Second Life: באינטרנט חיים רק פעמיים

"אולי נלך לעשות צניחה חופשית", מציעה קירקמגה. "זה לא קצת מפחיד?" שאלתי. "שטויות. הולכים לשדה התעופה, משלמים כמה מאות לינדן, ועושים צניחה חופשית. זה נהדר! אבל קודם בוא נלך לפאב, שמעתי שיש שם משקה חדש שאף פעם לא טעמנו".

הדיאלוג הזה, שנשמע כמו ג'יבריש חסר משמעות, הוא מסוג הדיאלוגים המתנהלים בכל רגע נתון בין יותר ממאה אלף המנויים של העולם הווירטואלי Second Life, או בקיצור, SL.

מדובר במשחק תפקידים מקוון שמאפשר לנהל חיים מקבילים באינטרנט. אם נמאס

לכם מהשגרה בעבודה, מאיך שאתם נראים ומהסביבה בה אתם גרים, או אפילו אם סתם מתחשק לכם להיות חטובים וצעירים - אפשר פשוט לברוח ל-SL ולזכות בחיים שונים לגמרי.

נשמע מוזר? לא בשביל המנויים הכבדים. אצל חלקם, תופסים החיים השניים מקום לא פחות חשוב מהחיים ה"אמיתיים". קחו למשל את דונה מאיר, סבתא בת 49 מניו יורק, שמצהירה בגאווה שהיא מקדישה בממוצע כ-12 שעות ביום לחייה הווירטואליים.

כשהיא נכנסת ל-SL, היא הופכת לבובת קומיקס חתיכית ובלונדינית בת 20 וקצת, שיש לה בן זוג צעיר ונאה שאיתו התחתנה לא מזמן בנישואים וירטואליים - אז מה הפלא שהיא מבלה שם יותר שעות מאשר עם הנכדים?

טאץ' של לאס ווגאס

אפילו גולשי אינטרנט משופשפים נשארים פעורי פה כשהם צועדים לעולם הווירטואלי. מדובר בגירסה מקוונת של החלום האמריקני עם טאץ' של לאס ווגאס. כל שעליכם לעשות הוא להירשם (שבוע ראשון חינם, לאחר מכן 10 דולר לחודש), להוריד את התוכנה, ולהיכנס אל העולם שלא ייאמן - עולם תלת מימדי, המורכב מאיים קטנים שאפשר לדלג ביניהם באמצעות שיגור, כמו ב"מסע בין כוכבים".

ברגע שנכנסים, מוותרים על הזהות: לא משנה מה שמכם או מהיכן אתם. כל מצטרף מוזמן

להמציא את עצמו מחדש, לבחור שם חדש ודמות וירטואלית. הכל פתוח, בלי הגבלות: אפשר להיות גבר או אישה, לבחור גובה ומבנה גוף ולקנות כל פריט שעולה על הדעת.

בניגוד לכל שאר הדברים ב-SL הכסף הוא הדבר היחיד שאינו וירטואלי. המטבע המקומי נקרא "לינדן" ויש לו שווי גם בעולם האמיתי: כ-250 לינדן הם דולר אמריקני אחד. בעולם הווירטואלי פועלות סוכנויות החלפת כספים, בהן ניתן להמיר את הדולרים ללינדנים ולהיפך.

מכיוון שמדובר בעולם אולטרה קפיטליסטי, כולם קונים ומוכרים כל הזמן. על פי ההערכות, מדי חודש מועברות שם סחורות בשווי 2.8 מיליון דולר (אמיתיים). מחקר שנערך בארה"ב מצא כי מדי שנה מתנהל באינטרנט סחר בהיקף של 140 מיליון דולר, סביב משחקי תפקידים מקוונים מרובי משתתפים.

בפועל, המשתתפים יכולים לקנות דברים מגוונים, החל מעגילים לדמות הווירטואלית שלהם, דרך השתתפות במשחק בקזינו עבור מאות לינדנים, ועד רכישת בתים ומגרשים תמורת אלפי לינדנים. בלי תקציב, חסכונות או ערבויות מהבנק, אפשר לבנות ב-SL בתים, קניונים, שדות תעופה, מועדונים ובתי קזינו.

ישראלים בכל פינה

אומרים שהישראלים מגיעים לכל חור על פני הגלובוס. עכשיו מתברר שאנחנו תוקעים יתד גם בעולם הווירטואלי. לא ידוע כמה ישראלים מנויים באתר, אבל יש שם מועדון מיוחד של ישראלים שבו רשומים 14 חברים.

אמנם ב-SL לא חייבים לציין מאיזו מדינה אתם, אבל הישראלים הרשומים כנראה חיפשו קצת גאוות יחידה.

אחת מהם היא לולי הופמן, בת 28 מרמת גן, שמסתמנת כאחת היזמות הבולטות באתר: כבר כמעט שנה היא מנויה שם, שנה שבה רכשה כמה בתי עסק שמגלגלים אלפי דולרים בחודש. "חבר שלי חושב שהעולם הווירטואלי הוא בזבוז זמן", היא אומרת.

"אבל אני לא מסכימה איתו. יש לי כאן חברים, שותפה לעסקים. יש אנשים שמרוויחים בחודש 20,000 דולר אמיתיים רק מלמכור מוצרים".

וכמה את מרוויחה?

"בסביבות 500 דולר בחודש".

איך?

"יש לי חנות שבה אני מוכרת צורות".

צורות?

"כל הדמויות ב-SL מורכבות מעור ומצורה כמו גובה, משקל, האף, הפה והעיניים. אני מוכרת צורות מהן מרכיבים את הדמויות".

כדי להדגים, הופמן לוקחת אותי לטיול עם קונה פוטנציאלית, שבודקת צורות שונות - מסע קניות של צורה הזוי בדיוק כפי שהוא נשמע.

מזה את מתפרנסת?

"לא רק. אני בניתי את מועדון החשפנות הראשון ב-SL. עכשיו יש עשרות כאלה, אבל

אני הייתי הראשונה. הבנות באות ורוקדות או מקיימות יחסי מין תמורת כסף. כל מי שעובדת אצלי משלמת לי עמלה".

כלומר את 'מאדאם' וירטואלית?

"כן, אפשר להגיד", היא צוחקת, ומשגרת אותי למועדון שלה. על הבמה רוקדות כמה דמויות מצוירות, ומאזור הבר הווירטואלי צופים בהן גברים, שמדי פעם שולחים טיפ.

בכלל, סקס הוא עניין תוסס למדי בעולם הווירטואלי. במרחבי ה-SL אפשר למצוא נשים רבות ש"עובדות" כנערות ליווי וישמחו להעניק מחסדיהן תמורת 500-250 לינדן.

"אני מוכנה לקחת פחות כסף", אומרת קירקמגה. "אם הבנות רוצות רק מין אוראלי". "בנות?" אני שואל, "ומה לגבי בנים?" "לא, לא" היא אומרת וצוחקת (רואים את הדמות שלה מתפקעת מצחוק) "אני לסבית".

אני עדיין לא מבין. "אם את לסבית בחיים האמיתיים, מה אכפת לך להרוויח כסף מסקס עם גברים בחיים השניים? הרי זה וירטואלי!" - אבל היא רק מסתכלת עלי בתמיהה. "כמו שלא אגיע לכאן ואגנוב או ארצח, כך גם לא אעשה סקס עם גברים".

300 לינדן לתנוחה

עוד נערה וירטואלית שנהנית ממקסמי החיים הטובים היא אשלי פטון. בחיי היום יום היא

בת 35 ועובדת כמתדלקת במינסוטה. אנחנו נפגשים במקרה במשחק "סלינגו", המקביל לבינגו. המנצח זוכה בקופה שנעה בין 3,000-300 לינדן. אין פלא שיש אנשים (כמוני למשל) שמבלים שעות במשחק בתקווה להרוויח קצת כסף.

אחר כך לקחה אותי חברתי החדשה אשלי לחנות לאביזרי מין. תהליך הקנייה פשוט במיוחד: עוברים בין המוצרים ומקליקים עם העכבר על כל מה שרוצים. הפעם אנחנו רוצים לקנות תנוחה. בוחרים אחת שנראית לנו, ואז עולים על סימולטור כדי לראות איך התנוחה עובדת.

כל תנוחה עולה 300 לינדן, והיא משמשת את המשתתף הווירטואלי כשהוא מקיים יחסי מין עם דמויות אחרות. יש תנוחות לגברים, לנשים ולאורגיות - הכל כולל הכל.

מכיוון שמי שנכנס ל-SL מקבל בהתחלה רק 250 לינדן, לא יכולתי להרשות לעצמי לרכוש תנוחה. אשלי, מצד שני, הפכה לחברה קרובה (אם כי אפלטונית).

מועדונים לכל עניין

ואם כבר אנחנו בענייני שעשועים, תכירו את אחת מנערות הליווי העסוקות ביותר ב-SL: דואן דמר מדרום אפריקה, בת 31. לדבריה, רק לאחרונה החלה להתפרנס ממין. הדמות שלה מעוצבת בקפידה: היא לובשת שמלה מקסימה שחושפת גוף וירטואלי מושך במיוחד.

"זה" די מטורף מה שהולך כאן, אבל בכל זאת זה נחמד. אפשר לעשות כאן דברים שאי אפשר לעשות בעולם האמיתי, ולפגוש הרבה אנשים שלא הייתי יכולה לפגוש לעולם", הסבירה. דמר מתכוונת כנראה למועדונים, אחת האטרקיות הבולטות ב-SL.

אלו מועדונים המבוססים על תחום עניין משותף, כמו כלבים, הימורים ואפילו פילוסופיה. חלקם פתוחים לכל המעוניין, ואחרים הם מועדונים סגורים (כמו מועדון העיתנואים, אליו לא התקבלתי). כל חבר במועדון

יכול לשלוח הודעות לחבריו, ומי שמחובר יוכל לענות.

גם את חבורת הישראלים שלנו, אגב, פגשנו במועדון הישראלים. לכל משתתף יש פרופיל ובו מוצגת רשימת המועדונים שלו, ובאמצעותה אפשר לצוד חברים חדשים. בקיצור, רוב הזמן נראה העולם הווירטואלי כמו פסטיבל.

לאסקפיזם יש מחיר

רבים מהמשתתפים מבלים בו 8-12 שעות ביום, ויש גם מכורים פחות כבדים, שנכנסים רק לגיחות קצרות, וחוזרים מלאי אנרגיה אל המציאות המשמימה שמחוץ למחשב.

במקרים קיצוניים אפשר למצוא כאלה שחצו את הקווים, החליטו להשתקע ב-SL, קנו בית והתחתנו עם בן זוג וירטואלי, בתקווה לחיים מאושרים יותר.

אבל נראה שלאסקפיזם הקיצוני הזה יש מחיר. בשבוע שהקדשתי ל-SL, מצאתי עצמי שקוע בעולם של דמויות גרפיות, מייחל לזכות בכסף וירטואלי ומחפש חברים חדשים שאותם לא אפגוש בחיים. למרות שיש המון אפשרויות, זהו מקום שמצייר גירסה ורודה במיוחד לעולם.

כשמפסיקים לשחק, פתאום מבינים שלא הכל מתקתק; יש עורך שרוצה כבר לקרוא את הטקסט, יש אישה שלא מבינה למה אתה צוחק מול המסך באחת בלילה, ויש עולם אמיתי שהוא לא פחות חשוב (ואולי אף יותר). מצד שני, זו בדיוק הסיבה שה-SL הוא כזה להיט מטורף.