מדריך: למה התינוק בוכה? כל הסיבות והפתרונות

הוא רק יצא לאוויר העולם, ואת כל רצונותיו ובעיותיו הוא מביע רק באמצעות השפה האחת שהוא מכיר ושמלחיצה מאוד את ההורים: בכי. אבל האמת היא שברוב המקרים אין שום סיבה להילחץ מבכי של תינוק, שכן לרוב הוא לא מעיד על מצוקה. התינוק יבכה כשהוא ירצה לחוש בקרבתכם או כשהוא יחוש רעב קל, אך לעיתים עלול הבכי שלו להעיד על בעיות חמורות יותר, כמו מחלת חום, קוצר נשימה וכאב.

למה זה קורה: דלקת האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה) היא המחלה השנייה בשכיחותה בקרב תינוקות וילדים בישראל אחרי הצטננויות. התעלה שמחברת בין חלל הפה לאוזן התיכונה - תעלת אוסטכיוס - היא צרה וקצרה אצל תינוקות, מה שמאפשר לחיידקים מחלל הפה המזוהם לחדור לאוזן, להתרבות וליצור דלקת.

סביבה שבה יש עשן סיגריות, זיהומים בדרכי הנשימה, הדבקה מילדים במעונות ובגנים או הזנה מבקבוק בשכיבה - כל אלה מעלים את הסיכון שהילד ילקה בדלקת אוזניים. שלושת החיידקים השכיחים שגורמים לדלקות אוזניים הם מורקסלה קטראליס, המופילוס אינפלואנזה או סטרפטוקוקוס פנאומוניה. הדלקת גורמת להצטברות של נוזל באוזן בשל הפרעה בניקוז הנוזלים ולכאב עז. נוסף על כך גורמת הדלקת לעליית חום, שגורם כשלעצמו לאי שקט אצל התינוק.

למה זה קורה: אסתמה (מכונה אצל תינוקות מחלת דרכי אוויר היפר ריאקטיביים) היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה. לא חיידקים גורמים לה, אלא מדובר בתגובה לגירויים שונים. התגובה הזאת מתבטאת בהיצרות חסימתית של דרכי הנשימה, בבצקת, בהפרשות ריר מרובות ובהתכווצות החלק השרירי של דופן דרכי הנשימה.

החסימות האלה גורמות להפרעות באוורור ובחמצון בדרגות חומרה שונות. התקף אסתמה גורם לקוצר נשימה (דיספנאה) שמתבטא בשיעול, בצפצופים בדרגות שונות ובעוצמות שונות, בנשימה מהירה, בנחיריים מורחבים, בבולטות של הצלעות ובמקרים קשים גם בהכחלה סביב הפה.

אסתמה נחשבת למחלת אלרגיה שיש לה גורמים רבים. העיקריים שבהם הם שינויים במזג האוויר והזיהומים הוויראליים בחודשי החורף - בעיקר במעונות או בחדרים סגורים.

אסתמה עלולה להיגרם גם בשל חשיפה למחוללי אלרגיה (אלרגנים) שונים, ובהם קרדית אבק הבית, פרוות חתול, אבקני פרחים ועוד. לאחרונה נמצא שנגיף ה-RSV, שמחולל את מחלת הברונכיוליטיס (מחלה דלקתית של הריאות שתוקפת תינוקות עד גיל שנתיים), גורם גם לרגישות יתר שמגבירה את הסיכון לפתח התקפי אסתמה בהמשך.

מה לעשות בבית: אוויר יבש גורם לשיעול, ליובש ולכאבים ברירית הפה ומקשה על הנשימה. מכשיר אדים קרים יסייע להגביר את הלחות בדרכי האוויר ולפתוח את

החסימה. אם סבל התינוק בעבר מקוצר נשימה, וקיבלתם הנחיות להמשיך באינהלציות בבית, תוכלו לנסות שתי אינהלציות בזו אחר זו. אם התינוק סובל מנזלת רבה, תוכלו לטפטף מי מלח לאף. אלה מסייעים לנקז את הנזלת. רוב הרופאים ממליצים שלא לשאוב את הפרשות האף באמצעות 'סקשן' (משאבה), כיוון שהוא מגרה את רירית האף ועלול להגביר את הנזלת ואף לגרום לדימומים.

מתי לרוץ לרופא: שיעול ממושך מלווה בנשימות מהירות (אצל תינוקות: מעל 60 בדקה, אצל ילדים: מעל 40 בדקה), השקע מעל עצם החזה מופיע ונעלם לסירוגין במהירות, הילד לא מסוגל לדבר בשל קוצר הנשימה, מצב הכרתו מעורפל, צבע פניו חיוור ומופיע כיחלון - כל אלה הם אינדיקציות לקוצר נשימה קשה שדורש טיפול דחוף במוקד רפואי או בחדר המיון הקרוב. בבדיקתו יתרשם הרופא מהמדדים שבדקה האחות, מהרקע הרפואי של הילד, ממידת כניסת האוויר לריאות ומעוצמת הצפצופים, שממנה ניתן ללמוד על מידת החסימה. נוסף על כך עשוי הרופא לבצע בדיקת גזים בדם כדי להעריך את מידת החמצון.

למה זה קורה: בסביבות גיל 5 חודשים מתחיל תהליך בקיעתן של שיני התינוק. מדובר בתהליך פיזיולוגי תקין, שמתחיל בצמיחתן של שתי השיניים התחתונות המרכזיות, ואחריהן בוקעות שתי השיניים העליונות המרכזיות. התהליך כולו מסתיים בסביבות גיל 3. בזמן בקיעת השיניים מתרחש בחניכיים תהליך דלקתי: הן נפוחות, רגישות וכואבות מאוד. במצבים קיצוניים ניתן להבחין בשטפי דם זעירים בחניכיים. לבקיעת השיניים יכולות להתלוות תופעות כמו ריור או מעט שיעול שחולפים עם תום בקיעת השיניים.

למה זה קורה: מחקר שערכו אשתקד חוקרים ישראלים העלה שהסיבה השכיחה ביותר לכאבי בטן בקרב תינוקות וילדים היא עצירות. הגדרת עצירות אצל מבוגרים היא אי מתן צואה במשך יותר משלושה ימים. אבל אצל תינוקות מדברים על עצירות אם אין יציאות סדירות במשך יותר משבוע. כתוצאה מהיעדר היציאות מצטברים צואה וגזים במעי הגס התחתון, המעיים מתנפחים, והתוצאה היא כאבי בטן.

הסיבה העיקרית לעצירות היא מיעוט נוזלים בכלכלה היומית של התינוקות. כל זמן שהמרווחים בין ארוחה לארוחה גדלים, או שהארוחות לא כוללות מספיק נוזלים, הופכת הצואה לקשה יותר והיא מתקשה לעבור דרך המעי הגס החוצה.

מה לעשות בבית: תנו לתינוק שתייה מרובה, נסו לעסות את בטנו במסז' עדין. יש רופאים שממליצים לנסות לגרות בעדינות רבה את פי הטבעת באמצעות מדידת חום רקטלית, אך חשוב שזה ייעשה בזהירות כדי לא לפצוע את פי הטבעת. קיימים

 תכשירים שבהם תוכלו להיעזר כדי לרכך את הצואה ולהפוך אותה לנוזלית - החל מתכשירים על בסיס טבעי דוגמת פגלקס, שמן פראפין או נרות גליצרין וכלה בתרופות לא טבעיות. גם באלה וגם באלה מומלץ להשתמש רק אחרי בדיקת רופא.

מתי לרוץ לרופא: אם לילד יש עצירות, אך הוא רגוע, תנו לו עוד יום. ברוב המכריע של המקרים העצירות תחלוף מעצמה. אם הילד באי שקט ניכר ולא נתן צואה במשך ארבעה-חמישה ימים, יש לפנות לרופא.

מהו הטיפול: הרופא יבדוק את הילד ויוודא שהעצירות לא מעידה על בעיה רפואית כמו פצע בפי הטבעת, שגורם לתינוק כאבים ולכן הוא מתאפק, או בעיה נוירולוגית במערכת העיכול שפוגעת ביכולת התנועה של המעי הגס. הרופא גם ינהל שיחה ובירור עם ההורים כדי לבחון אם מדובר בעצירות על רקע שינויים סביבתיים והתנהגותיים כמו גן חדש, שינויים ומתחים שמוקרנים אל הילד או שינויים בהרגלי הכלכלה.

באשר לטיפול, הרופא ימליץ על תזונה שכוללת שתייה מרובה, שילוב של סיבים תזונתיים שמגדילים את נפח הצואה ומסייעים בהעברתה במעיים, שימוש במרככי צואה טבעיים ובמקרה הצורך חוקן. אם יבחין הרופא בסימני פיסורה (קרעים בפי הטבעת), ימליץ למרוח משחות מאלחשות מקומיות לצד ריכוך הצואה כדי למנוע פציעה נוספת.

למה זה קורה: בשם קוליק מכנים את כאבי הבטן שמופיעים בארבעת החודשים הראשונים לחייו של התינוק. הכאבים האלה גורמים לתינוק לבכות בשעות מסוימות, לרוב בשעות אחרי הצהריים והערב, להתכווץ ולהרים את ברכיו. הסיבה לקוליק לא ידועה, ולכן אין תרופות לטיפול בבעיה.

מה לעשות בבית: כשהתינוק סובל, נסו להרגיע אותו בליטופים, לטייל איתו או לנסות לעסות קלות את בטנו. ישנן טענות שתינוקות שניזונים מתחליפי חלב אם (תמ"ל) סובלים יותר מקוליק, אך הדבר לא הוכח באופן חד משמעי. ייתכן שהתינוק לא אוהב את תחליף החלב שבחרתם עבורו. במקרה כזה מומלץ לנסות תחליפי חלב של כמה יצרנים כדי לבחון את השפעתם עליו.

ישנה דעה רווחת שמתן פורמולה שמכילה קורנפלור תסייע לתינוק לישון טוב יותר בלילה. אם התינוק עבר את גיל 4 חודשים, ניתן לנסות לתת לו תוספת קורנפלור בארוחה שלפני השינה, אם כי לרוב אין בכך כדי לפתור את הבעיה. אין צורך לתת קורנפלור במשך היממה, מכיוון שהוא עתיר קלוריות ודל בערכים תזונתיים. בכל מקרה הוסיפו קורנפלור רק אחרי התייעצות עם אחות טיפת חלב או עם רופא ילדים.

למה זה קורה: תינוק עד גיל חודשיים אוכל כשמונה ארוחות ביום. תינוק מעל גיל חודשיים צריך לאכול כשש ארוחות ביום. כמויות המזון שהוא צורך משתנות בהתאם למשקלו ולקצב הגדילה שלו. כשהתינוק אוכל בצורה לא מסודרת, בתדירות גבוהה, והארוחות גדולות מהנדרש, מתרחבת קיבתו, והתוצאה הסופית היא כאבים, אי שקט ובחלק מהמקרים גם פליטות והקאות.

מהן הסכנות: המצב הזה הוא לא מסכן חיים, אך במקרים מסוימים, כתוצאה מההקאות או הפליטות, עלול להיכנס תוכן מזון לדרכי הנשימה (אספירציה). מצב כזה עלול להיות בעייתי מבחינה רפואית.

מה לעשות בבית: תינוק שמתפתח, מחייך, עולה במשקל ושגם בטיפת חלב לא מתגלתה עדות לבעיה רפואית, הוא תינוק בריא גם אם הוא אוכל כמויות קטנות ובמרווחים גדולים יותר. אוכל הוא הרגל, כמו דברים אחרים בחיים, ועל ההורים להקנות לילד הרגלי תזונה נכונים. לכן כבר מגיל חודש רצוי להתחיל להגדיל את הרווחים בין הארוחות.

מתי לרוץ לרופא: אם התינוק אוכל כמויות הולכות וקטנות, בעוד שפרקי הזמן בין הארוחות הולכים וגדלים, אם מדובר בתינוקות קטנים עד גיל חודשיים, שיש צורך להעיר אותם לארוחות כל חמש-שש שעות ואף יותר, במקרים של חום, של שינוי במרקם היציאות, של הקאות מרובות, של צהבת, של חיוורון או של כיחלון - יש צורך לקבל חוות דעת של רופא.

למה זה קורה: לעיתים שערה מראשה של האם או סיבי בד - למשל משמיכה - עלולים להיכרך סביב אחת האצבעות של התינוק ביד או ברגל ובמצבים נדירים יותר אצל בנים סביב איבר המין. במצב כזה נפגעת אספקת הדם לאיבר שסביבו נכרכה השערה, מה שעלול להוביל לתהליך של נמק.

למה זה קורה: אצל חלק מהתינוקות, לרוב אחרי בכי ממושך או אחרי ניסיון להפריש צואה, עולה הלחץ בחלל הבטן. כתוצאה מכך חלק מהמעי נלחץ לעבר דופן הבטן ונראה כבליטה, בדרך כלל באזור המפשעה. ברוב המקרים חוזר הבקע בעצמו למקומו אחרי שהלחץ בחלל הבטן יורד. לחלופין ניתן בעזרת לחיצה עדינה להחזיר אותו למקומו.

למה זה קורה: מדובר במצב שבו לולאת מעי מתכנסת בתוך עצמה, בדומה לשרוול חולצה שמקופל בתוך עצמו או לאנטנה מקופלת.

מה לעשות בבית: שילוב של אי שקט ושל אפתיה לסירוגין שמלווה בהקאות מעלה את החשד להתפשלות מעי. במקרה של חשד כזה יש לגשת מיד לרופא.

מתי לרוץ לרופא: אם אי השקט, ההקאות או האפתיה נמשכים ברציפות שעות ארוכות, יש לפנות בהקדם לרופא.

למה זה קורה: תינוקות לא יכולים לדבר, ולכן התפרצויות זעם, בכי ואי שקט יכולים להיות ביטוי למצוקה נפשית. המצוקה הזאת עלולה להיגרם מכניסה למעון, ממטפלת חדשה, מהתעללות ואף מבעיה רפואית דוגמת חירשות.

אם התינוק לא שקט אף שלא נמצאה בעיה רפואית כלשהי, אפשר לנסות את השיטות הבאות כדי להרגיע אותו:

1. תנו חיבוקי. יש להניח שכבר ניסיתם את הטריק הבסיסי ביותר, אבל כדאי להמשיך ולנסות - הרימו את התינוק בזרועותיכם, חבקו אותו. תתפלאו, אך הוא עשוי בהחלט להפסיק לבכות, גם אם הבכי הוציא אתכם מדעתכם במשך שעות ארוכות.
2. נדנדו. תנועות קצובות והליכה איתו בחדר מרגיעות אותו. ישנה סברה שהתנועות האלה מזכירות לו את התנועות ברחם.
3. דברו או שירו בקול שקט. תינוק שבכה בגלל פחד או אי נוחות עשוי להירגע מקולות רכים או שקטים.
4. איפה המוצץ? מאוד ייתכן שהמוצץ של התינוק נפל והוא פשוט רוצה אותו. אך גם אם האי שקט של התינוק נגרם מסיבה אחרת, מציצת מוצץ עשויה להרגיע אותו.
5. הירגעו. גם אם תתקשו להאמין, התינוק חש פעמים רבות במתח שלכם ועשוי להיות מושפע ממנו. נסו 'להתקרר' בעצמכם. עם חלוף הסערה עשוי אף התינוק להירגע.
6. נסיעה וירטואלית. שמתם לב שהתינוק שלכם נרדם בנסיעה באוטו? הסברה היא שהסיבה לכך היא הרעש המונוטוני או הגירויים הרבים שמעייפים אותו. נסו את הטריק הבא, גם אם הוא נראה מטורף: שימו אותו בעריסה, נענעו אותה בעדינות והפעילו שואב אבק. זה עשוי לדמות את חוויית הנסיעה ולהרגיע אותו.
7. עטפו ברחמים. במקום לכסות אותו, נסו לעטוף את גוף התינוק בשמיכה (הקפידו, כמובן, שלא לכסות את הראש). התחושה הזאת נעימה לתינוק ונותנת לו הרגשת חמימות, אולי כפי שהורגל בתשעת החודשים לפני שיצא לאוויר העולם.
8. השכיבו על הגב. המלצתם של ארגון הבריאות העולמי ושל משרד הבריאות הישראלי היא להשכיב את התינוק לישון רק על הגב כדי למנוע מוות בעריסה. למרות זאת, ישנם הורים רבים שעדיין מרגילים את התינוק לישון על הבטן. בכך הם מקשים על נשימתו ומגבירים את סכנת החנק והמוות בעריסה. הרגילו מחדש את התינוק לשכב על הגב. כך דרכי האוויר שלו לא יימצאו בסכנה, ומעבר החמצן יהיה חופשי וקל יותר - מה שעשוי למנוע מצבים של אי שקט.
9. בדקו חום. כאמור, חום גבוה עלול לגרום בעצמו לאי שקט. אף שברוב המקרים מדובר בחום ממקור ויראלי שאין בו סכנה, והוא לא דורש טיפול רפואי, חום אצל תינוק צריך לעבור הערכה רפואית. בשלב הראשון, עד שתגיעו לרופא, תוכלו להשתמש באקמולי אחת לארבע שעות, ובתינוקות מעל חצי שנה - בנורופן קיד או באדוויל ילדים אחת לשמונה שעות.
10. ודאו שאין גורם אחר שעלול להטריד את התינוק: רעב, שערה כרוכה, גירוי בעור, האכלת יתר או חבלה, שהוזכרו כאן, ובגד לוחץ. ולבסוף זכרו: אם אי השקט נמשך שעות ארוכות ולא חולף בתוך יממה, פנו לרופא הילדים שלכם.