פסגת דאבוס: מיקרוסופט, גוגל, סקייפ וסיסקו

לא כל יום – למעשה, אף פעם לא – יכול ישראלי מן היישוב להשתתף בדיון עם ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט, אריק שמידט, מנכ"ל גוגל, ג'ון צ'יימברס, נשיא סיסקו וניקלאס זננסטרום, מנכ"ל סקייפ.

הארבעה, שבדרך-כלל צהובים איש לרעהו, מהווים ביחד את ראשי (אם לא זקני) שבט הטכנולוגיה העולמי. מפגש ענקים כזה יכול להתרחש רק במקום אחד בעולם, ושם הוא התרחש: עיירת הסקי השוויצרית דאבוס, השוכנת בשלוות יוקר ויוקרה בין הרים מושלגים לבין גבעות עצי אורן צפופים.

מדי שנה, מימים ימימה, מארחת דאבוס את הכינוס החורפי של "הפורום הכלכלי העולמי", עמותה שהוקמה לפני עשרות שנים על-ידי משוגע-לדבר, פרופ' קלאוס שוואב השוויצרי. עמותה לעשירים ומפורסמים בלבד: היעד המוצהר של "פורום כלכלי עולמי" הוא תיקון עולם באמצעות מפגשים ישירים בין אישי רוח, אישי כסף, אישי טכנולוגיה, אישי מדינה ואישי תקשורת. פיסגת המפגשים הוא הכינוס בדאבוס; אל אולמותיה ומלונותיה של העיירה מגיעים כ-2,500 נציגים של האליטה הכלכלית, העיסקית, האקדמית, הטכנולוגית, היצירתית והתקשורתית, כדי לקחת חלק במאות דיונים, סדנאות, סימפוזיונים ורבי-שיח.

כינוס דאבוס נמשך חמישה ימים; השתתפות בו עולה כעשרת אלפים דולר. אבל אם אתה ביל גייטס או אריק שמידט, אם אתה עומד בראש תאגיד ששוויו עשרות מיליארדי דולרים, מה אכפת לך אם חדר במלון עולה אלף דולר ללילה? וארוחה מאה דולר?

גבולות מטושטשים

אז מה חידשו לנו ענקי הטכנולוגיה? לפני הכל הם הבהירו, שהם "במבוכה", כדבריו של ניקלאס זננסטרום, מנכ"ל סקייפ הקטנה, שמרכזה בבית משרדים צנוע בלונדון, ושעשתה את המהפכה הגדולה ביותר בשרותי הטלפון מאז המצאתו - היא הכניסה אותו לתוך האינטרנט והפכה את השיחות בו חינמיות.

"המגמה הטכנולוגית הבולטת ביותר בתחילת המאה ה-21", אמר בחיוך זננסט - רום, "היא הערבוביה: שילוב הכול בכל בכול דרך אפשרית. אתה לא יודע ולא יכול לדעת היכן מתחיל או נגמר המחשב, הטלפון, המצלמה, מכשיר הטלוויזיה, מכשיר MP3, הרדיו או מה שזה לא יהיה. האמצעים הרבים להעברת מידע דיגיטלי מתחברים ביניהם, לובשים ופושטים צורה, והגבולות מיטשטשים לגמרי".

ביל גייטס הסכים: "ברגע שיש לך ביד טלפון נייד", אמר, "יש לך מחשב, יש לך טלוויזיה, יש לך רדיו, יש לך מכשיר הקלטה, יש לך מכשיר ניווט, יש לך מצלמה – בקיצור, יש לך הכול. ומה שנשאר הוא לתת שם לאותו המכשיר עושה-הכול". "הוא הדין", אמר שמידט מגוגל, "ביחס לתוכן. הגבול בין ידיעה, הודעה ומודעה נהיה נזיל מרגע לרגע. הכול זורם בעורקי האינטרנט במהירות מסחררת. המשימה שלנו, של גוגל, לעשות מיון וסדר בכלל האינפורמציה בעולם – נתקלת בקשיים גוברים והולכים, כי הכמויות אינסופיות".

ג'ון צ'יימברס מסיסקו, יצרנית 1.מס של חומרת תקשורת המשמשת את האינטרנט, אוהב, כמובן, את הגאות בשימוש ברשת. להערכתו, קרוב היום שבו כל בית בארצות שבהן התוצר לנפש גבוה מ-5,000 דולר לשנה יהיה מחובר לאינטרנט בפס רחב מאוד – כמו בדרום קוריאה כיום.

והמשמעות? צ'יימברס: "אני אוסיף למסר הערבוביה היוצא מכאן. עם תפוצת הפס הרחב אני רואה טשטוש גבולות בין משתמש למפתח, בין לקוח ליצרן, בין מקבל מידע למוסר מידע. אני רואה עשרות מיליוני עסקים זעירים באינטרנט, מהסוג הקרוי כיום בלוג כיום, שהגדרתם המדוייקת לא ברורה לנו.  בעלי העסקים הללו כלל וכלל לא צריכים לדעת איך עובדים אמצעי התקשורת של סיסקו".

יש לזכור, ששתיים (גוגל וסקייפ) מתוך ארבע החברות שיוצגו בשיח הזה בכלל לא מוכרות את שירותיהן לקהל הרחב – הן נותנות אותם בחינם. ממה הן חיות? מהפירסומות, כמובן. "יצאנו לפתור את בעיית מיון המידע", אמר שמידט, "ומצאנו מודעות". סקייפ, לעומת זאת, מצאה אמא מאמצת עשירה – חברת המכירות המקוונות eBay, שרכשה אותה במחיר של 4 מיליארד דולר (מותנה בביצועיה).

סוד הפירסומת ברשת

בדיון מרתק אחר, שכותרתו הייתה "מעבר למותג של 30 שניות", נטלו חלק דיוויד דרוגה, פירסומאי האינטרנט היצירתי והמבוקש בעולם; צ'רלס דאנסון, מנכ"ל חברת הספורט נייקי (ואל תגידו, חלילה, חברת נעליים, כי האיש ייעלב קשות), וארתור סולצברגר, היו"ר והמו"ל של העיתון ניו-יורק טיימס. חברת גוגל עצמה, סיפר דרוגה, מכרה בשנה שחלפה פירסומות ב-6.1 מיליארד דולר.

ההפקה של פירסומות אלו, ציין, זולה יחסית לכל צורת פירסום אחרת, אך כדי להצליח היא צריכה להיות מבוססת על "מנה חסרת-תקדים של יצירתיות", כדבריו. דרוגה: "פירסומת אינטרנט מוצלחת, שעלותה 1,000 דולר יכולה להגיע ל-300 מיליוני גולשים, כפי שקרה עם 'התרנגולת המצייתת' של 'ברגר קינג'. לכן – היצירתיות ביוקר, השיגרה בזול". דרוגה, אגב, לא סבור שהאינטרנט יוצף במודעות לוח קטנות: הן לא מתאימות, אמר, לגולשי האינטרנט, המעריכים את התנועה, את הקישוריות, את המשוב. ארתור סולצברגר סיפר על הרומן הסוער של עיתונו בן ה-154 שנים עם האינטרנט.

הניסיון של ניו יורק טיימס

ניו-יורק טיימס היה אחד העיתונים הראשונים בעולם שהעלה לאינטרנט את מהדורתו המודפסת במלואה (בחינם, באחרונה החל לגבות תשלום סימלי עבור תכנים איכותיים, בעיקר מאמרי פרשנות, ביקורת וניתוח). "תחילה ראינו באינטרנט יריב שצריך להכותו במהירות", אמר סולצברגר, "אחר-כך ראינו בו השלמה לעיתון המודפס, ועכשיו אנחנו רואים בו שותף מלא ושווה-זכויות בתאגיד התקשורת שלנו. כך הגדרנו, ובעצם המצאנו את עצמנו מחדש, כעסק של עיתונות מודפסת ודיגיטלית".

האם הקוראים והמודעות בורחים מהעיתון אל האתר? לא, פסק סולצברגר (וכך אמרו גם מו"לים אחרים של עיתונים ואתרי עיתונות, שהשתתפו בארוחת הערב הסגורה והלא-טעימה על "תקשורת בעידן הדיגיטלי").

המפרסמים מבינים שיש הבדל תהומי בין דפוס לאינטרנט, והם "תופרים את הפרסומות לפי טיב המפרסם", הודה מנכ"ל נייקי. "לא דין מודעה לעיתון כדין מודעה לאתר האינטרנט של העיתון", אמר דאנסון. עתיד העיתונות הכתובה? כל המשתתפים בכל הפאנלים בדאבוס הסכימו, שהיא בפריחה. "אין תחליף", אמר דרוגה, "למותג של עיתון מוביל, שרכש את האמינות של קהל קוראיו. עובדה היא, שהעיתונים המבוססים הם השולטים בלעדית במרחב המידע העיתונאי באינטרנט. אפילו הבלוגים – היומנים האישיים – נכנסים תחת כנפיהם". סולצברגר הזכיר את המהירות ואת עלויות ההפקה הנמוכות של "ניסויים עיתונאים באינטרנט", כמו מדורים חדשים ועיצוב חדש.

נגזרת של העיתון והספר

שאלתי את שמידנט מגוגל האם לא עלה לרגע בדעתו להפוך את החברה לסוג של עיתון באינטרנט. בשביל מה, תהה, הרי ניתן למצוא באינטרנט את כל העיתונים המובילים של העולם. אנחנו סוקרים אותם, ומביאים את עיקרי המידע שהם מפיקים. כבר הוכח שאף אחד, הוסיף, לא יתחרה בעיתונות המבוססת, שיש לה מותגים הכי חזקים. "אנחנו נגזרת של העיתון והספר. אין לנו קיום עצמאי בלעדיהם", אמר.

ג'פרי מור, מגאוני הטכנולוגיה הוותיקים, דיבר על "הקצוות המפוצלים של הטכנולוגיה"; הוא משוכנע שהגולשים באינטרנט "יהיו מוכנים בהדרגה לשלם תמורת שירותים עם ערך מוסף, כמו קטעי וידאו ייחודיים ופרשנות ייחודית מעיתון". ומיכאל רוט, מנכ"ל קבוצת הפירסום ויחסי הציבור אינטפובליק, המעסיקה 43,000 עובדים, סיכם את רצף הדיונים בנושא: "האמון של הציבור", אמר, "נותר יסוד היסודות של הצלחה עסקית באינטרנט, כמו מחוצה לו.

לכן, מותגים כמו 'ניו-יורק טיימס' ו'סאן' ו'אל פאיס' יצליחו לשמר את הלקוחות שלהם, ולא משנה מה תהיה חזית החדשנות של טכנולוגיית המידע". המו"ל של קבוצת תקשורת מובילה מדרום קוריאה סיפר על ארצו: כל בית מחובר לאינטרנט מהיר, אבל תפוצת העיתונים מרקיעה שחקים ו"כל יום יוצא לאור עיתון חדש". כך באסיה כולה, שם נרשמת התפוצצות של העיתונות המודפסת. מפתיע? "הצעירים ביותר", אמר לנו (בפרטיות) ביל גייטס, "מקבלים את טעם העיתונות שלהם מהאינטרנט, אפילו מהאינטרנט בטלפון. אבל כשהם טיפה מתבגרים, הם חוזרים אל העיתון המודפס. גם אני חזרתי".