מילואים לעם

לפני כשנה פנתה אליי קצינת גיוס, התעניינה במה אני עוסק ושאלה אם ארצה לקחת חלק בגדוד "מילואים לעם". כך היא גייסה את כולנו, אחד לאחד

ארז רואימיפורסם: 29.01.06 , 23:20

אמש חזרתי משירות מילואים, אותו אזכור עוד שנים רבות. נשלחתי יחד עם מספר חברים מהיחידה לחודש בירוחם. העירייה סידרה לנו דירה, קיבלו אותנו ממש יפה, ובכל בוקר יצאנו למשימותינו. אני הגעתי לבתי הספר כדי להיפגש עם מנהלים, לשמוע, להציע וללמוד. חבר שלי, יועץ ארגוני בהכשרתו, בחר יחד עם העירייה עשרה בתי עסק וליווה אותם, עזר לייעל את עבודתם וסיפק משב של רוח טובה. השתתפתי בסדנאות ניהול זמן וניהול משא ומתן שהועברו לבעלי העסקים והוקסמתי.

במהלך החודש המפקד שלנו, ב'אזרחות' מנכ"ל חברת היי טק, בדק עבור חברות היי טק את כדאיות ההשקה בעיירה. לאחר שניתח את הגורמים וניהל משא ומתן, הוא סייע למנכ"ל העירייה לנסח הצעות לכמה חברות, מהגדולות בעולם, שהזמינו אותן להשקיע במקום.

יואל הרס"פ דאג לנו לארוחות טובות. בכל יום סעדנו בבית אחר בעיירה, וזו היתה פשוט חוויה. בעשר השנים האחרונות יואל משמש כמדריך פסיכומטרי, ובחודש האחרון, במקביל לקריירה הקולינרית החדשה שלו, הוא העביר קורס הכנה אינטנסיבי לפסיכומטרי. ב-20 המפגשים שהתקיימו השתתפו קרוב למאה תושבים.

לפני כשנה פנתה אלינו זוהר, קצינת הגיוס, ושאלה אם אנחנו מעוניינים לקחת חלק בגדוד "מילואים לעם". "למה מילואים לעם?", שאלתי אותה. היא התעניינה לדעת במה אני עוסק, מה תחום ההתמחות שלי ובמה אני חושב שיש לי יתרון יחסי. כך היא גייסה את כל הגדוד, אחד לאחד.

המג"ד תפר שמלת סיוע חינוכית, כלכלית ותרבותית לשכונות ולעיירות הפיתוח. הוא הנהיג גדוד אנשים שיכול להיכנס ליישוב ולהבעיר כמה שריפות טובות. לגרות את המוח, לעורר מודעות, לתרום מהידע והניסיון והכי חשוב - ללמוד.

לאחר שנוצר גדוד נוסף של אנשי "מילואים לעם", זוהר שלחה לנו טבלת תאריכים כדי שנבדוק אילו זמנים מתאימים לנו, והתחילה בשיבוץ. אני יצאתי עם עוד עשרה חבר'ה, ויחד החלפנו קבוצת מילואימניקים שלא כל-כך רצו לסיים את השירות. הם טענו שהיו מעדיפים להישאר איתנו עוד קצת. דוד המוזיקאי הדהים את כולנו כשאמר שהוא שוקל אפשרות לעבור לעיירה עם משפחתו. בסוף כולם עזבו, ואנחנו נכנסנו לנעליהם.

השירות עבר במהירות, ללא דאגות גדולות לפרנסה, כי הביטוח הלאומי שילם לכולנו את שכרנו באופן מלא. בבוקר האחרון הגיעה קבוצה נחמדה של מילואימניקים להחליף אותנו. ביניהם היו דני רופא השיניים, משה האדריכל, איתן הגנן וח"כ דוד לו יהי. אני בטוח שאחרי שירות כזה יהיו לו הרבה חוויות לספר עליהן בכנסת. הרהרתי מה יקרה לפרלמנטר שייאלץ להקשיב לתושבי העיירה במשך חודש, אני מקווה שהוא ישרוד את זה.

אמש חלמתי שחזרתי משירות מילואים, אותו אזכור עוד שנים רבות.

נכון, זה היה חלום. אבל ניתן ליצור שירות מילואים אזרחי בו יוכלו להשתלב רבים וטובים שלא עושים היום מילואים, רבים וטובים שיש להם רצון ויכולת לעשות שירות אדיר לחברה ולקהילה בישראל. היום אני מתחיל להבין שמשאבים ויכולת יש. אבל מה יהא על הרצון, מה?