גרגורי לרנר הודה בהלבנת הון ויילך לכלא

איש העסקים גרגורי לרנר הורשע הבוקר (יום א') על פי הודאתו בעברות של מרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף והלבנת הון. במסגרת עסקת טיעון ירצה לרנר, הוא צבי בן-ארי, עונש של מאסר בפועל, אולם עדיין לא ברור מה יהיה אורכו.

לרנר הודה היום בבית-המשפט כי הונה שני אנשי עסקים בסכום של למעלה ממיליון דולר, כאשר טען בפניהם כי הוא הבעלים של מספר חברות בארץ ובחו"ל, העוסקות בשיווק ויבוא של מוצרי נפט וגז לישראל. הוא הציג מצג שווא של חוזים כוזבים ואף זייף מסמכים

 המעידים כי הוא אכן הבעלים. השניים, שהיו מעוניינים להשקיע בחברות, העבירו לו את הכסף ומן הסתם גילו כי לרנר, בעל עבר פלילי בתחום ההונאה והמרמה, כלל אינו מחזיק בבעלותו של חברות נפט וגז.

היום הוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב כתב אישום מתוקן נגד לרנר, בהתאם להסדר הטיעון שהושג בעניינו. רק הסעיף של שיבוש הליכי משפט הוצא מכתב האישום. המשך הדיון נדחה למאי 2006, כדי לאפשר לו לקיים את ההתחייבויות המוקדמות שלו, במסגרתן יפקיד בידי המדינה את סכום הכסף שהוציא במרמה וכן כספים נוספים לצורך חילוט, כדי שיוכל לעמוד בעסקת הטיעון. 

הקים חברות חדשות בשמות של חברות מוכרות

לרנר (54) עלה ארצה עם משפחתו ב-1990. במאי 1997 הוא נעצר בנמל התעופה בן-גוריון בדרכו לחו"ל בחשד למעורבות בפשע המאורגן והואשם בסדרת עבירות חמורות ביותר, בהן הזמנת מעשי רצח וניסיונות לרצח.

בחקירתו שמר לרנר על זכות השתיקה, והפרשה עוררה סערה בקרב קהילת העולים, שראתה בו קורבן של הממסד הישראלי. לבסוף הוא הורשע על-פי הודאתו בעבירות של הונאה ושוחד. בין היתר הודה לרנר בהונאת ענק של שלושה בנקים רוסיים בעשרות מיליוני דולרים ובניסיון לשחד פוליטיקאים בכירים – בהם שמעון פרס – במסגרת מאמציו להקים בנק בישראל. הוא נשלח לשש שנות מאסר ונידון לקנס של חמישה מיליון שקלים.

בחודש מאי האחרון עצרו חוקרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה (יאחב"ל) את לרנר, בעקבות תלונה לפיה הוציא כספים במרמה משני אנשים שרצו להשקיע במיזם גז ברוסיה. המתלוננים דיווחו כי לרנר סיפר להם על מיזם הגז, אולם העסקה נדחתה והשניים החלו לחשוש לכספם. אז, אמרו השניים, הציג בפניהם לרנר מסמכים המוכיחים כי עסקת הגז מתבצעת. כאשר לא השתכנעו וביקשו את כספם בחזרה, נתן להם, לטענתם, המחאות מזויפות, שאותן לא יכלו לפדות.

חודש לפני שנעצר פשטו אנשי מס הכנסה על משרדיו של לרנר והוא נדרש לשלם למס הכנסה 174 מיליון שקלים. לטענת המוכסים, החוב היה משנת 1995, שנתיים לפני שנכנס לכלא, ועמד במקור על 67.5 מיליון שקלים. בתגובה לדרישת מס הכנסה אמר אז לרנר: "נשארתי בלי כלום. מה יש להם כבר לעקל?".

בחודש דצמבר האחרון נפתח המשפט נגד לרנר, בו הוא הואשם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה מחמירה, קבלת דבר במירמה, שימוש במסמך מזויף ושיבוש הליכי משפט (הסעיף האחרון, כאמור, הוצא מכתב האישום המתוקן). 

בכתב האישום מתואר כיצד "הנאשם פעל במסווה של איש עסקים מצליח ורב פעלים, קשור לחברות גדולות וידועות, בעלות שם עולמי,

 ומוקף באנשים מכובדים ומהימנים, שחלקם אף עובדים בחברות שבשליטתו". עוד נטען ש"על-סמך מצג השווא שיצר הנאשם, הוא קיבל במרמה כספים בסך 950,000 דולר. בפועל, הנאשם לא התכוון להשקיע את הכספים שקיבל ברכישת גז מחו"ל, אלא ליטול אותם לעצמו ולהשתמש בהם לצרכיו שלו".

שמו של לרנר נקשר בעבר גם לשוני גבריאלי, אביה של חברת הכנסת לשעבר ענבל גבריאלי. זאת, לאחר שהמשטרה טענה כי גבריאלי הגיע למשרדיו של לרנר במגדלי עזריאלי כשברכבו מטען חבלה שנפל בחניון ובדרך נס לא נפגע איש.