איזה פנסיה אתה רוצה? קיצבה חודשית או סכום חד-פעמי

בשנים האחרונות אנו נדרשים פעם אחר פעם להחליט האם עדיף לנו לחסוך לפנסיה באפיק הוני (קבלת כספי החיסכון בעת הפרישה כסכום חד פעמי ובמזומן), או באפיק קצבה (קבלת כספי החיסכון בעת הפרישה באופן קצוב מדי חודש, לכל שארית החיים ללא הגבלת זמן).

אכן לא בנקל ניתן לקבוע, בוודאי לא באופן נחרץ, איזה מסלול עדיף. לכל אחד מהאפיקים הללו יש תכונות ומאפיינים שונים ומכאן יתרונות וחסרונות שונים. בסופה של ההשוואה יקבע כל אחד את העדפתו האישית.

תכונות האפיק ההוני

היתרונות הבולטים של סוג חיסכון זה הם: נזילות גבוהה של כספי החיסכון (קבלת כל ערך הפדיון שלהם במזומן ומיידית), ויכולת החלטה עצמית כיצד לנהוג בהם. הכספים מאפיק זה הינם פטורים ממס ולכן ערכם נותר בערכי נטו.

החסרונות הינם: פיתוי גבוה להשקיע את הכסף שמתקבל באופן שעלול לגרום להפסדים, חשיפה ללחצים מבני משפחה להסתייע בכספים שהשתחררו. עם העלייה בגיל והירידה בכושר הקוגניטיבי עלול החוסך לאבד את היכולת לנהל ולפקח על הכספים המושקעים וליצור תלות בסביבה. אי הידיעה כמה עוד נשאר לנו לחיות מכביד גם על ניהול יתרת הסכומים הנדרשים לכלכלתנו היום-יומית (יתכן שנישאר ללא סכומים מספיקים לקיומנו, במידה שנאריך חיים מעבר להערכתנו).

חשוב לדעת: אפשרויות החיסכון באפיק זה מוגבלות בתקרות הנקבעות ע"י משרד האוצר, והכספים לא ניתנים למשיכה לפני גיל 60 (משיכתם לפני מועד זה חייבת בתשלום מס). במקרים מסוימים, בעת עזיבת עבודה ובמידה שמגיעים פיצויים מעבר למה שנצבר בתוכנית ההון, אנו עלולים להיתפס במלכודת המס.

תכונות אפיק הקיצבה

אפיק הקיצבה מתאפיין ביתרונות הבאים: הגימלאי אינו צריך לדאוג ולכלכל את ענייניו הכספיים, הוא ממשיך ליהנות מהכנסה חודשית יציבה לכל חייו. במקרים בהם הפנסיונר הולך לעולמו ואשתו נותרת בחיים אחריו, תמשיך גם היא ליהנות מפנסיית הבעל לכל יתרת חייה (וגם להיפך - אלמן ימשיך ליהנות מקיצבת אשתו המנוחה). במרוצת שנות החיסכון אפשר לנצל טוב יותר מקלטי מס לכספי פיצויים בעת עזיבת עבודה.

החסרונות: קיצבה גבוהה מעבר לקיצבה המוכרת (מושג שנרחיב את ההסברים לגביו בכתבת המשך), תהיה חייבת במס ע"פ מדרגות המס כפי שנהוג במשכורות של שכירים. (חלק גדול מן החוסכים בשכר ממוצע, סביר שיהיו פטורים ממס - הדבר תלוי במספר רב של משתנים -- ניתן לתכנן זאת באמצעות יועץ פנסיוני). מי שמעריך שחייו יהיו קצרים כגימלאי, סביר שלא יוכל ליהנות ממירב החיסכון שצבר. ואותו דבר לגבי מי שלא ישאיר אחרי לכתו בת זוג או כל שאיר אחר (במקרים שבחר במסלול של הבטחת גימלאות).

חשוב לדעת: ניתן לקבל במזומן (להוון) כרבע מן הפנסיה של 5 שנות קיצבה ראשונות. כמו כן ניתן לקבל בפרישה את חלק הפיצויים הפטור במס מתוך כספי החיסכון שנצברו (למעט מקרן פנסיה ותיקה), ובכך ליהנות מסכום הוני במזומן ופטור ממס (למרות שהכסף מצוי בתוכנית מסוג קצבה). פעולה זו תקטין את יתרת הסכום הצבור ובהכרח את הפנסיה החודשית שתתקבל מכך. יש מקרים שדווקא תוצאה זו תייצר לפורש סכום חד-פעמי פטור ממס ומאידך הקצבה הנותרת (המוקטנת) תהיה גם היא פטורה ממס.

כפי שנוכחנו - יש לשאלת מסלול הפנסיה פנים לכאן ולכאן. כמובן שפתרון המשלב, במינונים ראויים, בין האפיקים השונים   מומלץ ביותר למי שחוסך מגיל צעיר, כי אז יש באפשרותו לנווט ביניהם ביתר גמישות, במרוצת הקריירה שלו, ולחתור בהצלחה רבה למטרה הכספית שייעד לעצמו בעת הפרישה.

לברי מי שהכנסתו גבוהה, ההתלבטות פחותה מאחר ואילוצי תקנות "יוצרים" עבורם "פתרון" חד-ערכי. לדוגמא, מי שהכנסתו גבוהה מ-10,000 שקל ברוטו בחודש והוא ומעדיף את המסלול ההוני, המעניק לחוסך סכום חד פעמי בעת הפרישה, יוכל לחסוך במסלול זה רק בגין גובה שכר של כ-7,000 שקל לחודש. את היתרה הוא מפנה אוטומטית למסלול הקצבה ובכך נוצר לו שילוב מסלולים,  גם בלא שבחר בו.

כמובן שמספר הכללים והאפשרויות רבים בהרבה מהדוגמא האחת שהבאנו, אך קצרה היריעה מלהכיל את כולם בכתבה זו. בפעם הבאה ננסה להסביר את משמעות השינוי בתקנות קופות הגמל לגבי עצמאיים ולגבי שכירים שחוסכים בעצמם ללא המעביד, וכיצד ניתן במקרים מסוימים למצוא פתרונות יצירתיים.