חיים קשים: עלייה דרמטית בדיווח על מצוקה נפשית
מחקר של הג'ויינט ומכון ברוקדייל מצא: הידרדרות במצב הנפשי בישראל - 39% דיווחו על מצוקה נפשית, לעומת 28% רק לפני שנתיים. עוד מצא המחקר - ההמתנה לרופא מומחה ארוכה יותר, הרופאים לא תמיד עונים על כל השאלות ולא עוברים על רשימת התרופות, שליש אינם מגיעים לרופא שיניים, 15% מוותרים על תרופות ו-8% על טיפולים בשל המצב הכלכלי. אבל בשורה התחתונה - הרוב הגדול דווקא מרוצה מקופות החולים
המחקר "דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות" נערך על ידי הג'ויינט-מכון ברוקדייל בפעם החמישית בעשור האחרון ובמסגרתו רואיינו 1,900 איש. "המחקר מצייר תמונה מאד קשה של הנגישות לשירותי בריאות של מי שנמצא בעשירונים התחתונים", אומרת פרופסור רויטל גרוס עורכת המחקר. "חולים בעשירונים אלו נאלצים לוותר על טיפולי שיניים, רכישת תרופות, מוותרים לעיתים על טיפול רפואי בגלל המרחק שמצריך נסיעה באוטובוס, למחציתם אין רופא אחד שמרכז את המידע הבריאותי אודותיהם".
15 אחוז מוותרים על רכישת תרופות מחוסר אמצעים
בדומה לסקר שערכה ההסתדרות הרפואית, מצא המחקר הנוכחי ש 15% מהחולים נאלצים לוותר על רכישת תרופות בשל מצבם הכלכלי. כרבע מבעלי
ההכנסה הנמוכה דיווחו שנאלצו לוותר על רכישת תרופות וכחמישית מהחולים הכרוניים. מה עושה מי שאינו יכול לרכוש תרופה? 42% דיווחו שנטלו תרופות זולות יותר (משככי כאבים או תרופות טבעיות).
8% מהנשאלים דיווחו שנאלצו לוותר על טיפול רפואי בגלל מחירו לפחות פעם אחת (בסקר שנערך ב-2003 ענו כך רק 6% מהנשאלים). רק חמישית מאלו שוויתרו על הטיפול זכו לקבל טיפול חליפי. בקרב בעלי ההכנסה הנמוכה המצב גרוע הרבה יותר - כמעט שליש דיווחו שוויתרו על טיפול או תרופה. כחמישית מהחולים הכרוניים נקלעו למצב דומה.
עלייה דרמטית במדווחים על מצוקה נפשית
טיפולי שיניים אינם כלולים בסל השירותים שמספקות קופות החולים, והתוצאה: מחצית מקרב בעלי ההכנסה הנמוכה נאלצו לוותר על טיפולי שיניים בשל מחירם. המצב קשה גם בקרב האוכלוסייה הכללית ובקרב החולים הכרוניים: כמעט כל ישראלי שלישי בקבוצות אלו נאלץ לוותר על רפואת שיניים בגלל המחיר.
גם שירותי בריאות הנפש, הניתנים על ידי משרד הבריאות אינם ניתנים על ידי הקופות. המחקר מצא עלייה ניכרת בדיווח על מצוקה נפשית. 39% דיווחו על מצוקה נפשית, לעומת 28% ב-2003. שיעורי המצוקה גבוהים במיוחד בקרב חולים כרונים (50%), קשישים (49%), ערבים (47%) ובעלי הכנסה נמוכה (45%). "המצוקה הנפשית עליה דיווחו הנשאלים נובעת מהמצב הכלכלי והביטחוני. חשוב שרופאים ידעו לשאול את המטופלים ולאתר בעיות נפשיות, כי בעיות לא מאותרות מובילות לצריכת שירותים ותרופות מיותרים. העובדה ששירותי בריאות הנפש אינם בסל התרופות מקשים על הנגישות אליהם. גם כך הפנייה לעזרה נפשית היא קשה ופעמים רבות כאשר פונים לשירות הממשלתי נתקלים בתור ארוך", אומרת פרופסור גרוס.
שיעור המוותרים על טיפול רפואי בגלל המרחק כמעט הוכפל בעשור האחרון (14% לעומת 8% ב-1995). הנשאלים דיווחו שוויתרו בשל כך על ביקורים אצל רופא מקצועי, בבתי חולים או במכונים רפואיים.
למרות הכל - הרוב מרוצים מקופות החולים
הסקר בדק גם את מידת שביעות הרצון של המובטחים משירותי הקופות. כאן התגלתה סתירה: למרות הנתונים הקשים על הנגישות לשירותי הבריאות אמרו 88% כי הם מרוצים או מרוצים מאד מרמת השירות. שעורי שביעות הרצון בקופת חולים מאוחדת (92%) ובמכבי שירותי בריאות (91%) דומים וגבוהים לעומת שביעות הרצון בשירותי בריאות כללית ובקופת חולים לאומית (86% לכל אחת). בנוסף, למרות שכחמישית מהאוכלוסייה דיווחה שהיא שוקלת מעבר לקופת חולים אחרת, בפועל רק 2% דיווחו שעברו מקופה לקופה. עם זאת שביעות הרצון ממערכת הבריאות בכללותה (לרבות בתי חולים, מכונים וכו') היתה נמוכה יותר: 57% ענו כי הם מרוצים או מרוצים מאד ממערכת הבריאות. בהשוואה ל-2003 יש ירידה בשיעור המרוצים מאד מ-9% ל-5%.
למרות שביעות הרצון הגבוהה שהובעה, הנתונים המפורטים מראים אחרת. מהסקר נראה שהדקות הספורות שמקדיש הרופא למטופליו אינן מספיקות: שליש מהחולים ענו שאין רופא אחד שמרכז את כל המידע על הטיפולים הרפואיים שהם מקבלים. לכמחצית מהחולים בחמישון ההכנסה התחתון אין רופא שמרכז את המידע, לעומת כרבע מהחולים בחמישון העליון. כמעט עשירית מהחולים ענו שבשנתיים האחרונות קיבלו הוראות מנוגדות או מידע סותר על המצב הרפואי או הטיפול, ו-13% ענו שבשנה האחרונה בקרו אצל רופא והוא לא ענה על שאלות חשובות שהיו להם. רק 37% מאלו שלקחו תרופות באופן קבוע אמרו שבשנה האחרונה רופא עבר איתם על רשימת כל התרופות שהם לוקחים. כמחצית ממי שלקחו תרופה השנה דווחו שהרופא לא הסביר להם מספיק על התרופות שהם לוקחים.
כשליש מהחולים הכרוניים וכרבע מהבריאים דווחו שנתקלו בבעיה כלשהי בקבלת שירות או טיפול רפואי בשנתיים האחרונות. שלושה רבעים מהעונים תארו בעיות הקשורות בנגישות לשירותים בשל תורים, זמינות רופאים או קשיים בירוקרטיים. 44% ציינו בעיות שקשורות בטיפול רפואי לקוי ויחס לא טוב.
ההמתנה לרופא מומחה מתארכת
נמצא כי משך ההמתנה לרופא מומחה ארוך יותר מבסקרים הקודמים: 55% ענו כי המתינו מעל שבוע, לעומת 49% ב-2003. עם זאת משך ההמתנה במרפאה התקצר ו-63% דיווחו שהמתינו לכל היותר רבע שעה.
חמישית מהמרואיינים ענו כי קבלו הפניה או התחייבות מהקופה רק לאחר מאמץ או עם קושי, לעומת 15% שענו כך ב-2003. לעומת זאת, ירד שעור המדווחים שהקופה דרשה מהם שיחליפו תרופה בגלל המחיר (8% לעומת 14% ב-2003). שעור המדווחים כך בקרב חולים כרוניים נשאר גבוה (%13 ב-2005 ו-16% ב-2003).
זינוק במקבלי החיסון לשפעת
בביקורים המרובים במרפאות יש גם תועלת: המחקר התעמק השנה בהתנסויות של חולים במחלות כרוניות וחריפות במערכת הבריאות. יותר חולים חוסנו נגד שפעת (28% לעומת 9% באוכלוסיית הסקר הכללית),
עברו בדיקת לחץ דם בחצי שנה אחרונה (60% לעומת 41%) ורופא עבר איתם על רשימת התרופות שהם לוקחים (41% לעומת 26%). אחוז גבוה יותר בקרב החולים גם מדווחים שקבלו הסבר מספק מהרופא המקצועי על המצב הרפואי שלהם ועל הטיפול (82% לעומת 77%), וכן שקיבלו הסבר מספק מהרופא על תרופות שהם לוקחים (68% לעומת 59%).
"אנחנו מציגים את הממצאים לקופות ובחלק מהמקרים מגלים לאחר מכן שיפור משמעותי", אומרת פרופסור גרוס. אם הקופות יתעניינו בשאלה מה צריך לשפר לדעת הציבור יגלו כי 60% מעוניינים בהגדלת נגישות המרפאות וזמינות הרופאים, כ-30% התייחסו לשיפור רמה מקצועית ויחס רופאים; כ-20% התייחסו להפחתת התשלומים וכ-15% מעוניים בהוספה של תרופות, טיפול נפשי, טיפולי שיניים או רפואה משלימה לסל השירותים.
לפנייה לכתב/ת 
