די לטרור ההנקה

הנה סיפור בלתי נשכח: לפני שלוש שנים בערך, כשהייתי אמא לבן שנה, ביקרה אצלי חברה טובה עם בנה בן השלוש דאז. בביתי נכחה גם בייביסיטר שעבדה אצלי בקביעות באותם ימים, בחורה בסוף שנות העשרים שלה, שהייתי מגדירה אותה כאינטליגנטית ונאורה.

במהלך הביקור, בעיצומו של משחק כלשהו בסלון, ניגש אליה בנה, בן שלוש כזכור, הרים לה את החולצה, הפשיל את החזייה ולגם היישר מפטמתה חלב טרי - אקט שהתברר כשגרתי עבור שניהם.

אחרי כמה שניות נעלמה הבייביסיטר מהסלון והסתגרה בשירותים. כמה ימים אחרי האירוע היא סיפרה לי שפשוט לא עמדה במראה הזה והקיאה את נשמתה. מזל שלא תבעה אותי על הרעה בתנאי העבודה.

האנאלוגיה מתבקשת

אופנת ההנקה הטוטאלית והמאוחרת תפסה לה נחלה בקרב רבות מהמיניקות, כולל חברתי. רק אתמול לדוגמה, שמעתי על אמא לתאומים בני שנה ושמונה חודשים, שעדיין מיניקה אותם במרץ בימים אלו, למרות שרופאים רבים סבורים כי הנקה אחרי גיל שנה היא חסרת ערך, למעט הערך הרגשי, של חיבור התינוק לאם. קלישאה, אבל מזכיר את זו שיותר רוצה להיניק מאשר זה שרוצה לינוק. אנאלוגיה וולגארית, אבל מתבקשת.

חוויית ההנקה האישית שלי השאירה בי משקע עכור. זה התחיל מבית החולים. היממה הראשונה הסתכמה כמעט באפס אחוזי הצלחה להיניק את בני בצורה נכונה וטובה, גם בגלל אחות אטומה שתפסה את בן זוגי יום אחד בלבד אחרי הלידה ואמרה לו, "תגיד לה משהו, היא לא מפסיקה לבקש שנעזור לה בהנקה, אי אפשר ככה".

פקדה עליי להיניק כל שעה

אבל מה שגמר לי את ההנקה זה לא העניין הטכני, ואפילו לא האופי חסר המנוחה שלי, שמתקשה לעשות פעולה אחת סבילה במשך זמן ארוך. מי שחיסלה באופן קר את ההנקה שלי היא יועצת הנקה, מהידועות בתחום, שפועלת באזור השרון. אותה יועצת היא רופאה בעלת קליניקה פרטית, שגובה מחירים מפולפלים מאוד (אם איני טועה שילמתי 450 ש"ח לפגישה אחת בת כחצי שעה לפני כ-4 שנים), אבל נראה שזה לא מרתיע איש: הקליניקה שלה עמוסה בממתינות בתור, והיא כשלעצמה מהווה מעין גורו ליולדות.

נכנסתי אליה עם חברה, כולי אחוזת חיל ורעדה, מבולבלת, וחשה אשמה רבה מכך שההנקה שלי לא משביעה את התינוק שלי, ואני נאלצת לשלב מדי פעם בקבוק. הוא פשוט כל הזמן צרח מרעב, ורק בקבוק תחליף חלב הרגיע אותו.

הרופאה המכובדת לא חייכה אליי ולו פעם אחת. היא נעצה בי מבטים חמורים, ובכל גישתה אליי לא ניכרה טיפה של אמפאתיה או חום. היא פסלה לחלוטין אפשרות של שילוב מתן פורמולה עם הנקה בטענה שזה יגמור לי את ייצור החלב בתוך זמן קצר, וטענה שאין שום אפשרות שההנקה שלי לא משביעה את רעבונו של תינוקי. היא פקדה עליי להיניק כל שעה, כן, כל שעה, למשך שעה תמימה, ולעשות זאת בתנוחה מיוחדת בישיבה זקופה. רק כך, אמרה, ייצור החלב יהיה סדיר ויזין את התינוק בצורה סבירה.

על מפתן דלתה, בצאתי משם, קיבלתי החלטה – לא להיניק יותר אף לא דקה אחת. הרופאה הזו לא היתה הראשונה והקיצונית ביותר מבין יועצות ההנקה שנועצתי בהן. יועצת אחרת המליצה לי בטלפון להיכנס למיטה למשך 24 שעות רצוף ורק להיניק. היא טענה שרק ככה התינוק יהיה שבע.

עוד תסכול ועוד אשם

מכל עבר אני שומעת על אמהות שטרור ההנקה הזה, אני קוראת לזה טרור, מביא אותן לתהומות של תסכול ודיכאון. חברה אחרת שלי סיפרה שמרוב לחץ להיניק בלעדית, בגלל החשיפה שלה להטפות ההנקה, בתה הבכורה הגיעה כמעט להתייבשות. ההנקה שלה, מתברר, למרות שהיתה "נכונה" ולפי הכללים, לא השביעה את הילדה. ככה זה, יש ילדים שאוהבים לאכול יותר ממה שיש לאם להציע, ולאמהות האלו מציעות מיסיונריות ההנקה בעיקר עוד תסכול, ועוד אשם, וחמור מכך, מסכנות את היילוד בגישתן הקיצונית, לפיה אין לתת בשום פנים ואופן דבר מלבד חלב אם.

ברור שלא מדובר בכל יועצות ההנקה. אני מתכוונת לקבוצה קטנה וקיצונית, שפועלת בדרכים המזכירות כת. היא עושה שירות דוב עצום להנקה בכך שהיא שוללת את המכלול השלם של האם הטרייה, תנאיה הספציפיים, מצבה הרגיש והפיזי, ומכירה באמת אחת שאין בלתה: הנקה בלעדית.

מעבר להתקוממות הרגשית עולה התהייה, כיצד קרה שכוונות טובות ירדו מהפסים בצורה כזו? איך הפכה ההנקה ממשהו טבעי למסע מיסיונרי רווי יצרים כוחניים כאלו? התשובה לדעתי צפויה ובנאלית מדי: ככה זה כשאגו מתערבב עם צורך וחולשה מהצד השני.

האם העובדה שהנקה ממושכת המקבעת את המיניקה בסטטוס של המזינה הבלעדית, מה שמשאיר את הפעוט תלוי כל כך בשדי אמו, מעניקה למטיפות ההנקה את המנוע הלוהט הזה? והאם הכוח הזה של הצדקנות יודעת הכל משמנת עבורן את הגלגלים?

ומה באשר למניעים הכלכליים? הרי מטיפות ההנקה מקפידות להזכיר כנשק ראשון את העובדה שהנקה היא התזונה הזולה ביותר. מעניין ששכירת יועצת הנקה שמגיעה לביתך, עולה למיניקה מאות שקלים, במיוחד כשמדובר ביועצות ידועות בשוק.

עולם צרכני שלם התפתח סביב ההנקה בשנים האחרונות (כורסאות הנקה, סינרים מסתירים וחזיות מיוחדות), ורבים מהמוצרים משווקים על ידי מטיפות ההנקה בעצמן. כל זה מעלה את המחשבה העגומה ששום אידיאולוגיה בעולם, בעיקר אם היא כל כך יצרית, אינה נקייה משיקולים זרים. 

לטורים הקודמים בסדרה:

• אבל זה גן טוב בשבילך
• אבל זה לא סתם, זה מופע איכותי
• אם היית יכול, היית בא?
• אבל קניתי את הצעצועים האלה בשבילך
• אבל איזה כיף זה ילדים
• אבא ואמא אוהבים אתכם באותה המידה 
• אבא ואמא לא רבים, הם מתווכחים
• התאהבתי בך בשנייה שנולדת
• מה חשוב היופי, העיקר הבריאות 
• הילדים לא קשורים לפרידה שלנו
• ההצלחות של הילדים שלנו? זה בזכותנו
• לא רוצה לספר לו את האמת