20 שנה ל-Windows: ראיונות עם אנשים שהיו שם
ראשי התעשייה מדברים. אספנו את דייב רובסון, מ-Xerox, צ'רלס סימוני ממיקרוסופט, ג'ים קנבינו מ-IBM, אריק האן, שהיה מנהל טכנולוגיות ראשי בנטסקייפ, ואת מייקל דל, מייסד חברת Dell לראיון צמוד
בשנת 1974 הצטרף דייב רובסון למעבדות PARC של זירוקס כמתמחה לתקופת הקיץ ועבד על Smalltalk, סביבת התכנות והמחשוב שהציגה לראשונה במחשב ולעולם מטאפורות כמו חלונות צפים ותפריטי פופ-אפ. רעיונות אלה היו שני עמודי תווך של ממשק המשתמש הגרפי. רובסון בילה 17 שנים ב-PARC וכיום הוא עדיין בזירוקס בתפקיד סגן נשיא מחלקת המחקר.
עד כמה דומה Smalltalk לחלונות של מיקרוסופט שאנו מכירים היום?
"יש קווי דמיון רבים. לא היתה לנו שורת משימות בתחתית המסך, אבל היו לנו צלמיות יישומים וכפתורים להתחלת פעולה של יישומים ופקודות. החלונות עצמם היו דומים מאוד. יכולת לפתוח אותם בכל מקום במסך, ולגלול את הטקסט. תפריטי פופ-אפ הופיעו בלחיצת כפתור
מספרים שבמהלך ביקורו של סטיב ג'ובס ב-PARC בשנת 1979 הוא גנב את רעיון ממשק המשתמש הגרפי. וכשאפל הוציאה לשוק את מקינטוש, מיקרוסופט שאלה מאפל את הממשק. עד כמה הסיפורים קרובים לאמת?
"יש בזה מן האמת, אבל זה יותר מורכב. הייתי שם בעת הביקור של ג'ובס, שלווה על ידי המפתחים שלו. כשהם ראו הממשק ואת האפשרות לגלול טקסט, הם ידעו שיכולות אלה עשויות להיות שימושיות, ושניתן להעתיקן. עם זאת, אני די בטוח ששום דבר ספציפי לא דלף לגבי השיטות בהן השתמשנו".
מה דעתך על מערכת ההפעלה הנוכחית של מיקרוסופט?
"כמשתמש חלונות אני די מרוצה. זה מוצר מהוקצע למדי, שכולל תכונות יצירתיות ביותר. מבחינה אסתטית, יש למקינטוש עיצוב אלגנטי יותר. מנקודת מבט של שימוש יומיומי, חלונות עובדת לא פחות טוב. אני די מחבב אותה".
2. צ'רלס סימוני, לשעבר חוקר ב-Xerox PARC וכיום עובד מיקרוסופט
כחוקר במרכז המחקר PARC במחצית שנות השבעים, יצר צ'רלס סימוני את מעבד התמלילים הגרפי ראשון שתמך ב-WYSIWYG (מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל. או במילים אחרות, המסמך יראה בהדפסה בדיוק כפי שהוא נראה על המסך). בשנת 1981 הוא עבר למיקרוסופט וניהל את פיתוח וורד ואקסל. כיום הוא מנהל את חברת Intentional Software.
במחצית שנות השמונים, לאחר יציאתה לשוק של חלונות 1.0, מיקרוסופט כבר מכרה גרסאות של וורד ואקסל למקינטוש. למה במחשבי PC פעלו תוכנות אלה עדיין בסביבת DOS?
"באותה תקופה, הדרישות של היישומים היו גבוהות יותר ממה שחלונות יכלה לספק. התפתחות מערכת ההפעלה היתה איטית. מיקרוסופט היתה מצויה בנישואין בעייתיים. הצלחת חלונות היתה חייבת לחכות עד הגירושין מ-IBM".
למה היה קשה כל כך לפתח את חלונות ולשתף פעולה עם IBM?
"IBM היתה ארגון גדול ולא יעיל, עם המון בירוקרטיה וניירת. זה עסק יקר שגם מקשה לסגת מהחלטות קודמות במידת הצורך. ככל שאנשים משקיעים יותר בהחלטות, הם יותר נחושים להיאחז בהן. מספיק שאנשים נאחזים בקומץ החלטות גרועות, ואתה מת".
זו היתה הבעיה היחידה?
"לא. הבעיה השנייה היתה שמיקרוסופט רצתה לבנות מערכת פתוחה, שתאפשר ליצרני חומרה לבנות מחשבים וציוד היקפי. מטרה זו היתה גדולה ומורכבת בהרבה ממטרתה של אפל, למשל, שהיא גם יצרנית החומרה (ולכן הפלטפורמה נועדה לשתי מדפסות, שתי מקלדות, עכבר ומחשב)".
3. ראיון עם ג'ים קנבינו, שניהל את פיתוח OS/2 במהלך עבודתו ב-IBM
לאחר הצטרפותו ל-IBM בשנת 1963, עבד קנבינו למעלה משלושים שנה בחברה. בראשית שנות התשעים הוא פיקח על פיתוח OS/2, מערכת ההפעלה שיועדה להבנות בשיתוף פעולה עם מיקרוסופט. כיום הוא מנכ"ל ויו"ר חברת Direct Insight.
כיצד אתה מסביר את הצלחת חלונות ואת כשלון OS/2 לאחר פרידת מיקרוסופט ו-IBM?
IBM ומיקרוסופט עשו עבודה גרועה למדי בפיתוח OS/2. כשנכנסתי לתפקיד היתה מערכת ההפעלה ב-16 סיביות בלבד, והיא נראתה כאילו חבורה של מפתחים ממקומות שונים עבדה עליה. ל-IBM היו הרבה לקוחות חשובים שהיו זקוקים למערכת ההפעלה. הם היו זקוקים בדחיפות לסביבת הפעלה שתומכת בריבוי משימות, ואנו היינו מחויבים לסיים את העבודה עליה.
לא נפטרתם מרוב הבעיות עד גירסה 3.0?
גירסה 3.0 היתה מערכת הפעלה יציבה שזכתה לשבחים רבים. היא שימשה את לקוחותינו היטב. עם זאת, באותם ימים נאבקו מפתחי התוכנה במגבלות 16 סיביות, והותשו מבחינה כספית. חלונות החלה להצליח, ופשוט לא היה מספיק כסף לפיתוח יישומים כדי להזין את שתי הפלטפורמות.
מה דעתך על הפלטפורמה הנוכחית של חלונות?
זו תוכנה מאוד מוצלחת, אבל מחשב מיינפריים מאתחל מהר יותר ממחשב נייד – וזה טיפשי למדי. בנוסף, הארכיטקטורה אינה מאפשרת אבטחה ברמה גבוהה. יש צורך לבנות את הארכיטקטורה מחדש ולהציב גבולות. אין שום הצדקה לכך שמערכת הדואר אלקטרוני תשחית את מערכת הקבצים.
4. ראיון עם אריק האן, שהיה מנהל טכנולוגיות ראשי בנטסקייפ בימי מלחמות הדפדפנים
אריק האן הקים את החברה הראשונה שלו בגיל 11, כשהחל למכור יישומים למחשבי Altair. בשנות השמונים המאוחרות היה סגן נשיא ב-cc:Mail. כשהחברה נרכשה על ידי לוטוס - הוא הפך להיות מנהל חטיבה. לאחר רכישת Collabra Software (הפרוייקט הבא שלו) על ידי נטסקייפ, הוא מונה כמנהל טכנולוגיות ראשי בנטסקייפ – בדיוק בזמן למלחמות הדפדפנים של שנות התשעים המאוחרות. כיום הוא מנהל את Inventures Group.
האם יותר פשוט לפתח תוכנה היום מאשר בשנים עברו?
"היום העסק פשוט יותר במובן זה שלאחר הפיתוח התוכנה תוכל לרוץ על מאות מיליוני מחשבים. החיסרון הוא שפלטפורמות אלה מושפעות ונשלטות על ידי ספקיות חזקות. עליך לבחור בקפידה איזה תוכנות אתה רוצה לפתח, משום שאתה מוקף בפילים ענקיים – תופעה שהיתה פחות בעייתית לפני 15 שנים. חברות תוכנה דוגמת לוטוס היו זהות בגודלן לחברות שפיתחו מערכות הפעלה דוגמת מיקרוסופט. היום המצב שונה".
מיהם הפילים האחרים?
"אין ספק שמיקרוסופט היא הפיל הגדול ביותר. אפל קצת קטנה ממנה. סאן שולטת במידה רבה באג'נדה של סולאריס. נטסקייפ עסקה בפיתוח מוצרים לשרתי סולאריס ופעמים רבות חשנו שסאן היתה בעמדת כוח שאפשרה לה להשפיע על השרתים שלנו. מי ששולט בפלטפורמה נוטה להשתמש בכוחו להשפיע על היישומים שירוצו על הפלטפורמה".
נשמעת טענה שכוחה של מיקרוסופט מביא לירידה בחדשנות. אתה מסכים?
"רבים חשים שמיקרוסופט מחדשת הכי הרבה כשהיא מנסה להביס מישהו שעקף אותה. דוגמאות לכך הן נטסקייפ באינטרנט, אפל בממשק המשתמש הגרפי, וככל הנראה גם גוגל ביכולות החיפוש. יש הרבה דוגמאות שמצביעות על כך שמיקרוסופט יכולה להיות חדשנית, אבל היא הכי חדשנית נוכח התחרות. סוג זה של חדשנות שונה מזה שראינו ב-PARC של זירוקס וממה שרואים גם היום בחברת אפל".
5. ראיון עם מייקל דל, מייסד ויו"ר Dell Computer
כשמייקל דל החל למכור מחשבים מחדרו במעונות הסטודנטים של אוניברסיטת טקסס - DOS היתה מערכת ההפעלה הפופולרית, והגרסה הראשונה של חלונות טרם יצאה. חברת המחשבים שלו הפכה במשך עשרים השנים הבאות להיות חברת הרווחית ביותר בעולם. בתקופה זו חזה דל בעלייתה של מיקרוסופט.
האם בשנת 1985, כשדל היתה עדיין ידועה בשם PCs Limited, הצעתם את חלונות 1.0 ללקוחותיכם?
"הצענו אותה מיידית לכל לקוח שהיה מעוניין בה. לא היו למערכת ההפעלה יישומים רבים, ורק בגרסה 3.0 - בשנות
התשעים המוקדמות - התחילה הפלטפורמה באמת לצבור תאוצה. אז כבר היו יישומים, ומערכת ההפעלה הפכה להיות התקן דה-פקטו".
האם בעיות התאימות ומנהלי ההתקן בגרסאות 3.0 ו-3.1 פגעו בצמיחה?
"המשתמשים אליהם פנינו באותם ימים, היה סלחניים יותר ביחס לבעיות מסוג זה. כשההיקפים גדלו משכנו סוגים חדשים של משתמשים, ואז היציבות של מערכת ההפעלה השתפרה.
עד כמה אפשר לייחס את הצלחת דל לעלייתה של חלונות?
"ביסוסו של תקן דה-פקטו במחשבים אישיים, בשילוב עם המודל העסקי של דל - היה נוסחה מנצחת. אבל אי אפשר להתעלם מתקנים שפותחו על ידי התעשייה בכללותה.
יש חסרונות בכך שחלונות היא תקן דה-פקטו, שמכסה 95% מהשוק?
"אני זוכר את הימים של ריבוי פלטפורמות, כשמכרנו מחשבי אטארי, אפל ועוד. הלקוחות באמת רצו תקן אחד וכעת יש לנו. החיסרון היחיד הוא שהפופולריות של הפלטפורמה הופכת אותה למטרה עבור האקרים".
האם אתה מסוגל לדמיין את תעשיית המחשבים של היום בלי חלונות?
"הייתה יכולה להיות מערכת הפעלה אחרת במקום חלונות, אבל היינו זקוקים לממשק תקני, שמשתמשים יוכלו ללמוד פעם אחת, ושמפתחים יוכלו לכתוב עבורו. לחלונות היה תפקיד חיוני בצמיחה של תעשיית המחשבים".
לפנייה לכתב/ת 
