נתיב התרסקות

לפני שבועיים הרעיד העיתונאי רוג'ר איברט את הקהילה הקולנועית באמריקה כשפרסם את תחזיותיו לאוסקר. איברט ידוע כאחד ממנבאי האוסקרים המיומנים והמוצלחים באמריקה, לכן לסתות רבות נשמטו כשהוא ניבא ש"התרסקות" יביס את "הר ברוקבק" ויזכה ביום ראשון בלילה באוסקר לסרט הטוב ביותר. איברט, צריך להזכיר, היה מהבודדים שניבאו נכון ש"שקספיר מאוהב" ינצח את "להציל את טוראי ראיין". מצד שני, הוא גם הימר וטעה ש"מולן רוז'" יגבר על "גלדיאטור". נשאלת השאלה: האם איברט יודע משהו על הלך הרוח של המצביעים ששאר העיתונאים לא רואים? או לחלופין: האם הכרזתו הדרמטית של איברט, מבקר הקולנוע המשפיע ביותר באמריקה, למעשה תשפיע על חברי האקדמיה שעדיין לא שלחו את טופסי ההצבעה שלהם, וכך עצם נבואתו של איברט תשפיע על תוצאות הבחירה, ולא להפך.

חשוב להבין שני דברים בקשר לזה: איברט הוא מהמריעים הגדולים ביותר באמריקה ל"התרסקות". הוא בחר בו למשל, כסרט השנה שלו. הוא השווה את יוצרו, פול האגיס לצ'ארלס דיקנס. והוא ניהל מעל גבי עיתונו ("שיקגו סאן טיימס") ואתרו (rogerebert.com) לא מעט ויכוחים לוהטים נגד קוראים ועמיתים שיצאו נגד הסרט. בין השאר, נגד לא מעט מבקרים ליברליים, בעיקר מלוס אנג'לס, שהאשימו את הסרט בהנצחת סטריאוטיפים ובגזענות סמויה. הדבר השני שצריך לדעת: איברט הוא חבר טוב של אופרה ווינפרי. ווינפרי מעריצה את "התרסקות". ווינפרי אף יזמה ומימנה את קמפיין האוסקר של "התרסקות". ווינפרי הצליחה לשכנע את איגוד מבקרי הקולנוע השחורים באמריקה לתת ל"התרסקות" את תואר סרט השנה. כך שיכול להיות שעבור מי שעומד קרוב מדי לווינפרי עשויה להיווצר התחושה שלסרט יש מומנטום חזק יותר ממה שקורה במציאות. או שזו משאלת לב. או שזו הבעת תמיכה. או, וזה החלק שגורם לי להרגיש חסר ביטחון, כל כך הרחק מאיברט, ווינפרי ושאר חברי האקדמיה, שבאמת קורה שם משהו, השתנות של הלך הרוחות שאיברט הצליח לקלוט ולתעד בזמן אמת. ואני בשבוע שעבר ניסיתי להמר שאולי יש סיכוי ש"התרסקות" ייצא בכלל בידיים ריקות מהטקס. נו, אחד מאיתנו ממש לא מאופס.

השבוע שבו מבקרי הקולנוע מהמרים על הזוכים באוסקר הוא השבוע שבו הם (קרי, אני) עושים מעצמם צחוק באופן מודע (בשאר השבועות זה נעשה באופן לא מודע). זה השבוע שבו אנחנו יכולים להעמיד פנים שאנחנו פרשנים פוליטיים לפני בחירות, פרשני כדורגל לפני הדרבי או מהמרים מנוסים בעולם מירוצי הסוסים. אבל זה הכיף שלנו. שלי, לפחות. מה גם שהאוסקר בארץ אינו מפלצת הרייטינג שהוא באמריקה, וממילא זהו שידור לילי זניח, המושך אליו את המטורפים לדבר בלבד. ובכל זאת, זהו הערב הקולנועי המשמעותי של השנה, זו אליפות העולם שלנו, גם אם כל ההסתייגויות הנכונות לכל אירוע כזה תופסות גם כאן: הסרט הזוכה אינו בהכרח הסרט הטוב ביותר של השנה, השחקנים הזוכים אינם בהכרח המצטיינים ביותר. ובכל זאת, יש שיחות סלון סביב קולנוע, יש התרגשות, יש עניין, מארחים מבקרי קולנוע בתוכניות אירוח. והשנה, שזה בכלל בונוס, יש גם תשומת לב סביב כמה סרטים ממש לא רעים. ביניהם אגב, "התרסקות" (שנבחר כאן לאחד מסרטי השנה שלי).

הנה הניסיון השנתי שלי להמר על הזוכים. אני מתעלם מנבואתו של איברט ונצמד לסימנים המוקדמים כפי שזיהיתי אותם. אם איברט צודק, ההימור שלי הולך לפח. מה שמשונה הוא שהשנה, כשיש כזה אקשן בצמרת ורגע לפני הטקס פתאום לא ממש ברור מי הולך לזכות, האוסקרים יזכו ככל הנראה לרייטינג זעום. ככה זה: כשיש שובר קופות מועמד (ע"ע "שר הטבעות: שיבת המלך") הרייטינג גבוה. כשהסרטים המועמדים הם כולם איכותיים, עצמאים ואלטרנטיביים, ואף אחד מהם לא חצה את קו מאה מיליון הדולר בהכנסות, כמות הקהל שתתעניין באירוע תהיה זעומה (באופן יחסי לשנים קודמות. זהו עדיין אחד מערבי הרייטינג הגבוהים בטלוויזיה האמריקאית). ושוב אפנה לטקסט המקדים של איברט: עדות לכך שזו שנה יוצאת דופן באוסקרים היא שהסרט המוביל בקטגוריית הסרט התיעודי ("משפחת הקיסרים") הכניס באמריקה יותר כסף מכל אחד מחמשת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. אבחנה מבריקה. שימו לב שהימורי האוסקר שלי אינם מביאים בחשבון את העדפותיי האישיות (רוב הסרטים שאהבתי בכלל לא מועמדים), אלא רק מנסות להיכנס לראשם של 5,879 מצביעי האקדמיה ולנחש עבור מי הצביע רובם.

התחזית שלי:

סרט: אני כל כך המום מהתחזית של איברט, שמיד צוטטה ב-MSNBC ומשם דווחה בכל רחבי הרשת, שאני ממש לא מצליח לראות איך "התרסקות" לוקח את האוסקר. אומר זאת כך: על פי הנתונים שאני מלקט בתחנת המטאורולוגית הקטנה והביתית שלי, אם יש סרט שיצליח להפתיע ולגזול מ"הר ברוקבק" את האוסקר, זה יהיה דווקא "לילה טוב ובהצלחה" של ג'ורג' קלוני. ובכל זאת, אני נצמד להימור המקורי שלי ושל שאר העולם. אחרי שזכה בגלובוס הזהב, בבאפט"א, בפרס איגוד הבמאים ובפרס איגוד המפיקים, אני לא רואה דרך שבה "הר ברוקבק" לא יזכה גם באוסקר.

ההימור שלי: "הר ברוקבק"

במאי: ושוב, אם כאן תהיה הפתעה היא תבוא מכיוונו של ג'ורג' קלוני ("לילה טוב ובהצלחה") ולא פול האגיס ("התרסקות"). ועדיין, אני חושב ש"הר ברוקבק" יכבוש גם את ההר הזה. בעיקר כי זה באמת סרט עם בימוי יוצא מן הכלל ואנג לי הוא בכלל אחד הבמאים הכי מופלאים שעובדים כעת באמריקה.

ההימור שלי: אנג לי, "הר ברוקבק".

שחקן: אחת הקטגוריות הצמודות השנה. חואקין פניקס הוביל את המירוץ בתחילה, עם הגילום שלו את ג'וני קאש ב"הולך בדרכי". ואז התחיל מומנטום סביב הית לדג'ר, שסוחב את מרכז הכובד הרגשי ב"הר ברוקבק". עכשיו הולכים וגדלים הסיכויים שדווקא פיליפ סימור הופמן, שחקן אופי מוכר ואמין נטול איכויות של כוכב, יזכה בפרס עבור הגילום הדי מבריק שלו את טרומן קפוטה בסרט הנושא שם זה. באופן כללי, לשחקנים המגלמים דמויות אמיתיות ומפורסמות יש עדיפות בקרב המצביעים. והשנה, נכתב באחד מבלוגי האוסקר המשעשעים שנבטו השנה בהמוניהם ברשת (דוברת האנגלית), יש גם עדיפות לשחקנים המגלמים דמויות הומואיות. טרומן קפוטה היה גם מפורסם וגם הומו.

ההימור שלי: פיליפ סימור הופמן, "טרומן קפוטה"

שחקנית: הפרס הזה אמור להיות שייך לריס וויתרספון ללא תחרות. אבל, אז הגיח הארווי. להארווי וויינסטין, אקס-מיראמקס, יש חברת הפצה חדשה. אחד הסרטים הראשונים בהפצתה הוא "טרנס-אמריקה" (שעולה השבוע בארץ). הארווי הוא אחד הקמפיינרים הכי טובים בתולדות האוסקר, והוא להוט לראות את פליסיטי האפמן זוכה בפרס השחקנית. יהיה קצת מצחיק אם האפמן תזכה בשעה שבעלה, וויליאם ה. מייסי, שהוא שחקן מוכשר ממנה פי אלף, עדיין לא זכה. אבל כאמור, זו אמורה להיות שנת ההומואים והטרנסג'נדרים, אז אולי יש להאפמן סיכוי להפתיע. אני, בכל אופן, ממשיך להמר על ריס.

ההימור שלי: ריס וויתרספון, "הולך בדרכי"

שחקנית משנה: גם כאן, התחרות היתה אמורה להיות די ברורה. רייצ'ל וייס היא אחת השחקניות הכי אהובות כרגע בהוליווד, וכמו במקרה קתרין זיטה ג'ונס ב"שיקגו", זכייה שלה תאפשר לה להציג לראווה בטן הריונית מול עשרות מיליוני צופים. אבל גם כאן, כדי להגביר את המתח יש מתמודדת שמתגנבת מאחור ומאיימת לגנוב את ההצגה. קוראים לה איימי אדאמס, היא אלמונית לחלוטין, היא שיחקה בחורה בהריון בסרט קטן ומקסים בשם "ג'ונבאג" (חפשו אותו ב-HOT). עצם העובדה שהיא בכלל מועמדת צריכה לגרום לנו לשים לב לכך שהמהפך אינו מופרך. וגם נטיית האקדמיה לבחור בקטגוריה הזאת שחקניות אלמוניות אך חינניות מסרטים זניחים (ע"ע מריסה טומיי). אבל גם כאן, אני לא אתן לפרופגנדה להסיט אותי ואדבק בבחירה הצפויה. יש לי גם נימוק ממש טוב למה היא אמורה לזכות, אבל הוא דורש ספוילר לסרט. אז אחכה איתו למקרה שהיא באמת תזכה.

ההימור שלי: רייצ'ל וייס, "הגנן המסור"

שחקן משנה: אוקיי, שימו לב. לרוב זו הקטגוריה הראשונה או השנייה המחולקת באוסקרים בתחילת הטקס. הרעיון הוא להתחיל עם קטגוריה של שחקנים וכוכבים, ואז לעבור לקטגוריות הטכניות והאמנותיות, ולסיים שוב עם הכוכבים. קטגוריית שחקן המשנה היא הכי מותחת, הכי צמודה והכי לא ברורה. אם אתם מהמרים על כסף (זה לא חוקי כמובן) זו הקטגוריה שבה תוכלו להרוויח היטב על ניחוש נכון. ארבעה מתוך חמשת המועמדים הם בעלי סיכויים טובים מאוד לזכייה. לא אתפלא אם הפער בין המקום הראשון והמקום השני יהיה מספר קולות בודד (למרות שאת מספר המצביעים האקדמיה אינה מפרסמת). היחיד שאין לו סיכוי ברגע הוא וויליאם הרט, שגונב את ההצגה ב"היסטוריה של אלימות" (בכלל, זהו סרט שלא יזכה לכבוד המגיע לו באוסקרים). שאר הארבעה רצים לקראת פוטו פיניש. פול ג'יאמטי למשל, מועמד על "סינדרלה מן". והוא אכן הדבר הכי טוב בסרט. ורבים חושבים שהגיע לו פרס בשנה שעברה על "דרכים צדדיות". ואם פיליפ סימור הופמן יזכה השנה, אז בוודאי שמגיע גם לפול ג'יאמטי, לא? וג'ורג' קלוני, מה יהיה איתו? יש לו שלוש מועמדויות השנה - כשחקן, תסריטאי ובמאי (הוא היה יכול לזכות במועמדות גם כמפיק, על "לילה טוב ובהצלחה", אך העדיף להסיר את שמו מרשימת מפיקי הסרט, כדי לא להאפיל עליהם). מצד אחד, ריבוי מועמדויות מוביל לפיצול קולות. מצד שני, קלוני חייב לצאת עם איזשהו פרס מהטקס השנה, לא? נראה לי שזה המקום. בעיקר כי הוא גידל זקן והעלה במשקל לטובת תפקידו ב"סוריאנה", תחבולות ששחקנים אוהבים ששחקנים עושים (ו-1,200 מ-5,800 חברי האקדמיה הם שחקנים). ומה עם מאט דילון מ"התרסקות"? בתחילה לא ספרתי אותו כמועמד רציני, עד שפתאום התברר ש"התרסקות" הופך למוביל משמעותי בטקס. במקרה של ערב מהפכים, מאט דילון בהחלט עשוי להפתיע ולזכות בפרס. מה שמוביל אותנו לג'ייק ג'ילנהול. לכאורה לא אמור להיות לו סיכוי. אבל במצב של מירוץ צמוד בין שלושה שחקנים אחרים, יש סיכוי שהרביעי יצליח לעקוף אותם על חודו של קול. זה בדיוק מה שקרה לפני שבועיים בפרסי הבאפט"א, כשג'ילנהול המופתע זכה בפרס על "הר ברוקבק". זה המקום שלכם להשתולל עם ההימורים. אני אלך על היגיון שקול ומשאלת לב.

ההימור שלי: ג'ורג' קלוני, "סוריאנה"

תסריט מעובד: "הר ברוקבק". היחיד שמאיים על הזכייה של "הר ברוקבק" זה דן פאטרמן, התסריטאי של "טרומן קפוטה". ושוב, רק בגלל שהוא שחקן ביומיום שהחליט לכתוב תסריט. האמריקאים מתים על זה.

תסריט מקורי: "התרסקות". עוד קטגוריה מאוד צמודה, וגם בה יש לג'ורג' קלוני סיכוי לזכות. אבל מכיוון שנראה לי שזה הפרס הכי בכיר שיקבל "התרסקות" באוסקר, להבדיל מנבואת איברט, אני נצמד להימור הזה.

סרט אנימציה: "וואלאס וגרומיט". פשוט כי הוא נפלא, לא?

סרט זר: "צוצי", דרום אפריקה. כן, אם "גן עדן עכשיו" יזכה זו תהיה סנסציה. ורגע משמעותי בתולדות הקולנוע של המזרח התיכון. ועדות לכך שאת הסרטים הטובים ביותר בין הירדן לים התיכון עושים כיום הפלשתינים ולא הישראלים. אבל לא נראה לי שזה יקרה.