בג"ץ: יש אפליית ערבים באזורי עדיפות לאומית

בג"ץ מאשים את המדינה במדיניות שמפלה את האוכלוסייה הערבית בישראל. שופטי בג"ץ, התכנסו הבוקר (יום ב') בהרכב מורחב של שבעה שופטים, וקבעו כי הממשלה תצטרך לקבוע קריטריונים גלויים וברורים לפיהם ייקבעו אזורי העדיפות הלאומית. בכך קיבלו השופטים את עתירת ארגון עדאלה בנושא. 

הארגון עתר כבר לפני כשלוש שנים בטענה שקביעת אזורי העדיפות הלאומית נעשית שלא על פי קריטריונים ברורים וכי אלה חייבים להיות קריטריונים חברתיים כלכליים. הממשלה נוהגת לחלק את המדינה לאזורי עדיפות לאומית א' וב', שמי שנכלל בהם זוכה להטבות כלכליות רבות בתחומים רבים: חינוך, דיור, תעסוקה, כלכלה וכן בתחום הרווחה ברשויות המקומיות. בפסק הדין היום נקבע כי החלטת הממשלה בדבר קביעת אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך מבוטלת, וכניסת הבטלות לתוקף תהיה בתוך שנה מהיום.

השופטים קיבלו טענה נוספת של ארגון עדאלה לפיו ההטבות המוענקות לאזורי עדיפות לאומית חייבות להיות מעוגנות בחקיקה ולא להעשות על פי מדיניות נטולת קריטריונים ברורים. עורך הדין מרואן דלאל ועורך הדין חסן ג'בארין שהגישו את העתירה, טענו כי הממשלה אינה כוללת את האוכלוסייה הערבית בתחומי אזורי העדיפות הלאומית למרות שמצבה החברתי והכלכלי של האוכלוסייה הזו בכי רע.

כך למשל מתוך 553 יישובים שכלולים באזור עדיפות לאומית א' לעניין חינוך, נכללים רק ארבעה יישובים קטנים. פסק הדין ניתן פה אחד ובו קבעו השופטים כי נפל פגם כפול בהחלטת הממשלה בעניין סיווג אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך: הראשון שבהם – החלטת הממשלה מפלה בין יהודים וערבים והשני – החלטת הממשלה אינה כדין כיוון שזהו הסדר שנתון רק לסמכותה של הכנסת.

השופט ברק: התיחום הגיאוגרפי עודד קיפוח

נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק קבע בפסק הדין כי המבחן האובייקטיבי לבחינת השאלה אם יש אפליה, מתמקד בתוצאה הסופית שנוצרת במציאות החברתית ולפי התוצאה הזו – הדרך שבה תחמה הממשלה את אזורי העדיפות הלאומית בחינוך גרמה לתוצאה מפלה. "התיחום הגיאוגרפי הביא לכך שרק ארבעה יישובים קטנים קיבלו מעמד של אזור עדיפות לאומית לצורכי הטבות לחינוך לעומת כ-500 ישובים יהודים. זאת, במצב בו המגזר הערבי מצוי בפיגור בולט בתחום החינוך", כותב ברק.

ברק קובע בפסק הדין כי התוצאה שלפיה היישובים הנחשבים כפריפריאליים הם ברובם המכריע ישובים יהודים מצביעה על תוצאה מפלה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין, שפרש לפני כעשרה ימים מתפקידו, הוסיף כי ממילא הממשלה לא הייתה רשאית לקבוע אזורי עדיפות לאומית כיוון שמדובר בהסדר שרק הכנסת יכולה לעשותו. חשין קבע כי הקמת אזורי עדיפות לאומית משפיעה על חלקים ניכרים במדינה ועל האוכלוסייה ולכן יש צורך בחוק מפורש של הכנסת. לכן, המדינה כלל לא הייתה מוסמכת להקים אזורי עדיפות לאומית כפי שעשתה.

השופטת דורית בייניש כתבה כי חלוקת היישובים לאזורי עדיפות לאומית נעשתה ללא התחשבות באוכלוסיה הערבית ולכן פוגעת באופן בלתי מידתי בעקרון השוויון. השופט סלים ג'וברן הדגיש כי "השוויון הוא המכנה המשותף, אם  לא הבסיס, לכל זכויות היסוד של האדם וליתר הערכים שביסוד הדמוקרטיה".

עורך הדין דלאל אמר הבוקר בתגובה: "זהו פסק דין חשוב מאוד בשני מישורים – הזכות לשוויון של המיעוט הערבי והחינוך במגזר הערבי בפרט. המישור השני הוא התנהלות הממשלה שקבעה מדיניות כלכלית מפלה. ומכאן החשיבות של פסק הדין הזה, אני מקווה שהוא יוביל לשינוי".

בתגובה להחלטה אמר יו"ר רשימת בל"ד, חבר הכנסת עזמי בשארה כי "בג"ץ הוכיח בהחלטתו שאפילו בתחום הקונצנזוס ממשלות ישראל פועלות לפי שליחות לאומנית אידיאולוגית גזענית ולא אזרחית". בשארה הוסיף ש"בג"ץ לא יחליט מה תהיה החלוקה החדשה ונותר לראות אם ממשלת ישראל תמצא דרך לפעול למען אותן מטרות או שמא היא תמצא דרך לעקוף אותן. כל זה מחזיר אותנו לסוגיה של מדינה שוויונית שהיא מדינת כל אזרחיה".

מועמד מספר 2 ברשימת חד"ש לכנסת, יושב ראש המרכז לתכנון אלטרנטיבי, ד"ר חנא סוויד, אמר שהוא מתקשה להאמין שממשלת ישראל תיישם את קביעת בג"ץ. "זו אינה ההחלטה הראשונה של בג"ץ שמבטלת החלטות ממשלתיות גזעניות נגד האוכלוסייה הערבית, אך לצערנו ניסיוננו מר בעניין ישום ההחלטות. מדפי ישראל מלאים בהחלטות ממשלתיות ומשפטיות שנותרו ללא כל ישום", אמר סוויד.