גוגל - חברה מסחרית, לא לוחמת זכויות אדם

שעת אחר צהריים רוגעת בעיר האסורה. שיחה נכנסת ב-Google Talk מזכירה לי לסיים את הפסקת התה. אני גולל את גלגל העכבר, וצופה במהירות מסחררת בשמיים המצטמקים של סין ב-Google Earth. כשדמותו המיניאטורית של כדור הארץ מוצגת על המסך, אני נזכר פעם נוספת ש'גוגל' לא נלחמת למען חופש הביטוי והמידע, אלא להשאת רווחי בעלי המניות שלה ברחבי העולם. שתמשיך כך.

סינית אינה הצד החזק של גולשי גוגל בישראל, אבל תמיד כדאי להיזהר מכותרות דרקוניות בעיתון.

מדי פעם אנו שומעים על פשעי המפלגה הקומוניסטית הסינית, ועל המחסור החמור בזכויות אדם בסין, אולם זכויות הן מושג יחסי, מעורפל, ונתון לפרשנות, בעוד שתחרות עירנית בין גופים כלכליים – חדה וברורה הרבה יותר.

הקרב על האינטרנט בסין

בין גוגל לבין באידו – מנוע החיפוש הסיני, מתחוללת תחרות מרה לא פחות מזו שמתהווה בין גוגל לבין מיקרוסופט. בעוד שהתחרות בין מיקרוסופט ל'גוגל' מרגישה "גלובלית", על דמותה העתידית של אינטרנט (ובמלחמה הכל מותר, כמו במלחמה), ההתנהלות של גוגל בסין נשמעת בטעות כוויתור נציגת המערב על עקרונותיה, וכניעה למאואיזם.

מדי פעם אנו מזכירים לעצמנו ש'גוגל' היא לא רק מנוע חיפוש, אלא בעצם קיירטסו מערבי, במסע קניות מטורף ופיתוח עסקי רב-כיווני. בקצב הצמיחה הנוכחי עשויה החברה באמת לכבוש כלכלית את כדור הארץ (כיבוש שיושלם ברכישת חברת התוכנה מרדמונד), ולא רק לשטוף לנו את המסך ב-AJAX לצורך חיפוש סניף McDonald's באיי פיג'י.

ועם זאת, לפני הכל, "חיפוש" הוא עדיין עסק ליבה חשוב ביותר ב'גוגל', ואין לה שום סיבה להרים ידיים מראש במלחמת מנועי החיפוש בשוק הסיני. מה שטוב לאלילות פופ ולזיכיון דיסני, טוב גם ללארי פייג' ולסרגי ברין, מייסדי גוגל.

מה באמת מטריד את גוגל?

יש דברים באמת ראויים לגינוי, כגון אכילת תפוחים שיובאו ממדינות בהן יש אפלייה בין שחורים, לבנים, צהובים או אדומים. יש שבוחרים לגנות עושק ילידים קולומביאניים בפס הייצור של הנוזל השחור המבעבע.

יש שמוצאים פסול מוסרי בשירותים מבוססי מיקום, שמספקים מידע על מכמונות מהירות, ובכך מעודדים תרבות נהיגה פרועה בין הרים ובין סלעים (אור ירוק – לטיפולכם). אבל מה רע בחברה שלא מתייפייפת, אלא

 נוקטת בגישה תכליתית, שתמציתה – ברומא התנהג כרומאי, ובסין אל תספק קישורים לאתרים שמשמיצים את המפלגה.

הדבר היחיד שעלול לטרוד את מנוחתם של המייסדים הוא הפגיעה האפשרית בשם המותג. השם המפורש גוגל הוא אחד המותגים החזקים בתבל, לא רק בגלל מנוע החיפוש המוצלח, אלא משום שהוא הצליח ליצור לעצמו בידול Off Core, במונחיו של ד"ר דן הרמן.

אולי מחר תפותח טכנולוגיית חיפוש טובה יותר, אולי ממשקי פיתוח היישומים של ריי אוזי ממיקרוסופט יהיו מוצלחים יותר, אולי Yahoo! תסגור עסקאות שמנות יותר עם בעלי זכויות במדיה, אבל השם גוגל משדר חווייה שאין אצל האחרים. שירותי ויישומי גוגל נהנים מרעש תקשורתי וצרכני מדהים עוד לפני השקתם, ותמיד מזוהים עם חדשנות, רעננות, קליעה בול במטרה ("בדיוק מה שחיפשתי"), הפתעה וכיף.

בעתיד: Google Cola?

חברת Virgin, מייסודו של ריצ'רד ברנסון, החלה את דרכה כמגזין סטודנטיאלי, שהפך כמעט בטעות לחנות תקליטים, ומשם ללייבל. לאחר הישגים עסקיים מרשימים בשוק המוסיקה פתחה Virgin חברת תעופה, והתפרסה גם למכירת ביטוח, ניהול חשבונות בנק, מכירת וודקה, קולה וניל, שירותי רכבות, קניונים, בתי קולנוע ועוד.

הצלחת מותג Virgin נבעה מכך שהוא משדר שבירת מוסכמות, חדשנות וכיף. העובדה שמותג Virgin אינו מזוהה עם קטגוריית מוצר מסוימת אפשרה להרחיבו בדרכים יצירתיות, ששינו את המודל הקלאסי להרחבת מותג.

גם המותג גוגל נמצא בתהליך הפשטה - תהליך שמאפשר לו להתרחב מעבר ל"מוצרי חיפוש", אולם פרשת הצנזורה הסינית עלולה לפגוע בדימוי המותג, ולקשרו שוב לקטגוריית החיפוש, עם טעם לוואי של פגיעה בזכויות אדם. בטוח שבחברת גוגל עשו שעורי בית לגבי הסכנה לפגיעה במותג עקב התחרות בסין, כדי לקחת סיכון מחושב.

אחרי שירד סופית מהכותרות עניין הצנזורה תוכל גוגל להתפנות להמשך המאבק במיקרוסופט, ולהרחבות מותג נוספות. לא בטוח ש'גוגל' תפתח בקרוב שירות דוגמת Google Airlines (עם טיסות סדירות לסין), אבל אם היא תציע לכם Google Cola בטעם תה יסמין, לא תנסו?