העפלה לחצי הגמר לא תחפה על הרמה הירושלמית

לפעמים קשה להבין את השיקולים שמנחים את המאמנים הבכירים ביותר באירופה כשהם בונים סגל. הנה למשל סווטיסלב פסיץ', מאמן שהיה בכל מקום וזכה בכל דבר, אוסף קבוצה כבדה, איטית, ותיקה – שיש לה הרבה שכל ונסיון אבל לא יכולת להחזיק מעמד לאורך ארבעים דקות, בוודאי לא בעידן 24 השניות. ההרכב של פסיץ', והאילוצים שהוא יוצר, עזרו לירושלים להציל משחק שהיה עלול להיגמר במחצית הראשונה, ועוד לצאת בתחושה שאפשר היה להשיג יותר.

הוקינס הוא היחיד ברומא שמסוגל להתמודד מבחינה אתלטית עם הזרים של ירושלים. הוא אכן קלע 8 מ-9, והיה האיש שניצח לרומא את המשחק אחרי היתרון של ירושלים ברבע הרביעי. מסביבו נעו שחקנים שמשחקים כדורסל חכם, אבל בהילוך איטי. פסיץ' לא יכול להחזיק תנופה כמו זו שהיתה לו במחצית הראשונה, כי הוא צריך לתזמן דקות. הוא לא יכול לעצור לאורך זמן אתלטים כמו ג'נקינס ואוסטין. 8 הפרש הוא מבחינתו מספר ריאלי, סביר אפילו.

לכל זה יש צד שני: רומא היא קבוצה קלאסית למשחק חוץ על הפרשים. היא יכולה להחזיק כדור, ולא מאבדת את הראש תחת לחץ. השחקנים שלה היו בכל הסרטים. נגד קאזאן נקלעו במשחק הראשון ברומא 175 נקודות (אחת פחות מנגד ירושלים), ובשני בקאזאן רק 144 – ורומא ניצחה בשניהם. זה אומר שירושלים תצטרך להוציא אותה משלוותה כדי להשיג נצחון כולל, ולזכות כנראה בכבוד להפסיד לדינמו מוסקבה בחצי הגמר.

האם ירושלים מסוגלת? נדמה שבשלב הזה של העונה המאמן שלה כבר נואש מלראות מה שהוא עצמו אוהב לכנות "כדורסל של ארז אדלשטיין". ההגנה של ירושלים היא שערוריה, כולל שחקנים ברמת האתלטיות והשכר של אוסטין, ג'נקינס ומייסון שאפילו לא מתאמצים להיראות כמי ששומר. ההתקפה היא ארבעה שחקנים העומדים ומביטים באחד מהם כשהוא מכדרר: אם אלוהים רוצה וזה טפירו, יכול להיות שתבוא בסוף מסירה ניטיהדרת אחרי חדירה. אם זה ג'נקינס, כדאי לרדת להגנה כבר עכשיו.

בתנאים האלה, המקסימום שארז יכול לעשות – וזה מה שעשה ברומא – הוא לדאוג שהכדור יהיה ביד של טפירו כמה שיותר זמן, ולנסות איך שהוא להציל כמה שיותר דקות מהשטויות של סליי והעובדה שנאור שומר לבד.

הוא הכניס את טפירו למשחק אחרי ארבע דקות, וסחט איכשהו מנאור וסליי יחד שלושים וחמש דקות ועשר עבירות. יותר מזה אחד המאמנים היצירתיים ביותר בישראל פשוט לא מסוגל לעשות, בהרכב שלא משחק כדורסל גם באיומי אקדח.

במלחה ירושלים תנסה לרוץ. זה יכול להיגמר נהדר, וראה הנצחון על הכוכב האדום, וזה יכול להיגמר בקטסטרופה מול הנסיון של בודירוגה וחבריו. אין ברירה, זה מה שיש, ועם זה חצי גמר גביע יול"ב יהיה הישג אדיר, שלא יחפה על רמת הכדורסל שמאחוריו.