תכירו: התסריטאית שהתפשטה
ליסה גרין שקפצה לבלומפילד בחזיה וחצאית כדי למחות נגד הכבלים שוחררה הבוקר ממעצר, אחרי לילה באבו-כביר. "חבל שצריך להתפשט כדי לקבל יחסי ציבור", היא אומרת
(צילום מהמגרש)
ליסה גרין, היוצרת שפרצה אתמול בחזייה וחצאית לאיצטדיון בלומפילד באמצע משחק של מכבי תל אביב מול בני סכנין, שוחררה הבוקר (א') בערבות.
גרין רצה למגרש כחלק ממחאת ארגוני היוצרים נגד HOT בעניין תמלוגי היוצרים. כמה שוטרים שזינקו אחריה הצליחו לתפוס אותה (לאחד מהם זה עלה בהחלקה על הדשא ועצם זנב דואבת אחת) והרחיקו אותה מהמגרש. משם היא הובלה ללילה של מעצר באבו כביר והבוקר התקיים דיון בעניינה. התוצאה: שחרור בערבות של 1,500 שקלים והרחקה ממגרשי הכדורסל והכדורגל עד לסוף העונה.
המאבק של ארגוני היוצרים בחברת הכבלים, שהמערכה האחרונה שלו שנפתחה החודש כוללת הימנעות של כ-300 יוצרים מקשרים מקצועיים עם החברה, נפתח לפני כשלוש שנים. טענת היוצרים היא ש-HOT מסרבת להכיר בזכותם לתמלוגים על יצירותיהם, ומנכסת לעצמה את זכויות היוצרים על הפרויקטים המשותפים. בכבלים טוענים שהיוצרים מסרבים לנהל איתם מו"מ.
גרין היא תסריטאית בתחילת דרכה, שבינתיים מתמקדת בעיקר דווקא בעשייה מוזיקלית. "אין בינינו הכרות מעמיקה", מספר אורי ענבר, יו"ר תא הבימאים באיגוד המקצועי תל"י, "היא הגיעה כמה פעמים לפגישות במטה המאבק, אבל בואי נגיד שהיא לא עשתה את זה לבד. אם עולה השאלה למה עושים כאלה דברים, למה מתפרצים למגרש כדורגל, התשובה היא שזה מסוג הדברים שאתה עושה כשאין עם מי לדבר".
(גרין ביציאה מאבו כביר עם עמית ליאור, יו"ר איגוד התסריטאים. צילום: אמנון מעוז)
"זה לא היה קל", אומרת גרין שיצאה הבוקר רצוצה אחרי הלילה הארוך באבו כביר. "הייתי ערה רוב הזמן, הייתי עצורה בדרך למשפט עם חבורה של בנות מאוד משעשעות, אלא שהשעשוע לא נטרל את העובדה שלקחו לי את החופש ושאני תלויה בחבר'ה שלי שיבואו ויחלצו אותי. זה לא נעים".
חשבת שזה יגיע לכזה מצב?
"חשבתי שיעכבו אותי ואני אוכל ללכת הביתה, לא חשבתי שיעצרו אותי לכל הלילה. בשיחה שלי עם קצין המודיעין אחרי החקירה הבנתי ש.. זה לא 'סתם', שזה לא יגמר בכמה שעות עיכוב".
איך התנהגו אלייך?
"כולם היו מאוד נחמדים. שאלו אותי בעיקר למה עשיתי את זה, והייתי צריכה להסביר להם כמה פעמים בחקירה שהייתי לבושה".
בחזייה וחצאית.
"ומגפיים, גרביים כפפות, וצעיף. הכי חשוב לחמם את הקצוות. אגב, כשרצתי רץ אחרי איזה שוטר שהחליק, זה היה קטע מאוד לא נעים. לא רציתי להתנגד, איך שהוא החליק עצרתי כדי לעזור לו, בכל זאת לעשות גליצ'ה כזאת מול העולם זה לא נעים".
אז איך העברת את הלילה?
"אני מעדיפה שלא לדבר על זה".
את חושבת שהמסר הועבר?
"לפי העיתונים שהחבר'ה הביאו לי עכשיו, אני חושבת שאנשים מבינים שאני לא אוהדת סכנין ולא חשפנית. לא שיש לי משהו נגד סכנין, אבל אתמול היתה הפעם הראשונה בחיי שהייתי במשחק כדורגל".
למה בחרת דווקא במשחק הזה?
לא נעים להגיד, אבל סתם. אני לא מתעניינת בכדורגל ובכלל, והספורט היחיד שאני עושה זה שש בש".
נו, אז היה שווה?
"אנחנו נראה בימים הקרובים".
תעשי את זה שוב, בשם המחאה?
"לא, אני לא אעשה את זה לאמא שלי".
ועכשיו, מה?
"עוד לא לקחתי את הסלולר שלי מאבו כביר, עוד לא דיברתי עם אמא, אני צריכה לאסוף את הדברים מהמעצר ויש לי הופעה עוד כמה ימים".
איפה? לפחות שיצא לך קצת יחסי ציבור.
"חבל שצריך להתפשט כדי לקבל יחסי ציבור, אני קצת נאיבית. בכל אופן אני מנגנת עם הרכב שנקרא 'השלוליות' ב'בלום בר' בתל אביב".