פוענח רצח הקשישות בקריית אתא

אחרי כחודש של חקירה הצליחו משטרת זבולון והיחידה המרכזית במרחב חוף לפענח את פרשת הירצחן של שתי קשישות תושבות קריית אתא. לפני שבועיים נעצר חשוד במעשה, רוני פרץ בן 40, תושב השכונה בה נרצחו הקשישות. הוא הודה במעשי הרצח וכן בשני מעשי שוד אכזריים שבוצעו אף הם בקשישים, באותה השכונה ממש. הבוקר (ג') הותרו לפרסום הגילויים החדשים בפרשה. עורכי דינו של פרץ מבהירים: הוא אינו מודה במעשים, אלא קושר עצמו אליהם.

החשוד התגורר בעבר בדרום הארץ ומוכר כבעל עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש. במשטרה יודעים לומר כי עבר טיפולי גמילה מסמים, והתגורר עם חברתו בדירה בסמטת יאיר בקריית אתא.

בחקירה שניהלה המשטרה השתתפו קרוב ל-200 שוטרים מכל רחבי המחוז הצפוני, אולם את עיקר העבודה ביצעו שני צוותי חקירה, האחד של היחידה המרכזית במרחב חוף, בפיקודו של פקד זיו רזיאלי, שהיה ממונה על הרצח הראשון, והאחר - של משטרת זבולון, בפיקודו של רס"מ מאיר ממן, שהיה ממונה על הרצח השני.

בתחילה טענה המשטרה כי אין קשר בין מקרי הרצח, אולם למרות זאת הורה מפקד מרחב חוף, תנ"צ סיסו, כי צוותי החקירה בפרשות אלה, ובפרשות רצח נוספות של קשישות שנרצחו בחיפה, יישבו יחד ויחליפו פריטי מידע על החקירה.

עורכי הדין מוטי לוי ויוסי טורס, מהסניגוריה הציבורית, המייצגים את רוני פרץ, אמרו ל-ynet: "המשטרה אינה מדייקת כשהיא אומרת שהוא הודה במעשים המיוחסים לו. הוא רק קשר את עצמו לחלק מהמקומות בהם בוצעו העבירות. פרץ מכחיש בכל תוקף שגרם למותו של אדם כלשהו". הם ציינו עוד כי העובדה שהמשטרה מחפשת חשוד נוסף מדברת בעד עצמה.

צוות החקירה (צילום: אחיה ראב"ד)

ל-ynet נודע כי פריצת הדרך בפרשה הגיעה מספר ימים לאחר תחילת החקירה, כאשר הצוות שבחן את הרצח השני הגיע פעם נוספת לדירה בה אירע הרצח, וגילה במקום ממצאים חדשים שלא התגלו בבדיקה ראשונה. ממצאים אלה, לאחר שנבדקו במעבדה, הותירו בידי החוקרים כיוון חקירה ממשי שהוביל בסופו של דבר למעצרו של פרץ. בתום חקירה ממושכת הודה פרץ בחשדות המיוחסים לו ובית המשפט האריך בשבוע שעבר את מעצרו ב-13 ימים. זאת לאחר שזימנו אותו לחקירה באמתלת שווא, והוציאו ממנו דגימות שאותן השוו לממצאים בזירה.

הנתיחה סייעה לזהות את הרוצח 

המשטרה קיימה תדרוך במשטרת זבולון, בהשתתפות מפקד המחוז ניצב דן רונן, מפקד מרחב חוף תת ניצב דוד סיסו, מפקד משטרת זבולון ניצב משנה קובי בכר, ומפקדי צוותי החקירה שהביאו לפענוח הפרשה. רונן הסביר: "נתיחת גופתה של פרידה ויזל ז"ל סייעה למשטרה לקבוע חד משמעית כי מדובר ברצח ובהמשך סייעה לקבוע את נסיבותיו ואני מקווה כי תסייע לנו בהרשעה".

דרישת המשטרה לנתיחת הגופה עוררה גל מהומות והפגנות של חרדים בירושלים, בני ברק וקריית אתא. הם אף פרצו למכון לרופאה משפטית באבו כביר וחוללו הרס במשרדו של פרופסור היס. ניצב רונן הצדיק את הנתיחה. "אם היינו מוותרים על בקשת הנתיחה הייתי מרצה את משפחתה של המנוחה ואת החברה בה היא חיה, מה גם שלא היינו בטוחים שאכן נרצחה. היה חשד כזה אולם באותה מידה יכולנו לחשוב כי מתה כתוצאה מנפילה". בני משפחתה של ויזל סירבו להגיב לדברים.

הוא הוסיף כי המעשים בהם חשוד פרץ היו מדורגים מבחינת מידת האלימות שהפעיל: "בתחילה מדובר בשוד, אחר כך בשוד מזויין, בהמשך ברצח ובמקרה האחרון ברצח שלווה באלימות קשה ובהפיכת הדירה". 

ראש צוות החקירה של רצח הקשישה ילנה נאומבקין, רס"מ מאיר ממן סיפר כי כששהה בחדר החקירות עם החשוד הביא אותו לכך שחיבק את החוקר, הניח ראשו על כתפו, החל לבכות ולקשור את עצמו לחלק מהמעשים שאותם ביצע. "זו היתה תחילתה של ההודאה המלאה שמסר מאוחר יותר", הסביר.

התחזה לדוור ואיש ביטוח לאומי

שורת מעשי השוד והרצח המיוחסים לפרץ החלה כבר בספטמבר אשתקד, אז חדר לפי החשד לביתה של קשישה תושבת קריית אתא כשהוא מתחזה לאיש המוסד לביטוח לאומי. לאחר שנכנס לדירה תקף אותה ושדד אותה באכזריות. המתקפה הבאה אירעה בחודש ינואר 2006, כשנכנס, על פי החשד, לדירתו של קשיש בסמטת יאיר - הרחוב בו הוא עצמו מתגורר - כשהוא מתחזה לדוור. כשהבין הקשיש כי נפל קורבן למתחזה, חבט בצעיר במקלו, ובתגובה שלף זה סכין ודקר אותו מספר רב של פעמים. הקשיש אושפז אחרי התקיפה ורק לאחרונה שוחרר.

מעשה הרצח הראשון המיוחס לפרץ אירע ב-30 בינואר. המשטרה חושדת כי המתין לשעת כושר ליד ביתה של פרידה ויזל ז"ל (89), ברחוב הוגו מולר בעיר, וכשהמטפלת של הקשישה עזבה את הבית, נכנס פנימה כשהוא מתחזה גם כאן לדוור. על פי החשד, ביקש פרץ לשדוד גם את הקשישה הזו, ובמהלך השוד רצח אותה באלימות קשה.

שלושה ימים לאחר מכן, ב-2 בפברואר, שוב אירע רצח ברחוב הוגו מולר. גם הפעם הייתה זו קשישה שהתגוררה בגפה - ילנה נאומיבקין ז"ל (81), שנרצחה בביתה במהלך שוד. גם היא נרצחה זמן קצר לאחר שהמטפלת שלה עזבה את הדירה. החשוד התחזה פעם נוספת לדוור וגם רצח זה, קבעו במשטרה, בוצע באכזריות חריגה.

הרוחות בשכונה בה אירעו הרציחות סערו. התושבים קישרו בין מעשה השוד האלים לשני מקרי הרצח, עוד ביום הרצח השני. לאחר שבית המשפט הטיל צו איסור פרסום, ומאחר ששום מידע על התקדמות החקירה לא הגיע לידי התושבים, החל גל שמועות שהציף את האזור, את תחנת המשטרה ואת כלי התקשורת. בין היתר נטען כי למעשה נרצחו ארבעה קשישים בשכונה. שמועות אחרות, אכזריות במיוחד, דיברו על גופה כפותה של צעירה שאותרה בפח אשפה בשכונה. השמועות גרסו כי המשטרה מסתירה את מעשי הרצח הנוספים על מנת שלא לעורר פאניקה.

שמועה אחרת, שדווקא התבררה כנכונה, הייתה כי אנשי משטרה התמקמו בלילות על חלק מהגגות בשכונה.

 מפקד משטרת זבולון אישר כי ברדיוס של כמה מאות מטרים בשכונה בה אירעו מעשי הרצח, נפרסו במהלך חלק מהתקופה בה התנהלה החקירה, לא פחות מ-40 שוטרים ובלשים במשמרת.