גרינפיס חושף: כימיקלים בשמפו ובמשחת השיניים שלך

אם אתם נוהגים לצחצח שיניים, לחפוף את הראש בשמפו, למרוח קרם לחות או חלילה לסבן את גופכם ולהתיז עליו בושם – כדאי שתיקחו בחשבון שאתם עלולים לחלות בסרטן, או, לכל הפחות, לסבול מבעיות הורמונליות שונות ומשונות. כך, לפחות, מאמינים בסניף הצרפתי של ארגון גרינפיס, שפרסם לאחרונה את "קוסמטוקס", מדריך מבהיל המפרט שלל מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה שעלולים לקצר לנו את החיים. המדריך אינו פוסח כמעט על אף חברה מובילה במשק, ומזהיר את הציבור מפני חומרים מסוכנים בהם משתמשות החברות לייצור מוצרים תמימים, לכאורה, כמו שמפו, דאודו - רנטים, צבעי שיער, בשמים, ליפסטיקים, ג'לים לשיער, סבונים, קצף גילוח, אפטר-שייב ועוד.

אם להיות יותר ספציפיים, החומרים המסוכנים מצויים לפי גרינפיס, בתכשירי הטיפוח של רוב החברות המובילות והמוכרות כמו פלמוליב, קולגייט, לוריאל, ניבאה, סנסודיין, אקווה-פרש וגארניה. גם רשימת הבשמים ארוכה להפליא, ואפשר למצוא בה כמעט את כל החברות והמוצרים שרק תרצו. הנה חלק קטן: שאנל, אסתי לאודר, לנקום, כריסטיאן דיור, הוגו בוס, ארמני, גוצ'י, קלווין קליין, דיזל, בנטון, אזארו, איב סן-לורן, רבלון, פאקו רבאן וקנזו.

15 מיליארד יורו בשנה

גרינפיס הנו ארגון בינלאומי א-פוליטי, ללא מטרות רווח, כך שאי אפשר לחשוד בו שהוא רוצה להרוויח משהו, להוציא יחסי ציבור חינם על גבן של ענקיות הטיפוח. במקרה הנוכחי, מסתבר, זה לא היה קשה ואף הועיל בכמה מקרים. חברות כמו ל'אקוסיטאן ובודי שופ הפנימו את המסר והסירו רכיבים רעילים ממוצריהם. יצרנים אחרים בצרפת, שלקחו לתשומת ליבם את תוצאות הסקר ואת המדריך החושפני, הקימו גופים שתפקידם להנפיק תוויות איכות למוצרי הקוסמטיקה.

בגרינפיס חילקו את המוצרים שנבדקו לשלושה צבעים. בצבע אדום נצבעו חברות המשתמשות בחומרים המסוכנים, בצבע כתום סומנו חברות שהבטיחו לשפר את צעדיהן ולהוציא את החומרים, ובצבע ירוק דורגו החברות שמוצריהן כלל לא מכילים את החומרים המסוכנים והמס - רטנים. חברות שסירבו לענות ולהשתתף בסקר של גרינפיס נענשו ודורגו אוטומטית בקטגוריה האדומה.

יאניק ויקייר, האחראי על הפרוייקט מטעם גרינפיס צרפת, מגלה כי תעשיית הקוסמטיקה בצרפת היא הגדולה בעולם ומגלגלת כ-15 מיליארד יורו בשנה. "לקראת סוף השנה שעברה האיחוד האירופי הכניס לתוקף תיקון חוקתי בעניין שימוש חומרים מהתעשייה הכימית במוצרי בריאות", אומר יאניק ויקייר. "רצינו לקדם את החוק באמצעות המדריך, ולהתעמת עם היצרנים ולדרוש מהם שינוי או לפחות תשובה. נוצרה היענות ציבורית ענקית, לא רק בצרפת, אלא גם במקסיקו, בארה"ב, בהולנד וביפאן".

ויקייר מדווח כי המדריך הזיז משהו אצל חברות הענק. "יש שינוי לטובה, למרות שרק מעט חברות חיסלו את כל החומרים המסוכנים מהמוצרים שלהן. רוב

היצרנים ענו לשאלון ששלחנו להם ומי שלא ענה נכנס ישר לרשימה האדומה שלנו. גם מי שענה בצורה לא ברורה ומי שהתחבא מאחורי כל מיני חוקים, כמו שעשו בלוריאל ואסתי לאודר נכנס לרשימה האדומה. אבל זה לא מספק אותנו ואנחנו ממשיכים כל הזמן להציק לחברות הללו. יש לנו מגעים עם הפדרציה של תעשיית הבשמים בצרפת, דרכה אנו מנהלים שיחות עם חברות שונות ואני יכול להבטיח שבקרוב חברות נוספות יפסיקו את השימוש בחומרים רעילים".

בישראל, בניגוד לסערה שעוררה הרשימה בעולם, התקבל המחקר של גרינפיס באדישות. אפילו בסניף הישראלי של הארגון עדיין לא טרחו להתלבש על הנושא, בטענה שיש חשובים ממנו. "אנחנו מתמקדים בקמפיינים קריטיים כמו אנרגיה סולארית וקריסת הים התיכון", מסביר עידו גדעון, דובר הארגון.

- קרם פנים מסרטן זה לא מספיק קריטי?

"אין לנו כרגע בנאדם שעובד על קמפיין רעלים בארץ, אבל נתרגם את המדריך לטובת הציבור".

בכל אשם הנפט

אז מהם בכלל הרכיבים המסוכנים האלה? העיקריים שבהם, "פטלטים", "מושק מלאכותי" ו"פראבן", לא אומרים הרבה לרובנו. לדברי איריס עצמון, חוקרת בתחום בריאות הציבור מדובר בפסולת של תעשיית הנפט, שמגיעה ישירות אלינו הביתה. "תעשיית הנפט מוכרת בזול את הזבל שלה, את תוצרי הלוואי, לחברות הקוסמטיקה. אלה חומרים שיש להם פונקציות משמרות אבל הם מזיקים לגוף. פטלטים, לדוגמה, הם משפחה של כימיקלים סינתטיים מסוכנים, שנמצאים בארבעה מתוך חמישה מוצרי קוסמטיקה. ידוע כי הם נספגים דרך העור וקשורים למומים מולדים, נזק לאיברים, עקרות וסרטן. הם משמשים ליצירת לחות ועוזרים להמיס מרכיבים אחרים. מאות מחקרים בבעלי חיים הראו כי פטלטים יכולים להזיק גם לכבד, לכליות ולמערכות הרבייה, במיוחד להתפתחות האשכים. אצל ילדות בפורטו ריקו שגדלו להן שדיים בגיל מוקדם נמצאו רמות גבוהות של פטלטים בדם".

שימוש מרכזי נוסף בפטלטים, נעשה ליצירת קצף בשמפו. "נורא קשה לחברות לוותר על השימוש בחומר הזה כי אנשים חושבים בטעות שאם אין קצף השיער לא נקי", מסביר יצחק טבעוני, נטורופת ומומחה לרפואה קונבנציונלית. "הקצף הוא חומר רעיל ופעולת העיסוי וההחד - רה של החומר לקרקפת מסוכנת. כל הסבונים המסיסים במים שעושים הרבה קצף פועלים על אותו עיקרון".

גם תרכובות מושק מלאכותיות יכולות להפחיד בחורה ממוצעת, שזה אך סיימה לרכוש בשמים במבצע של אחד פלוס אחד. "תרכובות מושק סינתטיות נפוצות במוצרי קוסמטיקה, בשמים, חומרי ניקוי ובמטהרי אוויר", מזהירה עצמון. "התרכובות מפריעות למערכת ההגנה של התא וגורמות לחדירה של חומרים זרים".

אני מפחדת לשאול מה עושה פראבן. "פראבן נמצא בדיאודורנטים ובמגוון מוצרי קוסמטיקה, והוא משפיע באופן שלילי על מערכת הרבייה של הגבר. זהו אסטרוגן סינתטי, המשפיע על כמות ואיכות הזרע לרעה, ובמחקר שנערך בקוריאה התגלה שתינוקות לאמהות שנחשפו לפראבן במשך ההריון היו בסיכון גבוה יותר מתינוקות אחרים".

הכמות לא קובעת

טל ברמן מופיע באתר האינטרנט של גרינפיס כתומך נלהב של הארגון. "כאשר אני רואה את שורת החיוב של גרינפיס בפירוט כרטיס האשראי, גל קטנטן של גאווה ממלא את ליבי. גם אני עושה משהו", כתוב מתחת לתמונתו המחייכת של ברמן, "אם בזכות התרומות שלי ושל כמוני הפעילות מצליחה לצוף כלכלית והמודעות גדלה, זה ממש בסדר".

- גם אתה מודע לנזקי הפראבן וחבריו?

"אני מאמין במטרות של הארגון, אבל מצד שני אני לא מאלה שנכנסים להיסטריה מכל פרסום. עשיתי תוכניות רבות של 'חדשות המדע', ואני יודע שבכל דבר אפשר למצוא משהו. אני לא מתרגש מזה, הכל עניין של כמויות ומינונים של שימוש". לצערו של ברמן, לא בטוח שהוא צודק. "הגישה לפיה 'הכמות קובעת את הרעילות' התגלתה כגישה שמשרתת את התעשיות שצריכות לקבוע תקנים ולא את הצרכן", טוענת עצמון. "כימיקלים שנמרחים על העור חודרים למחזור הדם. מקלחת חמה גורמת לפתיחת נקבוביות העור וכך הכימיקלים חודרים יותר. הם נאגרים ברקמות שומן בגוף, ואם אדם משתמש באופן עקבי בכל מיני סוגי קרמים ובשמים, תוך מספר שנים יכולה להיות אצלו הצטברות משמעותית של כימיקלים בגוף. פתאום הוא יסבול מפריחות מוזרות בעור, גירויים או תגובות רציניות של מערכות שונות בגוף. כשמסתכלים בפרספקטיבה של זמן, הכמויות הופכות משמעותיות, במיוחד במקרה של נשים שהן צרכניות רציניות של קרמים. שוק הקרמים לאנטי אייג'ינג משגשג עכשיו, תראי כמה נשים מבלות עם הקרמים נגד הזדקנות – הן מולכות שולל".

- אז מה לעשות, להפסיק להתקלח ולטפח קמטים?

"צריך לבדוק את תכולת המוצר ואיפה המרכיבים ממוקמים, לא להתרגש מזה שעל הקרם כתוב שהוא מכיל חוחובה, ויטמין אי וסי ושהוא הופק מקרקעית האוקיינוס השקט. תסתכלו על התווית, אם הרכיבים האלה לא מופיעים בראש הרשימה הם זניחים ביותר. המרכיבים ברשימה מסודרים לפי הריכוז שלהם בסדר יורד".

אם המילה פרפיום נוכחת, בכל מקום שהוא במוצר, יכול להיות שאתם בבעיה. "במילה פרפיום מסתתרים עד 500 כימיקלים, שנכנסים ישירות מהאף למוח", מזהירה עצמון. "זה סוד מסחרי של החברות. הן לא חייבות לפרסם מה הן מכניסות ואתה לא יודע איזה מרק מתבשל שם. בבושם 'ביו - טיפול' של אסתי לאודר, למשל, ישנם קרוב ל-700 כימיקלים. הנוסחה שלו מחזיקה 12 עמודים".

בניגוד למה שמקובל לחשוב, עצמון מגלה, כי רוב מרכיבי הבשמים אינם עשויים מתמציות פרחים וצמחים. "בושם הוא תערובת של כימיקלים, שרבים מהם ידועים כמסרטנים ורעילים למערכת העצבים. 90%-80% ממרכיבי הבושם מקורם בנפט, והסיבה היחידה שממשיכים להשתמש בהם היא כסף. ורדים זה דבר נורא יקר, אז במעבדה מרכיבים ניחוח ורד בצורה סינתטית. אחר כך משקיעים המון כסף בפרסום והציבור מכיר את אסתי לאודר ולנקום, ולא את ד"ר האושקה, שמשקיעה את הכסף בעלי ורדים אמיתיים ולא בפרסום".

יצחק טבעוני מסכים כי מדובר בעיקר בעניין כלכלי טהור. "הכימיקל זול מאוד ונורא קל לעבוד איתו לעומת חומר טבעי יקר, שקשה לעבד אותו ובגלל זה הוא מאבד מהר מערכו", מסביר טבעוני. "חומרים כימיים יציבים ונשמרים לאורך

זמן, מוצרים טבעיים נהרסים מהר בגלל שינויי חום וקור. יש ליפסטיקים טבעיים שעשויים מאדמה שלא מחזיקים מעמד, בקושי שנה, בחום הישראלי. אני מבין את הבעייתיות במקרה הזה, אבל לא מצליח להבין למה אנשים ממשיכים לצחצח שיניים במשחות לא טבעיות. יש בהן חומר שמסייע בהלבנה בשם אלומיניום דיאוקסייד שתוקף את המוח. הפ - לואור ידוע כגורם לבעיות בכלי דם ולהתקפי לב. ישנן משחות שיניים על בסיס צמחים או על בסיס מלח וסודה לשתיה, אבל הן פחות טעימות, כמובן, מהמשחות הרגילות שיש בהן כמויות סוכר גבוהות שנועדו להסתיר את הגועל נפש של הכימיקלים. צריך להבין שבריאות חשובה יותר מטעם, ואפשר להבריש את השיניים כדי להבהיר אותן גם עם מרווה שצומחת בגינה".