שתף קטע נבחר
 

הפעם הגולשים יקבעו מי יהיה ראש הממשלה

האם יש בכלל טעם בכל הטוקבקים, הבלוגים, הלינקים והאימיילים? האם אפשר להשתמש באינטרנט כדי להשפיע, והאם אפשר בכלל לשנות את התרבות הפוליטית המקולקלת של ישראל? אני טוען שכן. אתם, הגולשים, תבחרו מי יהיה ראש הממשלה הבא

שוב מערכת בחירות בפתח. ושוב רבים מאיתנו באותו מצב: כועסים, מתוסכלים, מודאגים. לא יודעים למי להצביע, או לא מאמינים שזה באמת ישנה - או להפך: יודעים, ומאמינים, וחושבים שחשוב מאד להצביע, ונדהמים מזה שכל כך הרבה אנשים לא יודעים בכלל אם יצביעו.

 

זה ככה לפני כל בחירות, אגב. אם כי במיוחד במדינה שלנו, ובמיוחד בשנים האחרונות - זה רגיל לגמרי להתלבט, או להיות מעורבים רגשית, או לרצות להיות מסוגלים להשפיע יותר מאשר באמצעות שלשול הפתק הנכון לקופסא הכחולה בקלפי ב-28 במרץ 2006.

 

הבטיחו לנו שהאינטרנט תעזור. תספק לנו מידע, תאפשר לנו לדבר, להחליט, לשכנע, להשפיע. אני מניח שחלק מכם כבר מעורבים, יותר או פחות, בדיונים הציבוריים שמתקיימים באינטרנט - בתגובות, בפורומים, בבלוגים ובדואר האלקטרוני. מעורבים או לפחות נחשפים לתעמולה - מכל מקום, אתם יודעים שזה קיים.

 

אני גם בטוח שרבים מהקוראים לא מעורבים. אולי כי אתם לא מאמינים שזה באמת ישפיע, או לא חושבים שזה משנה למי נצביע במדינה הזו. מקובל היום לומר ש"ממילא כל הפוליטיקאים הם..." (מושחתים, אטומים, אופורטוניסטים, שקרנים, דואגים לעצמם, אימפוטנטים וכו'). באופן אישי, אני נוטה להשתכנע שהביקורת הזו די קולעת.

 

אני חושב שבימים כאלה גם מי ש"בטוח" קצת מתלבט, וגם מי ש"לא יודע" שואל את עצמו - האם אנחנו לא יכולים לעשות יותר מזה?

 

טוב - אתם אולי אומרים לעצמכם - אז היום מבטיחים לנו צמיחה, סעד, ביטחון אישי וצדק חברתי. אחרי הבחירות הם בטח ישכחו מה שהבטיחו, וזה בהנחה שהם בכלל מסוגלים לספק את הסחורה. האם אפשר בכלל להשפיע על התרבות הפוליטית בישראל באמצעות האינטרנט?

 

אפשר לשנות ושווה להתאמץ

 

העניין הוא בדיוק זה: אני טוען שאפשר. אני טוען שכבר נעשה וכבר השפיע, ושההשפעה יכולה להיות עוד גדולה בהרבה. אני טוען שבעזרת האינטרנט - לא בעתיד ובארצות אחרות, אלא היום ובישראל - אפשר לא רק להשפיע על תוצאות הבחירות אלא גם על התנהגות הנבחרים.

 

אני רוצה לשכנע אתכם שבאמת שווה להתאמץ. שאנחנו, כגולשים, יכולים לא רק להשפיע אלא לקבוע מי יהיה ראש-הממשלה הבא. יכולים לא רק ללמוד יותר על חטאיהם הקטנים ופשעיהם הגדולים של הנבחרים, אלא גם לגרום להם לפעול אחרת.

 

אם אשכנע אתכם - ואני בהחלט מתכוון לעשות את זה - אתם מוזמנים להודות לי, בתור התחלה, בזה שתשכנעו עוד אנשים לקרוא את הטור הזה.

 

בספרו הפנומנלי "בידור עד מוות", נוגע ניל פוסטמן בין השאר בדיוק בעניין שלנו: בתחושת חוסר האונים הפוליטי של האזרח במדינה הדמוקרטית, בעידן התקשורת האלקטרונית.

 

"לראשונה בהיסטוריה האנושית (ניצבים) אנשים מול בעיה של גודש מידע", אומר פוסטמן, "ומכאן גם מול בעיה של פוטנציה חברתית ופוליטית מדולדלת... החדשות מפיקות מאתנו מגוון של דעות שאיננו יכולים לעשות דבר לגביהן... הצבעה היא מפלטו האחרון כמעט של האימפוטנט הפוליטי. המפלט האחרון הוא כמובן השתתפות בסקר".

 

מילים כדרבנות, אין ספק. אבל ספרו של פוסטמן - חדשני ונבואי ככל שהיה כשפורסם - נכתב במהלך השנים 1983 עד 1986. פוסטמן דיבר בספר על התרבות של דור הטלוויזיה. הוא עוד לא ידע לצפות את התהליכים החברתיים והפוליטיים שתחולל בעולמנו הופעת האינטרנט. לאמיתו של דבר, ספק אם יש יותר מקומץ אנשים שיודעים לעשות זאת גם היום. מה שברור למי שמבין מה קורה: האינטרנט תשנה הכל.

 

הוצאות הח"כים הצטמצמו

 

ובכל זאת, תאמרו, האינטרנט פה כבר כמה שנים - ומה השתנה? כנסת הולכת וכנסת באה והשחיתות לעולם עומדת. העוני בצמיחה, הירידה בעלייה, ובמקום שיהיה לנו טוב כמו שהבטיחו, אנשים שואלים כמה זמן המדינה עוד תתקיים.

 

תרשו לי להדגים בדוגמה צנועה אך מלבבת. בגיליון 28 של netמגזין, ערב בחירות 2003, עסקה הכתבה המרכזית - שלא במפתיע - בהשפעה ההדדית של הבחירות על האינטרנט והאינטרנט על הבחירות. אחד הנושאים בהם נגענו, היה הבזבוז חסר הבושה של חברי הכנסת מ"תקציב הקשר עם הציבור", כפי שהשתקפו מדו"ח הכנסת בנושא לשנת 2001.

 

זו לא הייתה הפעם הראשונה שהנתונים נחשפו בתקשורת, אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהם עלו לאתר הכנסת וכל אחד היה יכול לגלוש ולראות בעצמו. אחרי שהתייחסנו לנושא, הוא עלה על מפת התקשורת הארצית.

 

כשהטקסט העוקצני שלנו ("כמה זה עולה לנו?"), הועלה ל-ynet ב-23 בינואר 2003, הייתה זו אחת משתי התוצאות הרלוונטיות בגוגל. התוצאה השנייה, הייתה עמוד הדו"ח באתר הכנסת. כיום, גוגל מוצא למעלה מ-12 אלף התייחסויות לנושא (כולל ההתייחסות לדו"חות של 2003 ו-2004).

 

האם זה השפיע? כן. בדקנו ומצאנו שבשנת 2003, הצטמצמו הוצאות הח"כים שהובילו את הטבלה שלנו (אלה מהם שנבחרו שוב לכנסת ה-16) ב-51 אחוזים. אחר כך חלק מהם חזרו לבזבז, אבל בסך הכל הם חסכו למדינה בשנים 2003-2004 - רק החמישה האלה לבדם - כחצי מיליון שקלים.

 

מה למדים מזה? שכאשר גולשי האינטרנט בישראל לא אוהבים שפוליטיקאי מוציא הרבה כסף, הוא יצמצם את הוצאותיו. 66 טוקבקים ב-ynet זהו רק אחד מהכלים שמציע הדבר הנפלא הזה שקוראים לו האינטרנט.

 

לעשות היסטוריה

 

"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר גם לתקן", אמר ר' נחמן מברסלב. והוא ללא ספק חולל שינוי והשפיע על ההיסטוריה. קצת בגלל העיתוי והכריזמה האישית, והרבה בזכות התנועה המלוכדת שהקים.

 

כי מעבר לתוכן האידיאולוגי והפרסונלי, או הסביבה ההיסטורית שבה נולדת תנועה חברתית, ישנה חשיבות מיוחדת ל"אפקט האוונגרד". הרעיון אומר, על רגל אחת, שככל שרמת הלכידות והתיאום בתוך הקבוצה גדלים, עולה המשקל היחסי של ההשפעה שלה. במילים פשוטות: קבוצה קטנה של אנשים יכולה לחולל שינוי גדול, אם היא נחושה ונמרצת מספיק.

 

זהו ההסבר לעוצמת ההשפעה זרמים מהפכניים שונים באמנות, בחברה ובפוליטיקה, החל מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו (פה ושם).

 

השאלה החשובה, אם כן, היא לא כמה גולשים חושבים כמוכם, אלא עד כמה אתם והם מוכנים לשתף פעולה, לפעול יחד ולעשות היסטוריה. זה יכול להתחיל בלינק, או בבלוג, או תגובה. מה שעליכם להבין הוא שאתם מסוגלים להשפיע מאד. אז עכשיו לכו לעשות את זה, לא לפני שתעבירו למישהו לקרוא את הטור הזה (או תשלחו לו את הקישור). 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השפיעו על תוצאות הבחירות
צילום: משה מילנר, לע"מ
מומלצים