עיבל גלעדי: תוכנית החלוקה מתרחשת מול עינינו

"החיבור בין לבנון לגדה המערבית מתרחש. אני לא חושב שזה טוב לערבים, ליהודים או למדינה". כך אמר הערב (יום ב') תת-אלוף במילואים, עיבל גלעדי, מי ששימש כמתאם ההתנתקות במשרד ראש הממשלה ומכהן כיום כיו"ר מכללת הגליל המערבי. במסגרת דיון תחת הכותרת "הגליל כאתגר וקדימות לאומיים" במסגרת כנס הרצליה, הוא טען כי "תוכנית החלוקה מתרחשת לנגד עינינו" והוסיף כי הפיתרון למצב הקשה אליו נקלע הגליל הוא השקעה בחינוך ובתעסוקה.

ישראל, הסביר גלעדי, הפכה ל"עיר-מדינה" אליה נלוות שתי פריפריות - דרומית וגלילית. לדבריו, יש לתת את הדעת על הקשיים בפיתוח הגליל ולכך שריבוי הרשויות באזור (מעל 100 רשויות וערים) מונעת ממנהיגי הגליל להציג חזית אחידה אותן ניתן יהיה לקדם. "הגליל לא נתפס כבעייתי כמו הנגב, הוא נתפס כמקום נפלא וככזה אינו זקוק לסיוע", אמר גלעדי. "למעשה, 53 אחוזים מאוכלוסיית הגליל נמצאת בשלושת העשירונים התחתונים של המדד הסוציו-אקונומי".

פרופסור עליזה שנהר, נשיאת "המכללה האקדמית עמק יזרעאל", חיזקה את דבריו של גלעדי והוסיפה כי הגליל סובל מתקצוב שלילי. לטענתה, על הממשלה לקבל החלטה על פרוייקט לאומי לפיתוח הגליל שיכלול גם תקציבים לביצוע. שנהר הדגישה את החשיבות בהקמתה של אוניברסיטה בגליל וציינה כי המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) מעכבת את יישומה של החלטת הממשלה, שכבר אישרה תוכנית שכזו.

בדיון השתתף גם ראש עיריית מעלות-תרשיחא, שלמה בוחבוט, אשר תקף את משרדי השיכון והתשתיות באומרו כי "אינם משתפים פעולה בכל הקשור לפיתוח הכפרים הערביים בגליל". בוחבוט הוסיף כי חוק הרשות לפיתוח הגליל צריך לשמש כמנוף לפעילות באזור,

 אך לשם כך יש גם לתת לגוף זה את התקציבים והכלים הדרושים לכך.

אפרת דובדבני, מנכל"ית המשרד לפיתוח הנגב והגליל אשר ייצגה בדיון את הממשלה, השיבה כי במסגרת הישיבות המקדימות על תקציב 2006, הונחה המשרד להכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח הגליל, במטרה להופכו למוקד משיכה עבור אוכלוסיה ועסקים. בדרך זו, הסבירה דובדבני, "תפעל הממשלה לצמצום פערים בין הגליל והמרכז ולחיזוק חוסנו של הגליל מבחינה חברתית וכלכלית".