ה"כללית" תממן בדיקה שתנבא: האם הכימו יעזור?
לא כל חולת סרטן חייבת לעבור טיפול כימותרפיה. איך יודעים מי זקוקה לטיפול ומי לא? בשירותי בריאות כללית החליטו לממן בדיקה חדישה שמנבאה למי נחוץ טיפול הכימו
הבדיקה נקראת "אונקוטייפ DX”, היא פותחה על ידי חברה אמריקנית ומיוצגת בארץ על ידי חברת "טבע". הבדיקה אינה מצילת חיים אלא מאפשרת לאתר מי מהחולות יפיקו תועלת מטיפול כימותרפי וממי ניתן לחסוך את הטיפולים הקשים. עלות הבדיקה היא 4,000 דולר ועד כה ביצעו אותה באופן פרטי 80 ישראליות. בארצות הברית הבדיקה נכללת בביטוח בריאות ממשלתי וכעת, כאמור, היא תינתן גם בישראל למבוטחות הכללית.
בכללית צופים כי מספר החולות המתאימות לבדיקה, מקרב מבוטחות הקופה, עומד על 250-300 חולות. בחברת אונקוטסט טבע העריכו שהבדיקה יכולה להתאים לכ-800 ישראליות החולות בסרטן השד בשנה.
הבדיקה אינה מתאימה לנשים שהתגלו תאים סרטניים בבלוטת הלימפה שלהן וישנה אצלן סכנה של הישנות הגידול או לנשים שהגידול שלהן גדול מ-5 ס"מ והן צפויות לקבל כימותרפיה בכל מקרה.
הטיפול בסרטן שד מוקדם כולל כריתה של הגידול ולעיתים גם הקרנות ולאחר מכן טיפול תרופתי, שמטרתו חיסול תאים של הגידול, שאם התפזרו בגוף הם עלולים להתפתח לגרורות. מרבית הנשים המאובחנות בשלב מוקדם כאשר הגידול נמצא בשד בלבד יירפאו לאחר ניתוח להסרת הגידול ולעיתים גם הקרנות. רק כ- 20-30% מהחולות הללו מצויות בסיכון לפתח גרורות בהמשך חייהן.
70% מהחולות נרפאות בעקבות הטיפול המקומי, 15% נרפאות על ידי הטיפול התרופתי ו-15% מהנשים יפתחו גרורות למרות הטיפול הכימי והתרופתי. בכל מקרה, בהעדר בדיקה כל הנשים הללו יקבלו כימותרפיה, למרות שהיא מועילה רק לחלקן.
"בדיקה שהיא קונסנזוס בקרב האונקולוגים"
זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית מסביר שמדובר בטיפול המותאם אישית לכל חולה ומבוסס על הפרופיל הגנטי שלה. "בדיקת האונקוטייפ DX מהווה פריצת דרך משמעותית בטיפול בהיותה בדיקה גנטית לחיזוי הסתברות לחזרת הגידול, כך היא מסייעת להחלטה הרפואית על קבלת המשך טיפול לאחר ניתוח להוצאת גידול (טיפול כימותרפי, טיפול הורמונלי או טיפול ביולוגי). לאור העובדה שמדובר בבדיקה המסייעת בהצלת חיים ולא בטיפול מציל חיים, סיכוייה להיכנס לסל הבריאות נמוכים ביותר, ואנו רואים מחויבות לתת לחולות את הבדיקה".
וורמברנד הסביר שמדובר בטיפול שהוא "קונסנזוס בקרב האונקולוגים בישראל", אולם ישנם אונקולוגים שסבורים שהבדיקה לא נותנת תוצאות ודאיות או מוחלטות לגבי הסיכון להישנות המחלה.
לדברי וורמברנד "בעזרת הטכנולוגיה החדשה לא רק שנתאים טיפול אישי מדויק לחולה הספציפית, אלא גם נמנע טיפול כימותרפי רב וסבל מיותר לחולות רבות. ביכולתנו לחסוך טיפולים כימותרפיים מיותרים, הגורמים לתופעות לוואי קשות: אשפוזים, זיהומים, סבל נפשי רב ואיבוד ימי עבודה רבים. הבדיקה מאפשרת לאתר אילו חולות תפקנה תועלת מטיפול כימותרפי ומאילו חולות ניתן לחסוך את הטיפול הקשה".
"יהיה ניתן לברוח מהטיפול הכימי"
אחד החסידים של הבדיקה הוא פרופסור משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז רפואי תל-אביב (איכילוב). "הגילוי המוקדם מאפשר לגלות את המחלה אצל נשים בשלבים שבהם בלוטות הלימפה עדיין נקיות והגידולים קטנים ואלימים. לא רק גודל הגידול קובע את החזרה אלא גם רמת האלימות של הגידול".לדבריו הוא ממליץ על הבדיקה כאשר הרופאים או החולה מתלבטים האם יש צורך בטיפול כימותרפי נוסף על הטיפול ההורמונלי. "טיפול כימי רחוק מלהיות קל ונעים ואם אפשר לברוח ממנו עדיף לברוח. אף חולה לא רוצה הקאות, שלשולים, נשירת שיער ותופעות לוואי".
ד"ר ליאור שושן-גוטמן, מנהלת חברת אונקוטסט טבע, החברה שהביאה לארץ את הבדיקה מסבירה: "אצל כ-70% מהנשים עם סרטן שד מוקדם ישנו גידול שמבטא רצפטורים לאסטרוגן כלומר, הן יגיבו לטיפול הורמונלי. ההתלבטות היא האם להשתמש רק בטיפול הורמונלי או להוסיף גם כימותרפיה והבדיקה מנבאת את שיעור הישנות המחלה ואת יעילות הטיפול הכימי. יש נשים שנמצאות בסיכון נמוך להישנות המחלה ויכולות לוותר על הטיפול הכימי משום שהוא לא ישפיע על רמת הסיכון".
לפנייה לכתב/ת 
