בימין שיחקו לידי קדימה

אי אפשר להבין את מה שהתרחש בעמונה בלי להבין את הרקע עליו צמחה ופרחה התופעה הפוליטית המדהימה הקרויה קדימה. מאז החל המהלך הנוכחי להריסת הבתים במאחז (ולא לפינויו, כפי שגרסו הספינים - ולא במקרה), טוענים ראשי מועצת יש"ע והפוליטיקאים מימין, שאהוד אולמרט עושה אותו מטעמי בחירות. אמרו ולא שמו לב למה שהם אומרים: הם עצמם, ששנים רבות טענו שלב העם איתם, מודים למעשה שהמהלך הפופולרי הוא להכות במתנחלים.

• עימות בעמונה - סיקור מיוחד ב-ynet
  

קדימה שומרת על 40 מנדטים ומעלה בסקרים, גם אחרי יציאתו של אריאל שרון מן הזירה, מפני שהיא מבטאת את כמיהתו של ציבור ישראלי גדול אל המרכז והקונצנזוס. בשנות התשעים, כשפרחו כאן דיבורים על "שבטים ישראליים" ו"קואליציות של מיעוטים", חש חלק גדול מן הציבור הזה מאויים.

האיום הזה התבטא במפלגת הסקטור האולטימטיבית של ישראל הראשונה – שינוי, כמובן, שפרחה עד 15 מנדטים משום שביטאה בראש וראשונה את הפניית האצבע כלפי האחר. ב-2003 זה היה האחר החרדי, אבל זהותו המדוייקת היתה חשובה פחות מעצם הפניית הגב של מי שהחשיבו את עצמם תמיד למרכז הישראליות.

אריאל שרון החזיר לציבור הזה לרבים אחרים את התחושה שהם המרכז, וכל השאר לא נחשבים. אחרי חמש שנות מלחמה (שמחקו את הסימפטיה לאחר הפלסטיני), ממשלה ללא חרדים ורטוריקה כלכלית שביטלה ללא בושה את האחר העני והחלש, באה ההינתקות והראתה שגם המתנחל הוא אחר. הדבר החשוב ביותר במהלך הנסיגה היה החדווה שבה התקבל בציבור הכללי: רבים נימקו אותה בכך שסוף סוף התברר שהמדינה יכולה לכפות את רצונה על פורעי חוק. לאמיתו של דבר זו היתה תחושה חמימה שיש "אנחנו" ו"הם", ואנחנו הרוב.

קדימה ממשיכה לשווק במרץ את התחושה הזו: במדיניות העמומה, הכל לכולם ותסמכו עלינו, שהיא מציגה. ברשימה ה"לא-פוליטית" שאספה. ההתעקשות לכפות את הריסת הבתים דווקא עכשיו היא חלק מאותה מדיניות. בזמן אחר היו פותחים דווקא עכשיו את כביש בר-אילן, אבל בימים אלה אין אחר טוב יותר מן המתנחל.

המתנחלים – מתוסכלים מכשלון ההתנגדות להינתקות, ועוד יותר מכך מבוהלים מעוצמת הטינה כלפיהם בציבור, שהתגלתה במהלך הנסיגה – משחקים היישר

 לידי אולמרט. הפוליטיקאים שלהם, שכבר אינם מנסים לפנות אל הציבור הכללי אלא למצות מה שיותר מן הסקטור שלהם, מתנהגים בדיוק כמו הפוליטיקאים הערבים במקרים דומים. אפי איתם ואריה אלדד יציגו את פצעיהם לראווה ממש כמו ידו השבורה של אחמד טיבי מאוקטובר 2000. "איפה היית בעמונה?" תהיה "שאלת אלטלנה" של הימין בחודשיים הבאים.

לרוע המזל, המשחק הציני הזה מתנהל על גבם של שוטרים מצד אחד ובני נוער משולהבים וחסרי הנהגה מצד שני. מנהיגי הימין, שהכשילו את צאן מרעיתם בהבטחות שווא בהינתקות, אינם עושים דבר למנוע ממנו התזות ונזק. הממשלה משתמשת במשטרה כדי להציג את מתנגדיה כאלימים, פורעי חוק, "אחר" שאין מה לדבר איתו. כל זה טוב לקדימה, לא רע למפלגות הימין, ולא ממש טוב ליהודים.