגעים הראשונים מכך, בעיקר בחורף, יהיו הצרכנים הגדולים של תרופות ללא מרשם – הורים לילדים".

לדברי פאפו, "כבר היום הורים מתקשים לרכוש תרופות לילדים. ילד חולה צורך אריזה של 60 מ"ל ביומיים. הורים רבים רוכשים דווקא את ה'אקמולי' ותרופות רבות לילדים באופן פרטי, כי לא תמיד כדאי לרוץ לרופא כדי שירשום תרופה להורדת חום או לגודש באף – במיוחד כשהילד חולה באמצע הלילה או בסוף שבוע".

בחברת התרופות טבע אומרים כי "חברות התרופות הודיעו מלכתחילה שהן מסבסדות את מחירי התרופות שהוצאו מחוץ לבתי המרקחת. האריזות יקרות יותר וגם עלות ההפצה. ברגע שמשרד הבריאות אישר את הסרת הפיקוח, לא היתה סיבה שלא לייקר את התרופות". בטבע מוסיפים כי "להורה שמחפש מחירים זולים מומלץ לרכוש את התרופות בקופות החולים".

* הערות: בקופות חולים כללית ולאומית מופיעים שני מחירים: המחיר הזול הוא למבוטחי הביטוחים המשלימים והיקר לשאר המבוטחים. במאוחדת המחירים הזולים יותר הם לרוכשים את התרופה עם מרשם רופא. רק "נוסידקס" ניתן לרכישה רק על ידי מרשם רופא ולכן יש רק מחיר אחד. במכבי אין הבדל.

** הפער בין המחיר הגבוה והנמוך ביותר.

השוואת מחירים שערך "ידיעות אחרונות" תומכת בטענה של טבע, כי משתלם יותר לרכוש תרופות לילדים הפופולריות בחורף בבתי המרקחת של קופות החולים על פני רכישתן בבתי המרקחת הרגילים. ההשוואה כללה 12 תרופות ותכשירים לילדים הפופולריים בתקופת החורף, והפערים שהתגלו במחיריהן של אותן תרופות הם עצומים – 25%-115%.

"קופות החולים דוחפות תרופות מסוימות"

מחירי קופות החולים נמסרו על-ידי הקופות, ואת מחירי בתי המרקחת, שהם אחידים ונמצאים בפיקוח, אספנו בסופרפארם. בין הקופות היתה קופת חולים מאוחדת המשתלמת ביותר – 7 תרופות נמצאו בה במחירים הנמוכים ביותר. לעומת זאת, במכבי ובכללית התגלו 5 תכשירים במחירים הגבוהים ביותר מבין הקופות.

צריך לזכור שקופות החולים אינן מוכרות את התרופות לכל מבוטחיהן במחירים אחידים. בכללית, לדוגמה, רוב התרופות שנבדקו נמכרות במחירים שונים ל"סתם" חברי קופה ולמבוטחים בתוכנית הביטוח המשלים "כללית מושלם" – ובפערים משמעותיים.

כשמדובר בסירופים להורדת חום על בסיס איבופרופן, שצוברים פופולריות על חשבון ה"אקמולי" הוותיק – כמו "אדוויל" להורדת חום בגרסה לילדים – ישלם חבר רגיל בכללית 26.55 שקל ואילו מבוטח ב"כללית מושלם" ישלם 22.13 שקל. על "נורופן" ישלם החבר הרגיל 20.63 שקל ואילו מבוטח "כללית מושלם" ישלם 16.76 שקל.

במאוחדת נמכרות חלק מהתרופות במחירים שונים ללקוחות שרוכשים את התרופות עם או בלי מרשם רופא. בכל מקרה – המחירים זולים מתעריפי בתי המרקחת.

במכבי, לעומת זאת, אין הבדל בתעריפים שמשלמים המבוטחים בתוכניות הביטוח המשלים והמבוטחים רגילים, בעת רכישה בסניפי הקופה.

תרופות הופכות למשתלמות יותר לקנייה ככל שהיצרנים והיבואנים שלהן מגיעים לדילים משתלמים יותר עם הקופות, ואלו חפצות בייקרם. "תרופות שכמעט לא מככבות בפרסומות הן בדרך כלל אלה שמככבות בדילים עם הקופות", מסביר אילן שקד, מנהל תחום בתי-המרקחת ברשת סופר-פארם. כך, למשל, "טריאמיניק" – סדרה חדשה של נוברטיס להקלה על תופעות של התקררות בחורף אצל ילדים, המשווקת באגרסיביות, לא מככבת בראש מצעד התרופות הנחשקות של קופות-החולים (בבתי המרקחת של מאוחדת אפילו לא מוכרים אותה). לא במקרה פער המחירים שנמצא בה בין בתי המרקחת לבין הקופות הוא הנמוך ביותר – 25%.

גם תרופות כמו "רוביטוסין" או "סימפוקל" לשיעול, שלא נמנות עם יקירות קופות החולים, חוגגות במסעות פרסום. לעומתן, תרופות כמו "היסטפד" או "סולבקס" מככבות במרשמי רופאים בקופות, ולכן אין סיבה שיחגגו בפרסומים.

האם העובדה שקופות החולים דוחפות את הרופאים לרישום תרופות מסוימות לא מזיקה לילדים? "לא נתקלתי אף פעם בילד שהגיע לבית-חולים כי הסתבך, כאשר במקום תרופה א' נתנו לו תרופה גנרית", טוען ד"ר אבינועם רחמל, מנהל היחידה הפרמקולוגית ב"שניידר". "בכל העולם המערבי, קופות החולים עברו ועוברות לשימוש בתרופות גנריות, שהן זולות יותר. ההבדל העיקרי הוא בדרך כלל בטעם ולא ברכיבים – וזהו ההבדל שההורים גם מרגישים בדרך כלל.

"קופות החולים דומיננטיות בכל התרופות הנמצאות בסל התרופות, אבל כאשר הילד סובל משיעול, ההורים מגיעים לבית המרקחת, וכאן דומיננטיות דווקא התרופות האלטרנטיביות, הטבעיות", טוען אילן שקד, מנהל תחום בתי מרקחת בסופר-פארם. "הם פשוט יעילים ומכילים חומרים הידועים זה שנים כמקילים על שיעול, כמו קורנית ודבש. עובדה שזה נמכר ואנשים קונים".

מי שאינם מרוצים כלל מהעלייה בפופולריות של תכשירים טבעיים נגד שיעול, בפרט לילדים, הם ד"ר רחמל וד"ר שמואל גור, יו"ר "חיפ"א" – החברה הישראלית לרפואת ילדים. "כמעט אין הורה שלא קונה תכשיר טבעי נגד שיעול ומבזבז את כספו", מתריע ד"ר רחמל. "מצד אחד אין בהם שום יתרון. מצד שני, מאחורי המילה טבעי יש בעיה. איש לא בדק וחקר את התרופות האלו כמו שנבדקות תרופות רגילות. מי שחולה ונזקק לתרופה, שייקח רק מה שעבר ביקורת מדעית רצינית של משרד הבריאות והיצרן.

"התכשירים האלטרנטיביים חוגגים בתחום השיעול כי כאשר מדובר בשיעול, אנחנו, כרופאים, יכולים להקל ולא לרפא. אנחנו יודעים שלא צריך לדכא שיעול ולכן איננו ממהרים לרשום תרופות נגד שיעול. מי שדוחף את התכשירים הטבעיים הם בעלי בתי מרקחת או מרפאים אלטרנטיביים. אישית, לא ראיתי תועלות גדולות מתכשירים אלו".

הטעויות הנפוצות במתן תרופות לילדים

ד"ר רחמל מציין כמה שגיאות טיפוסיות של הורים בעת מתן תרופות לילדים:

• הורים סבורים שחשוב שהרופא יראה את הילד כאשר יש לו חום ונמנעים מלהוריד חום לפני הביקור אצל הרופא. לדברי ד"ר רחמל, רופא איננו צריך לראות את הילד כשהוא לוהט מחום כדי לדעת עד כמה הוא חולה והוא בהחלט יכול להסתפק בדיווח של ההורה. ההמלצה שלו היא לא להשאיר את הילד עם חום גבוה (מעבר ל-39 מעלות צלסיוס) לפני הביקור אצל רופא, אלא לתת לו תכשיר להורדת חום ולגשת לרופא.
  

• הורים לא מודדים חום לילד. תופעה זו התפשטה דווקא בקרב הורים צעירים ומשכילים, בטענה שהילד סובל וקשה למדוד לו חום. זאת, למרות שיש היום בשוק מגוון של מדי חום מהירים. לדברי ד"ר רחמל, אי אפשר להסתמך על מדידת חום במגע יד או בנשיקה. לרופא חשוב מאוד לדעת לצורך האבחון והטיפול אם לילד יש 38.5 מעלות צלסיוס או 41 מעלות צלסיוס.
  

• קיימת נטייה לחפש את מדי החום הקלים לשימוש. לדברי ד"ר רחמל, כאשר מדובר בתינוקות ובפעוטות מומלץ למדוד את החום בפי הטבעת.
  

• הורים, במיוחד עובדים, נוטים להגיע לרופא רק ימים אחדים אחרי שהילד קיבל חום. לדברי ד"ר רחמל, כדאי שרופא יבדוק ילד שקיבל חום בתוך 48 שעות מקבלת החום.
  

• הורים טועים במינון התרופות שהם נותנים לילד. לא תמיד הדבר קורה באשמתם. בחלק גדול מהתרופות מתייחס רישום המינון לגיל הילד ולא למשקלו – למרות שהמשקל הוא הפרמטר היחיד לקביעת מינון התרופה. החוק מחייב כיום לסמן גיל ומשקל רק בתרופות להורדת חום. "לחברות התרופות אין שיקול דעת והן אינן יכולות לשנות את הוראות השימוש והמינונים על דעת עצמן", טוענים בטבע. למרות זאת, כשיצאה חברת כ.צ.ט עם סדרת "טיפטיפות" שלה, היא הקפידה לציין על כל תרופה גיל ומשקל.
  

"אם התרופה נושאת מינון של גיל בלבד, מומלץ לא להסתמך עליו ולהתייעץ ברופא או ברוקח", ממליץ ד"ר רחמל. לדבריו, המזרק הוא אמצעי העזר המומלץ ביותר לדיוק במינון התרופות הניתן. ארגוני רופאי הילדים מנסים לקדם חקיקה שתחייב את החברות להכניס מזרקים לכל התרופות המיועדות לילדים.

• הורים לתינוקות קטנים נוטים לחתוך לשניים נר להורדת חום. לדברי ד"ר רחמל, התרופה מפוזרת באופן לא אחיד על פני הנר והתינוק לא יקבל את המינון הנכון.
  

• כאשר הילד סובל מחום במשך מספר ימים, הורים נוטים לתת לסירוגין תרופות להורדת חום על בסיס פארצטמול (אקמולי, למשל) ואיבופרופן (נורופן ואדוויל). דרך זו אינה מומלצת, במיוחד מכיוון שבילדים נוטים לטפל מספר אנשים – הורים, מטפלת, סבא וסבתא – ולא תמיד מטפל אחד זוכר או יודע מה נתן השני. תרופות על בסיס איבופרופן מותר לתת אחת ל-8 שעות ואילו תרופות על בסיס פראצטמול מותר לתת אחת ל-4 שעות, ולכן שימוש בשתי תרופות לסירוגין עלול להביא לבלבול מסוכן. היצמדו לתרופה אחת ונהגו לפי הוראות המינון שלה.
  

שאלה אחרת שמטרידה הורים רבים היא איך להתמודד עם התנגדות של תינוק או ילד לקבלת התרופה – התנגדות שהופכת לא פעם למלחמת עולם, שבה ההורים נוחלים ניצחון חלקי בלבד.

גלית ששון-פריטל, מנהלת מותגים בנוברטיס, ממליצה: לפני הכל, אל תהפכו את מתן התרופה לפרויקט. הקרינו ביטחון, כך שהילד יבין שמדובר בעניין של מה בכך. שימרו על שלווה וקור רוח. אם תיכנסו ללחץ – ילדכם ירגיש בכך ויגיב לסיטואציה המלחיצה. עשו הכל מהר וביעילות. חבקו את הילד – חום ואהבה תמיד עוזרים.

אפשר לספר לילד סיפורים הקשורים בילד חולה שהחלים לאחר שלקח תרופה. דאגו שכל האביזרים הנחוצים יהיו בקרבתכם.