הבשורה על פי רייכמן: גם ההורים ישמשו כמורים

"ראש הממשלה פנה אליי וביקש ממני לקחת את תפקיד שר החינוך. לא אקח על עצמי תפקיד חבר כנסת או שר אחר - רק את תיק החינוך". אם עדיין לא הבנתם, פרופסור אוריאל רייכמן מביט קדימה ויודע בדיוק לאיזה משרד הוא נכנס אחרי ה-28 במרס. אחד הכוכבים הבולטים במפלגה אשר על פי כל הסקרים תהיה הגדולה ביותר, יצא אמש לראשונה עם האג'נדה החינוכית שלו. לשיטתו, ההורים חייבים להיות מעורבים יותר בתכנית הלימודים של ילדיהם, ההישגים הנמוכים בחינוך גורמים לכשלונות כלכליים והמורים לא מקבלים את מה שמגיע להם.

לפני 12 שנים ייסד רייכמן את אחת המכללות הפרטיות המצליחות בארץ - המרכז הבינתחומי בהרצליה - ובתחילת החודש הבא הוא יגיש את התפטרותו מהמוסד היוקרתי. "ברגע שאתפטר - אין מנוס", הוא מודיע. "זה לא צעד קל בשבילי לעזוב את המקום שייסדתי והקמתי במאמץ. קשה מאד לעזוב את הסגל המינהלי, האקדמי, התלמידים. אין שום הבטחה שיקבלו אותי בחזרה כאשר אסיים עם הפוליטיקה".

רייכמן כבר החל לעבוד במרץ לקראת תפקידו החדש והספיק לערוך סדרת פגישות ודיונים עם אנשי מפתח בתחום, בהם גם חברת סיעתו ומנכ"לית משרד החינוך לשעבר, רונית תירוש, נציגי ארגוני המורים והאיש מאחורי הדו"ח המפורסם, שלמה דוברת. את תפקיד שר החינוך, הוא מספר, הבטיח לו אריאל שרון כאשר הצטרף למפלגת קדימה וכעת נותר לו רק לצפות לאישור הרשמי בקלפי. "אני לא פולטיקאי", הוא מבהיר. "זו פעם ראשונה שבתפקיד שר החינוך יעמוד אדם שהקים וניהל מפעל חיים ולא אדם שבא מהפוליטיקה". מכל מקום, קדימה כבר דאגה לשריין את תפקיד שר החינוך כתיק פנימי לאחד מחבריה ולא כתיק קואליציוני שעלול למצוא דרכו למפלגה אחרת.

"ההישגים הנמוכים פוגעים גם ביכולת הכלכלית" 

אז רייכמן (64, נשוי לאדריכלית נירה רייכמן ואב לרונית וענת) אמנם מבקש להבהיר כי הוא חף מפוליטיקה, אבל ההיסטוריה מלמדת אחרת. רק לפני מספר חודשים הוא פרש מתפקידו כיו"ר נשיאות מועצת שינוי, רגע לפני שהמפלגה עברה לידי דור הצעירים ועמדה בפני פירוק. רייכמן, שנמנה על מייסדי שינוי, מסביר: "עזבתי כי המפלגה אותה הכרתי ואליה באתי, לא היתה עוד. מאד עצוב לי על מה שקרה בשינוי. היא השתנתה ולי זה לא התאים".

הנחיתה הקרובה במשרד החינוך אינה מתיישבת באופן טבעי עם תחום העיסוק העיקרי של רייכמן - משפטים. בין היתר הוא סיים דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, שימש כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ועמד בראש הצוות שניסח הצעת חוקה לישראל, אבל רייכמן החליט כי צו השעה מורה לו להיכנס לתפקיד בעל השפעה דווקא בתחום החינוך.

"ישנם ערכים בסיסיים שליוו אותי כל שנות חיי הבוגרים ואני רוצה להטמיע אותם במערכת כולה", הוא אומר. "יש חינוך וערכים שצריכים להיות לנגד עינינו. זה תחום שחשוב עבורי. המצב מדאיג, ישנם פערים לימודיים גדולים ביותר, תוצאות גרועות במבחנים הבינלאומיים ובמבחני הכניסה לצבא ובהבנת הנקרא. ההישגים הנמוכים פוגעים גם ביכולת הכלכלית. חוסר תחכום והשכלה פוגע ביכולת שלנו במסגרת התחרות בשוק הגלובאלי".

"אני מזמין את ההורים ללמד את הילדים"

כמי שיודע מול מי הוא הולך לעבוד ומי עשוי לעשות לו צרות במהלך הקדנציה, רייכמן דואג כבר עכשיו לשדר מסר אמפתי כלפי המורים: "חייבים לשפר את תנאי עבודתם, לתת להם גיבוי ציבורי והרבה כבוד. יש להשקיע בהכשרת המורים – מדובר בקבוצה טובה ביותר ואם נשפר את תנאי שכרם ניתן יהיה לקבל קבוצה טובה עוד יותר". גם על מנהלי בתי הספר יש לרייכמן רק מילים חמות, בשלב זה: "צריך להעצים אותם, הם גיבורי התרבות של החברה שלנו". מהגופים החזקים המייצגים את המורים ומהמאבק בדו"ח דוברת ובשרה ליבנת, הוא אינו חושש: "אני מאמין בהידברות. יש לי נכונות רבה לפתוח דף חדש ולהנהיג שינויים ביחד".

רייכמן מציין גם כי הוא תומך בהטמעת המרכז להערכה ולמדידה ("זה הכרחי לחינוך, זה כמו בנק ישראל"), בניית פינות עבודה למורים, לימוד מורשת יהודית והגדלת רוח התנדבות בקרב התלמידים, אולם השינוי הבולט הוא שילוב ההורים - יותר מתמיד - במערכת הלימודים. "ישנו כוח הרבה יותר גדול ולא פחות חשוב מהמורים - אולי אף חשוב יותר – ההורים. ישנם 120 אלף מורים בישראל לעומת שני מיליון הורים. התהליך החינוכי לא קורה רק בבית הספר. היום ההורים עובדים בשיטה של 'שלח ושכח', זו תפיסה לא ריאלית ולא נכונה. צריך לרתום את ההורים לתהליך החינוכי".

כשר חינוך, מבטיח רייכמן, הוא יחייב את המורים לשלוח בכל שבוע את תכנית הלימודים אל הורי התלמידים ולפרט בה, למשל, אילו נושאים יילמדו ומה יהיו שיעורי הבית בכל מקצוע על מנת לאפשר להם לבצע מעקב יסודי ויעיל "כדי שההורים יקבלו אחריות ויהיו מעורבים באופן חיובי. אני מזמין את ההורים ללמד את הילדים".

רייכמן מאמין כי יוכל להעלות את ממוצע הזכאים לבגרות בקרב התלמידים מ-48.5 אחוזים ל-60 אחוזים. לשם כך, הדבר הראשון שיעשה עם כניסתו לתפקיד, לדבריו, יהיה הכרזה על "תוכנית חירום לאומית" לצמצום הפערים בין השכבות השונות. "כשר חינוך אתן עדיפות לאיזורים הנמוכים ביותר מבחינה סוציואקונומית. ברצוני לשדרג 250 בתי ספר בשנה. בתוך ארבע שנים אני רוצה שאלף בתי הספר החלשים, במצב הקשה ביותר בארץ, יזנקו למעלה. זו תהיה קפיצה של דור. זה דבר מורכב אבל אפשרי".

"יש בדו"ח דוברת הרבה מאד הגיון"

הסתיגויותיו העיקריות של רייכמן מהדו"ח נובעות מההמלצות המופיעות בו הקוראות לביטול החינוך הטכנולוגי. לטענתו, "תפיסת העוצמה של החברה זה החינוך הטכנולוגי שלה. מרבית המועסקים בישראל הם עובדים במפעלים קטנים ובבתי מלאכה. אבא שלי היה מוסכניק שהלך עם אוברול, היה לו גריז שאף פעם לא ירד מבין האצבעות ונעלי עבודה כבדות. יש בי הערכה גדולה לאדם העובד, זהו חלק מהכוח והעוצמה בחברה הישראלית".