והעיר תל אביב צהלה ושמחה

בחודש אדר תרע"ב (1912) יצאה מ"גמנסיה העברית - יפו" שיירת תלמידים לבושה בתחפושות תנ"כיות, בגדי פולקלור, שירים וריקודים. הם חגגו לאורך רחוב הרצל, עד מסילת-הרכבת בדרום העיר (היום בנק-לאומי). היתה זו תהלוכת פורים הראשונה בתל-אביב.

את האירוע יזם והפיק אברהם אלדמע (אייזנשטיין), אמן ומורה לציור בגימנסיה, שעלה לארץ מאוקראינה בשנת 1906 והיה ממקימי תיאטרון "חובבי הבמה העברית" וממארגני החגיגות והנשפים בגמנסיה הרצליה וב"תל-אביב הקטנה".

תושבי העיר והמושבות שבסביבה באו בהמוניהם לחזות בקרנבל המקומי. מאיר דיזנגוף, ראש העיר, שנהנה עד דלא ידע מהחגיגה, הבטיח למארגניה תקציב מיוחד על מנת להוסיף ולקיימה גם בשנים הבאות.

ואכן, הקרנבל התל-אביבי התקיים עד 1914, אז הופסק בגלל מלחמת העולם הראשונה, וחודש בראשית שנות ה-20 ועד פרוץ מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשנים האחרונות התחדשה המסורת העליזה.

בשנת 1932 הכריזה עיריית תל-אביב על תחרות בחירת שם לקרנבל. בין ההצעות היו "חינגא-פור", "צהלונה","תל-אביבון", "פורימון", "תהלוכון". בסופו של דבר, בהמלצת הסופר י.ד. ברקוביץ', נבחר השם "עדלידע", וכל השאר כבר היסטוריה שמחה. 

עדלידע 1933. תצוגת מובילי "המעביר" ו"גלי אביב" מ-1908.

בראש העדלידע רכב אלדמע (תמונה עליונה). אחריו רכבו דיזנגוף (על הסוס השחור משמאל) ואברהם שפירא (על הסוס הלבן) ואחריהם נסעה "מלכת - אסתר" שנבחרה ב"נשף - פורים" של ברוך אגדתי .

השיירה עוברת ברחובות העיר.

גמלים בתל אביב.

בובת הדוד סם ויהדות אמריקה.

ה"תנין" המסמל את עליית היטלר לשלטון. בתום העדלידע הועלה באש בחוף הים.

יהדות מערב אירופה ו"נחש האימפריאליזם".

"תחי העלייה הפנימית – ברשיון הממשלה".

"קרן הקיימת – מבצר האומה".

"שכונת בורוכוב". שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל.

"האוירון הרביזיוניסטי" – פרישת הרביזיוניסטים מהסוכנות ומהבית הלאומי.

"מגמתנו האחת המשותפת".

"תורת אמת" – המלחמה בדת.

מתוך אוסף התצלומים של אברהם אלדמע, מייסד העדלידע בתל אביב. תודה רבה לרן אלדמע, בנו, שסייע בהכנת הכתבה.

• לצפייה במסעות קודמים בעבר - לחצו כאן.