מבחן למהגר להולנד: חזה נשי חשוף והומואים

מדינות רבות בעולם מציבות תנאים שונים לאלה המעוניינים להגר אליהן. בישראל צריך להיות יהודים, באמריקה צריך ללמוד את החוקה ואת ההימנון ובהולנד - שם צריך להיות ליברליים. ויש אפילו מבחן לשם כך.

החל מהשבוע, מי שירצה להגר להולנד יצטרך לעבור שורה של מבדקים שיקבעו האם הוא מועמד ראוי. מלבד בחינות הבקיאות בהיסטוריה, בשפה ובתרבות ההולנדית, יתבקשו המועמדים לצפות בסרטון שכולל, בין השאר, תמונה של שני גברים מתנשקים ושל אישה חשופת חזה מתרחצת.

תגובותיהם של כל המועמדים - גם של מוסלמים - ייבחנו על ידי אנשי מחלקת ההגירה ההולנדית והם שיקבעו האם ראוי להעניק למועמד את אשרת השהיה הנכספת. בסרט יזכו הצופים לראות גם את שכונות הגטו רדופות הפשע בהם העניים שבהם צפויים להתגורר, אולי כדי לנפץ להם אשליות אם היו כאלה.

על פי הדיווח היום (א') בעיתון הבריטי "סנדיי טיימס", הסרטון מעורר מחלוקת קשה בהולנד עוד לפני שהושק. מנהיגים מוסלמים בהולנד אמרו כי הסרט מעליב. "זו למעשה פרובוקציה שנועדה להגביל את ההגירה. אין לכך שום קשר לזכויותיהם של ההומו-סקסואלים. אפילו אנשים הולנדים לא מעוניינים לראות את זה", אמר מנכ"ל ארגון המסייע לקליטת מהגרים, עבדו מנבהי, ממוצא מרוקני.

"הם מנסים למצוא כל תירוץ כדי להראות שאנשים לא צריכים להגיע להולנד כיוון שהם פונדמנטליסטים או לא משוחררים. הם מעמתים אנשים עם הדברים האלה ואז שופטים אותם אחרי זה", הוסיף מנבהי.

פמילה ארסלן, עורכת דין בת 34 שהיגרה להולנד מטורקיה, הסכימה אף היא: "אני מתגוררת כאן כבר 30 שנה ומעולם לא הייתי עדה לשני גברים מתנשקים בפארק. אז למה לעמת אנשים עם זה?". היא האשימה את הממשלה בעידוד סובלנות וטיפוח זכויות אדם ואזרח כשבמקביל היא מפלה נגד מהגרים שאינם מערביים במוצאם.

הסרטון יכלל בבחינה החדשה שתופעל, כאמור, החל מהשבוע ב-138 נציגויות הולנד ברחבי העולם. לאחר הסרטון, למועמדים יוקצבו 15 דקות לענות על שלל שאלות, כמו למשל מיהו ראש שושלת המלוכה ההולנדית, וויליאם ון-אורניה, ומהי ארץ מוצאה של נסיכת הכתר מקסימה (ארגנטינה - למי שתהה). כמו כן יישאלו הנבחנים אם הכאת ומילת נשים מותרים בהולנד. מי שיעבור את המבחן יידרש להשלים שתי תקופות "בחינה" נוספת על פני חמש שנים, לפני שיוכל להישבע אמונים לחוקת הולנד ולדגלה.

המבחן החדש, הראשון מסוגו בעולם, מהווה צעד נוסף בהפיכתה של הולנד מאחת המדינות הליברליות ביותר באירופה לאחת הנוקשות ביותר בתחום ההגירה. למגמה אחראית שרת ההגירה החדשה, ריטה ורדונק, שבין הצעדים שאימצה היה בחינה מדוקדקת של שיעורי אינטגרציה של המהגרים, העלאת גיל הנישואין לזרים ושלילת אשרות השהיה ממהגרים המעורבים בפשע. ורדונק אפילו דיברה על איסור חבישת רעלות - כל זאת במדינה שמתירה זנות ושימוש בסמים קלים לצריכה אישית.

הצעדים ננקטו, בין השאר, בעקבות הזעם שהתעורר לאחר רצח הבמאי תיאו ון-גוך ב-2004. ון-גוך נרצח על ידי הולנדי בן למהגרים ממרוקו במחאה על סרטו שעסק בדיכוי הנשים בקהילות מוסלמיות.

הרקע לצעדים היא הדילמה בה מצויה הולנד. מחד היא צריכה, כמו כל מדינה אירופית, כח עבודה שיחליף את אוכלוסייתה המזדקנת וישמור עליה מפני קריסה כלכלית בשל עלויות הפנסיה הגבוהות. מצד שני היא חוששת מפני מהגרים שאינם משתלבים בחברה, מתלכדים בקהילות מסוגרות ועניות שם רווחים הפשע וההקצנה הדתית. אחרי מהומות המהגרים בצרפת בנובמבר האחרון, הבינו בהולנד שמצבם אינו טוב הרבה יותר.

ממשלת הימין מרכז של יאן פיטר בלקננדה סבורה שהמבחן יאפשר לאמוד ביתר דיוק את ההתאמה של המהגרים לאורח החיים ההולנדי ומידת המוטיבציה שלהם להשתלב בחברה ההולנדית.

אך לסרטון, ולערכת המבחן כולה, יש מבקרים שאינם בהכרח מוסלמים. אלה טוענים שהעובדה שהמבחן נערך בהולנדית היא הקושי העיקרי שבו והמכשול הגבוה ביותר לגבי מהגרים פוטנציאליים. המבקרים טוענים שאנשי כפר ממרוקו או פקיסטן שירצו להגר להולנד, יידרשו לשלוט בשפה כבר בשלב בקשת ההגירה. המשמעות היא שהם יצטרכו ללמוד הולנדית בבתי ספר לשפות בערים הגדולות שבארצות מוצאם. על פי הערכת בית ספר מפורסם ללימודי הולנדית, הם יידרשו ללפחות 250 שעות לימוד, בעלות של 1,200 אירו, סכום דימיוני לרבים מהם.