פוזלים החוצה: איך כדאי להשקיע בחו"ל?

מגמת ההשקעה בשווקים הזרים הולכת ותופסת תאוצה מאז שהושווה המיסוי על רווחים מניירות ערך מקומיים לזרים בתחילת 2005. כצפוי, זה לא קרה בבת אחת, והעלייה מורגשת בעיקר בחצי השנה האחרונה. ההערכות הן כי זו תלך ותגבר בשנים הבאות.

יחד עם הסרת החסם של המיסוי, המשקיעים בארץ מבינים ומפנימים היום יותר ויותר את הצורך והחשיבות שבפיזור הסיכונים אל מעבר לים. האירוע המוחי שעבר ראש הממשלה אריאל שרון והשפעתו על הבורסה המקומית שעברה למסחר תנודתי רק ממחישה זאת.

מגמת ההשקעות בשווקים זרים נמצאת בכלל במגמת עלייה בשנים האחרונות בקרב משקיעים בעולם - עלייה שנובעת מהשיפור בתשתית הטכנולוגית, ונגישות המידע עם כניסת האינטרנט. גם הפוטנציאל להשגת תשואה גבוהה בשווקים המתפתחים מדרבן את המשקיעים להסיט כספים לשווקים אלה.

אז איך כדאי להשקיע בחו"ל? אפשר לעשות זאת בכמה דרכים, למשל רכישה של מניות ספציפיות (אופציה יקרה יחסית), פיקדונות מובנים בבנקים, קרנות נאמנות או תעודות סל. בכתבה שלפניכם נתמקד בשתי האחרונות. האם כדאי ללכת על קרן נאמנות? אילו קרנות בלטו ב-2005? ואולי עדיפה תעודת סל?

תעודת סל או קרן נאמנות?

על אף שסומנו כבר כלהיט הבא בשנה שעברה, תעודות הסל עדיין אינן מוכרות לציבור הרחב. עם זאת, הנתונים בשטח מרשימים: בשנת 2005 זינק היקף הכספים המושקעים בתעודות הסל, וזה עומד כיום על כ-13 מיליארד שקל. לשם השוואה, בענף קרנות הנאמנות מנוהלים כיום נכסים בהיקף של 125 מיליארד שקל, כך שמדובר עדיין על נתח קטן יחסית.

עם זאת, אין להתעלם מהקפיצה המרשימה שנעשתה כאן, במיוחד לאור העובדה שהמכשיר התפתח בארץ בעיקר בשנתיים האחרונות. ככל הנראה יותר ויותר יועצים בבנקים ומנהלי תיקים ממליצים על המכשיר, והנתונים מראים שהמכשיר מחלחל לאט לאט לציבור הרחב.

התעודה מוגדרת כנייר ערך, שעוקב אחר מדדי מניות מובילים בארץ או בעולם, או אחר מטבעות בולטים. מדובר בכלי השקעה הנחשב מאוד נוח, סחיר וזול. תעודה שעוקבת אחר מדד מניות נקראת תעודת סל, ואילו תעודה שעוקבת אחר מטבע נקראת תעודת פיקדון (או התחייבות). 

מי שחולשת כיום בארץ על תחום תעודות הסל העוקבות אחר מדדי המניות בחו"ל היא חברת קסם של אקסלנס נשואה, אך גם בקרב חלק מהמתחרות יש כוונה להתרחב לכיוון זה במהלך השנה. סה"כ בענף התעודות (סל והתחייבות) פועלות כיום החברות מבט (של כלל פיננסים), תכלית (של בנק דיסקונט), הדס (של פאי וגאון), ותאלי (של פסגות).

דמי הניהול נמוכים, אך יש עמלות רכישה ומכירה

תעודות הסל גובות דמי ניהול נמוכים (וחלקן כלל לא גובות דמי ניהול), כיוון שלמעשה אין פה ממש ניהול - אלא חיקוי של המדדים. אפשר לקנות ולמכור את הנייר מדי יום, ויתרה מכך - בכל רגע נתון לאורך יום המסחר (ולא רק בסוף היום כמו בקרן נאמנות).

אבל יש גם חיסרונות. כמו כל נייר ערך, הוא כרוך בעמלת קניה ומכירה בבנק, שגובהה תלוי בסכום, ובהסדר העמלות של הלקוח. כמו בקרנות הנאמנות, גם כאן הבנק גובה דמי משמרת בגובה 0.5% לשנה (נתון למיקוח).

המדדים אחריהם עוקבות תעודות הסל כיום הם: נאסד"ק, דאו-גו'נס, ו-S&P בארה"ב; אירופה (Eurostoxx50 - כולל את 50 החברות הגדולות ביותר בקרב המדינות המרכיבות את גוש האירו); המניות הגדולות בבריטניה, גרמניה, יפן, סין, הודו, אמריקה הלטינית, ומזרח אירופה (תעודה העוקבת אחר מדד ה-CECE הכולל את 27 המניות המובילות הנסחרות בבורסות של צ'כיה הונגריה ופולין).

קרנות נאמנות

בארץ פועלות כיום 116 קרנות מנייתיות המשקיעות בחו"ל, גידול של 30% לעומת אשתקד. הקרנות גייסו במהלך השנה האחרונה 4 מיליארד שקל - רובם בחצי השנה האחרונה. 

היתרון שבהשקעה בקרן נאמנות לעומת תעודת סל הוא באפשרות לקבל תשואה טובה יותר, כתוצאה ממקצועיות מנהל הקרן. הוא יכול להחליט מתי להוריד או להעלות ממשקלה של מניה זו או אחרת מתוך סל המניות, להבדיל מתעודת הסל המתנהגת בדיוק כמו מדד המניות.

עם זאת, לא כל הקרנות מראות ביצועים טובים מהמדד. מחקרים מראים כי לאורך זמן המדדים מכים את מרבית הקרנות, כך שה"חוכמה" כמובן היא לבחור בקרן הנכונה.

בניגוד לתעודות סל, קרן נאמנות גובה דמי ניהול, בשיעור גבוה יחסית (מה שמאפיין קרנות מנייתיות) שיכול להגיע גם ל-4%-5%. 

הערכות: הפוקוס יישאר על השווקים המתעוררים

שווקי אסיה, (בעיקר הודו), אמריקה הלטינית (ברזיל וצ'ילה) ויפן שמתאוששת ממיתון ארוך שנים, הניבו את התשואות הגבוהות ביותר עבור המשקיעים בשנת 2005. השוק האמריקאי היה בין החלשים מבין השווקים הבינלאומיים.

ומה יהיה ב-2006? ההערכות הן כי הפוקוס של העולם ימשיך להיות בשוק ביפן, באסיה בכלל (בעיקר הודו), ובשאר השווקים המוגדרים כמתעוררים (לרבות מזרח אירופה ואמריקה הלטינית). עם זאת, מומחים מעריכים כי רמת הסיכון והתנודתיות שם תלך ותגבר.

בכל מקרה, חשוב להבין: יש להתייחס להשקעה בחו"ל, כמו השקעה בכל תיק השקעות, כאל תוכנית חיסכון ארוכת טווח. זאת הדרך הבטוחה ביותר להשיג תשואה טובה לאורך זמן. בדרך כלל, מי שנכנס ויוצא במטרה 'לעשות מכה' בטווח הקצר, יזכה לתוצאות פחות טובות. ולמי שבכל זאת מתעקש על הרפתקאות קצרות טווח - מוטב שיעשה זאת אבל עם חלק קטן מהתיק (10%-20%), לא יותר.