משרד החינוך: שוקלים תביעת דיבה נגד המפגינים
המפגינים הבוקר קראו לשר החינוך הבא של ישראל לבחון מחדש את הסכם רישוי התוכנה בין משרד החינוך למיקרוסופט, המעגן את מעמד החברה כספק תוכנות כמעט יחיד למערכת החינוך
עדכון: תגובה חריפה של משרד החינוך לטענות של אנשי עמותת "מפץ", שהפגינו הבוקר נגד הסכם רישוי התוכנה בין המשרד למיקרוסופט. התגובה מובאת כאן כלשונה.
"שלושה עד חמישה אנשים עמדו הבוקר מול המשרד, ועזבו כעבור שעה", מסר משרד הדובר של משרד החינוך, "המשרד לא מחייב אף בית ספר להשתמש בתוכנות מיקרוסופט, מי שרוצה תוכנה אחרת יכול לעשות כן. הטענה על 'שחקן אחד' היא שקרית. חתימת ההסכם מאפשרת חופש שידרוג התוכנות, וחוסכת בכך כסף רב למדינה".
"בכל שנה מתחדש ההסכם, לאחר בחינה מדוקדקת של כל ההיבטים, לרבות כדאיות כלכלית, וכן של כדאיות חלופות אחרות. הטענה על "תרומה סודית" שקרית אף היא. 20% מעלות ההסכם מוחזרת למערכת החינוך לפרוייקטים תשתיתיים. אין עדיין בישראל שוק מפותח דיו, כדי לתת תמיכת קוד פתוח למערכת. המשרד שוקל תביעת דיבה נגד המארגנים".
ההפגנה התקיימה הבוקר (ג') מול משרדי משרד החינוך בתל אביב, עם תחילת היום הלאומי לאינטרנט בטוח, הנערך בשיתוף עם מיקרוסופט ישראל.
המפגינים, חברי עמותת "מפץ" בשיתוף עם פעילי מפלגות, סטודנטים ואנשי מחשבים, מחו על כך שאין חלופה למוצרי מיקרוסופט במערכת החינוך הישראלית.
במהלך ההפגנה קראו המפגינים לשר החינוך הבא של ישראל לבחון מחדש את הסכם רישוי התוכנה בין משרד החינוך למיקרוסופט, המעגן את מעמד החברה כספק תוכנות כמעט יחיד למערכת החינוך, בעוד, שלטענת המפגינים, ניתן להשיג חלופות אחרות בחינם, אשר אינן נופלות באיכותן.
חינוך נעדר חלופות
"מחנכים את הילדים שיש רק שחקן אחד - מיקרוסופט, ולא אחר", אמר עו"ד יהונתן קלינגר, ממארגני ההפגנה, "כשמכניסים את מיקרוסופט לבתי הספר, לא רק שמונעים מהתלמידים את החופש לבחור באיזה מערכת הפעלה ובאיזו חבילת שירותים להשתמש, אלא גם מחנכים אותם שאין חלופה אחרת".
קלינגר טוען, כי באמצעות מעבר לתוכנות קוד פתוח ניתן לחסוך למשק הישראלי, ולמשרדי הממשלה בפרט, מיליוני
שקלים. "באמצעות מעבר לתמיכה בתקנים ניתן יהיה להסיר את התלות של מדינת ישראל בחברה
מסחרית", הוא אומר, "המצב היום הוא שבלי מערכת הפעלה ודפדפן של מיקרוסופט לא ניתן לגשת לשירותי הממשלה הבסיסיים ביותר, ובכך מרחיקים מאוכלוסיות מוחלשות
את הנגישות לעידן הדיגיטלי".
"קשר בין הון לשלטון"
לטענת המפגינים, ההסכם הפך את בתי הספר למשווק של חברת מיקרוסופט ומפיצים את מוצריהם לתלמידים, כאשר 20% מהכנסות ההפצה מועברות כעמלה למשרד החינוך (בצורה של 'תרומה'). קלינגר טוען, כי כך נקשר הקשר של הון, שלטון ומידע בין מיקרוסופט למשרד החינוך. ההסכם נחתם לאחר שמשרד האוצר המליץ לתת פטור ממכרז למשרד החינוך בכל הנוגע למוצרי מיקרוסופט שכן לא קיימת תחרות.
המפגינים קראו למועמדי המפלגות לתפקיד שר החינוך לבחון מחדש הסכם זה ולראות שלא צריך להפוך את בתי הספר למפיצי תוכנות מיקרוסופט כאשר ניתן לתת להם חלופות בחינם, וששיקולי עמלות ורווח אישי אינם עומדים בראש מעיניו של משרד החינוך.
"אנחנו קוראים לשנות את סדר העדיפויות", אומר קלינגר, "ראשית, תוכנות בקוד פתוח בשביל לחסוך כסף; שנית, טיפוח התלמיד והעשרתו באמצעות הכסף שנחסך".
עמותת "מפץ" הוקמה לאחרונה, ומייסדיה, רביע אלג'מאל, מיכל גורל ויאיר בורטינגר, הם אנשי ציבור וחברי מועצות מקומיות התומכים במינהל תקין יותר. קלינגר מסביר, כי לא מדובר בעמותה שעיסוקה הוא בעיקר במחשבים, אלא בקידום יוזמות מקומיות של תושבים שאכפת להם.
