אין פרטנר ושאר קלישאות
כל פרטנר שהיה בכוחו להיות פרטנר נפסל כפרטנר משום שממשלות ישראל, בעצם, מעולם לא היו פרטנר לשלום
"רק דמוקרטיזציה ברשות הפלסטינית תביא לשלום". כלומר, אנחנו לא חותמים על הסכמי שלום עם מדינות או גופים לא דמוקרטיים. הנה, חתמנו עם מצרים וירדן, שהן כידוע, כלומר... לא משנה.
"לא נאפשר לחמאס להשתתף בבחירות הפלסטיניות". כלומר, לא נרשה דמוקרטיזציה ברשות הפלסטינית, כי רק דמוקרטיזציה תביא שלום, ואנחנו כידוע מתנגדים, כלומר... לא משנה.
"החמאס הוא לא פרטנר לשלום". כלומר, החמאס הוא הפרטנר היחידי לשלום, ולכן הוא לא פרטנר. מאז ריסוקה של הרשות הפלסטינית - כל הכבוד לצה"ל ולמושחתים של פתח - החמאס הוא התנועה העממית המרכזית בקרב הפלסטינים. למן השבוע שעבר, הוא גם הנציג הפוליטי של הרוב הפלסטיני. כלומר - הפרטנר היחיד לשלום. בדיוק משום כך ישראל מתעקשת שהוא לא פרטנר. שהרי כל פרטנר שהיה בכוחו להיות פרטנר נפסל כפרטנר בדיוק משום שממשלות ישראל, בעצם, מעולם לא היו פרטנר לשלום. ובכל זאת תמיד הן מחפשות אחר פרטנר חדש: לכיבוש, לגושי התנחלויות, למחסומים.
"לא ננהל משא ומתן עם ארגון טרור". כלומר, ודאי שננהל משא ומתן עם ארגון טרור. עשינו את זה עם אש"ף, עם חיזבאללה, ונעשה את זה גם עם החמאס. אבל למה למהר? אנחנו לא נוהגים לדבר עם טרוריסטים לפני שהם מקיזים את דמנו ואנחנו את דמם. יעברו נא כמה שנים טובות, ייקטלו נא טובי בנינו ובניהם - ואז נשקול לדבר איתם. אין מחיר גבוה מדי לגבהות ליבנו.
"נתעלם מממשלת החמאס". ומדו"ח המאחזים, ומדו"ח העוני, ומהידרדרות החינוך, ומקריסת מערכות הבריאות והרווחה; נתעלם ונעצום עיניים חזק וחזק - ופוף, העולם ישוב להיות אותו מקום ורוד ומתוק שהיה בילדותנו (אבל איפה סבא אריק?).
"אינך יכול להיות שותף לשלום אם יש לתנועתך זרוע צבאית" (ג'ורג' בוש על החמאס). כלומר, ישראל אינה יכולה להיות שותפה לשלום, כל עוד היא מחזיקה בזרוע צבאית (צה"ל). וכנ"ל ארצות-הברית וכל מדינה אחרת: תחליטו - או צבא או שלום. אין שניהם.
"לא מדובר באירוע תמים". כך דובר צה"ל על איה אלסטל. מי זאת איה אלסטל? סתם ילדה פלסטינית בת 7 (או 9). האם איה אלסטל היא ארגון טרור? אולי, מי יודע. אם איננה ארגון טרור, למה הסתובבה ביום חמישי בערב עם תיק גדול על גבה ליד גדר המערכת במחסום כיסופים? מה לילדה ולתיק? ממתי ילדים נושאים תיקים? "לא מדובר באירוע תמים". האם איה צעקה איה כשפגע בה הכדור? אולי, מי יודע. ודאי שלא חיילי צה"ל שירו בה בחשיכה. נוהל זה נוהל. בכלל, מה לך איה להיהרג דווקא ביום שהחמאס מנצח בבחירות? איזה תיזמון אומלל. כותרת קטנה ועלובה בעמוד 18 קיבלת. אוי, איה איה. פרטנר כבר לא תהיי.
ד"ר עידן לנדו מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
