"ניצחון חמאס יהיה שקול למכה שספגו ב-67'"
לדברי פרופ' שאול משעל, "אם תנועת חמאס תנצח בבחירות תהיה זו רעידת אדמה. הרעיון הלאומי המכונן שלאורו בנו את עצמם הפלסטינים יקבל סטירת לחי והאיסלאם יביס את הלאומיות. זו מכה השקולה למכה שקיבל העולם הערבי אחרי 1967". ואילו החוקר שלום הררי מוצא גם נחמה במצב, אם חמאס תשתלב בשלטון: "אם באוסלו חתמנו על הסכם עם מישהו שהיה פחות מחצי כתובת, עתה נדע לפחות מי עומד מולנו"
"אם תנועת החמאס תנצח זו תהיה רעידת אדמה והלם מערכתי שמשנה סדרי עולם. פתאום הרעיון הלאומי המכונן שלאורו בנו הפלסטינים את עצמם ואת מאבקם יקבל סטירת לחי מבחינה אידיאולוגית והאיסלאם יוצא המנצח ומביס את הלאומיות. זו מכה השקולה למכה שקיבל העולם הערבי אחרי 1967". כך אומר פרופ' שאול משעל, חוקר חמאס מאוניברסיטת תל-אביב, עם פתיחת הקלפיות הבוקר (ד') ברשות.
עוד לפני שנספר הקול הראשון במערכת הבחירות למועצה המחוקקת, תנועת החמאס נראית כבר עתה כמנצחת הגדולה. נכון, ייתכן שזו תקבל פחות קולות מהפתח, אך בתוך פרק זמן קצר יחסית בתולדות דברי הימים של הפלסטינים הצליחה התנועה לבסס לעצמה מעמד בכיר, ואולי אף מעמד של וטו על המתחולל בזירה הפלסטינית. והכל תוך שמירה על עיקרון ה"סבּר" - סבלנות בת שנים ארוכות, שאינה מתאימה לקצב המהיר של ישראל. נראה אפוא כי הסבלנות הזאת מתחילה לתת פירות.
לדברי פרופ' משעל, "במידה עקרונית תנועת חמאס ניצחה כבר במובן הזה שאחרי מספר שנים מועט היא כובשת עמדה שאי אפשר בלעדיה. היא כבשה עמדה שיכולה להביא אותה להכרה בינלאומית. זאת פעם ראשונה שיש גוף מוסלמי שיש לו לגיטימציה שהוא הגיע אליה בדרכים דמוקרטיות – דבר שלא קרה בעולם הערבי והדבר עלול להביא לכך שבפתח יתקשו להשלים עם המצב, לפתוח באלימות פנימית וכללית ולאבד את השליטה על התהליך המדיני. אם הוא יזכה בכל זאת בבכורה, אך בפער קטן, הדבר יביא לנטרול הדדי מול החמאס, דבר שיעודד את השוליים ובהם הג'יהאד האיסלאמי למשל.
הוא הוסיף כי "אחת מהתוצאות הסבירות לתהליכים האלה היא יותר מעורבות של מדינות האזור ובהן מצרים וירדן, זאת משום שמצרים במצב של הידרדרות יכולה להיחשף לג'יהאד עולמי וכך גם ירדן. אז, יכול להיות שהבעיה הפלסטינית תתגלגל לרמה אחרת – מרמה אזורית לבעיה בינלאומית. ככלל, אחת התוצאות מהבחירות הללו היא שהסכסוך הישראלי-פלסטיני מפסיק להיות דואט והופך להיות שירת המקהלה בה מעורבות מדינות שונות, כמו בנעשה בלבנון", מסביר פרופ' משעל.
האם הבחירות הללו יסמנו שינוי של ממש בנעשה בתוך הזירה הפלסטינית וכלפי ישראל? רבים בישראל סבורים שלא בהכרח, לפחות לא בשלב הראשון ועד להרכבת הממשלה בישראל. לפי גורמים שונים, נציגי החמאס במועצה המחוקקת (ואולי בממשלה) ינהגו באחריות ולא ישברו את הכלים או ינסו להשתלט על השלטון. למרות זאת, ובהתאם לסבלנות המיתולוגית של החמאס, נראה כי אותו שינוי מהותי אולי יבוא מבפנים – מתוך המוסדות הפלסטיניים (המועצה המחוקקת והממשלה מחד ומוסדות אש"ף מאידך אליהן רוצה התנועה להיכנס מהשער הראשי), כך שתוך תקופת מה תצליח התנועה לאחוז בהגה הספינה הפלסטינית.
"הפרלמנט לא יצליח לחוקק"
"בחמאס לא החליטו לאן פניהם מועדות - לממשלה או רק לישיבה קולנית כאופוזיציה בפרלמנט ומכאן ניתן להבין את כפל המשמעות שבהצהרותיהם", מסביר תת-אלוף במילואים שלום הררי, לשעבר היועץ לענייני שטחים במשרד הביטחון וכיום חוקר בכיר במכון לחקר הטרור במרכז הבינתחומי בהרצליה.
"אולם גם אם הם יסתפקו רק בישיבה בפרלמנט, זה כבר לא יהיה מה שהיה עד כה. אם בעבר נקראו חברי פרלמנט סוררים ל'שיחות הבהרה' שיעמידו אותם במקומם - עתה איש לא יוכל להבהיר שום דבר לנציגי החמאס כשמאחוריהם זרוע חמושה. הדבר נכון גם לגבי ארגונים אחרים שהולכים להשתתף לראשונה בבחירות, כמו החזית העממית והחזית הדמוקרטית. מכאן, שהפעם נוכל לקבל פרלמנט שמהווה תיבת תהודה שונה לחלוטין ממה שהכרנו".
לפי הררי, הבעיות כלל אינן נעצרות בפן הזה. "אם עד עתה לא הצליחו לאכוף את החוקים ברשות הפלסטינית, ברגע שיהיה פרלמנט בהרכב שכזה כלל לא תצליח לחוקק חוקים. האמריקנים הגיעו לסיכום עם אבו מאזן שאחרי הבחירות הוא יחוקק חוק שברוב המדינות הוא טריוויאלי ולפיו יש חוק אחד לרשות וגוף חמוש אחד. עתה לא נראה סביר כי יצליחו לחוקק חוק שכזה ומכאן שתהיה מערכת כאוטית ממוסדת. מכל זאת יוצא שאם עד כה היו גופים 'חוץ פרלמנטרים' שהפריעו למערכת מבחוץ".
פרט לכך, גם אם החמאס יחליטו שהם נכנסים בכל זאת לממשלה הפלסטינית, הדבר עלול ליצור בעיות. "ראשית, יכנסו שרים חדשים וירצו להוציא את אנשי הפתח הוותיקים ולהחליפם באנשים שלהם. קשה לראות מצב כזה יוצא אל הפועל בלי מאבק אימים, שכן אנשי הפתח התרגלו לאייש את משרות השומן. שנית, צפוי משבר כלכלי של ממש אחרי הבחירות וזאת בעקבות כלכלת הבחירות ברשות הפלסטינית - ראו את אזהרות הבנק העולמי מהתקופה האחרונה. ושלישית, אחרי שאנשי החמאס ייכנסו לממשלה - הם ייקחו את התיקים ה'חברתיים' כמו חינוך ורווחה. אלה אמנם אינם התיקים הבכירים אך הם יאפשרו להם מחד לא לדבר עם ישראל ומאידך לחלק מתנות להמונים. מכאן, נוכל לראות תנועה של כספי הממשלה הפלסטינית נעים לתוך מנגנון ה'דעווה' (רשת התמיכה הסוציאלית) של החמאס דבר שרק יסייע לבניין כוחה".
המטרה הבאה - אש"ף
לאן שואפת חמאס? האסטרטגיה נותרה כשהיתה – שחרור כל פלסטין הקדושה, מהים עד לנהר, אך אין זה אומר שהדבר ייעשה מייד. לדברי הררי, "הרעיון הכללי הוא לקחת את ההנהגה הפלסטינית אבל לא בצורה ברוטאלית. שיטתם היא כשל האחים המוסלמים – השתלטות איטית, בסבלנות בשקט ובבטחה. היעד המיידי יותר יהיה השתלטות על אש"ף, כאשר אבו מאזן כבר הבטיח בהסכם הרגיעה ממרס 2005 לתת להם ייצוג לפי השיעור של תוצאות הבחירות בוועד הפועל של אש"ף ובמועצה הלאומית הפלסטינית. מצב שכזה יוכל לסייע להם להשתלט על אש"ף, כפי שכבר מתבטא בעניין זה חאלד משעל, ולטעון בעתיד שהם מדברים בשם כל העם הפלסטיני".
"בסיכומו של דבר, החמאס ירצה גם להיות בפנים וגם להישאר בחוץ", אומר פרופ' משעל, והררי ממשיך: "הם ינסו להיראות כאילו מדובר בתנועה סטייל 'שין-פיין' עם זרוע פוליטית וצבאית שכאילו אינן קשורות, אך רק כאילו".
מכל זאת יוצר הררי תמונת מצב קודרת הדומה לתמונת המצב של אמ"ן לשנת 2006. "אנו הולכים לשנה לא יציבה שבה פוטנציאל ההדרדרות גבוה, שכן עם כניסת החמאס למערכת הפוליטית החסמים בפני הידרדרות רק הולכים ויורדים. אם תתחדש האלימות, יש סיכוי סביר שנראה 'אינתיפאדה בליסטית' שבה ירו רקטות מאזור השומרון כאשר רק לאחרונה היינו עדים לנסיונות ירי. פרט לכך, גבול הרצועה פרוץ, הנשק נכנס באופן חופשי ולא נראה כי בעתיד הנראה לעין גורם כלשהו יפורק מנשקו אלא אנרכיית הנשק רק תימשך", הוא מסביר.
לסיום רוצים בכל זאת סיבה לאופטימיות? אולי ניתן להתנחם בעובדה כי הפעם ההנהגה הפלסטינית תייצג ציבור גדול יותר ממה שהיה עד כה. "אם באוסלו חתמנו על הסכם עם מישהו שהיה פחות מחצי כתובת, עתה תהיה מולנו יותר מאשר חצי כתובת. אולי הפלסטינים ינסו להתגבש סביב דמות אחת, וגם אם לא – לפחות נדע שזהו המצב לאשורו וגם זה משהו", אמר הררי.
