האו"ם אישר הקמת מועצה לזכויות אדם; ישראל התנגדה
ברוב גדול אישרה האסיפה הכללית של האו"ם הקמת מועצה חדשה לזכויות אדם שתחליף את הוועדה הנוכחית של הארגון, בניסיון למנוע ממדינות המפרות זכויות אדם לשבת בגוף הבינלאומי. רק ארבע מדינות התנגדו להחלטה ובהן ישראל וארצות הברית. ישראל וארה"ב: ההצעה לא הבטיחה שהמועצה תהיה טובה מקודמתה
העצרת הכללית של האו"ם אישרה הערב (ד') הקמת מועצה חדשה להגנה על זכויות האדם במקומה של הוועדה הקיימת. ההחלטה אושרה ברוב של 170 תומכים לעומת 4 מתנגדים. המדינות שהתנגדו הן ישראל, ארצות הברית, איי מרשל ואיי פלאו; נציגי איראן, ונצואלה ובלרוס נמנעו.
במועצה החדשה יהיו חברות 47 מדינות והיא תחליף את ועדת האו"ם לזכויות אדם (U.N. Human Rights Commission), שיושבת בז'נבה וחברות בה 53 מדינות. המועצה החדשה, שקיבלה מעמד קבע, תעסוק בחשיפת הפרות זכויות אדם ברחבי העולם ובסיוע למדינות בחקיקה המקדמת שמירה על זכויות אלו.
הצורך בגוף זכויות אדם חדש נולד על רקע הביקורת הרבה שספגה הוועדה הנוכחית בשנים האחרונות. ביקורת זו התמקדה בעובדה שהגוף האחראי על שמירת זכויות האדם נוהל לעיתים על ידי מדינות שמפירות את הזכויות הללו באופן שיטתי כגון סודן, לוב ומיאנמר.
ישראל וארצות הברית התנגדו להחלטה כיוון שאין בנוסח שאושר קווים מנחים שימנעו הנצחה של המצב הנוכחי, בו מדינות המפירות זכויות אדם ממשיכות לשבת כחברות בגוף הנאבק בהפרות אלה. ישראל היתה שותפה בחודשים האחרונים למשא ומתן על הקמת המועצה החדשה, וקיוותה שנוסח ההחלטה המכוננת שלה יבטיח גוף מוצלח יותר מהוועדה הנוכחית.
ישראל, כמו ארה"ב, התאכזבה מהנוסח שהובא בסופו של דבר להצבעה. במועצה החדשה נקבע אמנם מנגנון המאפשר השעיה של מדינה מחברותה במועצה על רקע של הפרת זכויות אדם, אבל ההשעיה הזו אינה אוטומטית ודרוש רוב של שני שלישים מקרב 191 המדינות החברות באו"ם כדי להכניסה לתוקף - רף גבוה במיוחד בהתחשב במאזן הכוחות הנוטה בבירור לטובת מדינות מהעולם השלישי. שגריר ישראל באו"ם דני גילרמן ינאם הערב באו"ם ויסביר את עמדת ישראל.
ארצות הברית הבהירה גם היא את עמדתה לפיה חוקי המועצה החדשה אינם מבטיחים כי מדינות המפרות זכויות אדם לא יהיו חברות בה, אך עם זאת הודיעה כי תשתף פעולה עם הגוף החדש. "לא היה לנו ביטחון מספיק בכך שההחלטה כפי שאושרה תהפוך את המועצה החדשה לטובה מקודמתה", אמר שגריר ארה"ב באו"ם, ג'ון בולטון. "ארצות הברית תשתף פעולה עם חברות אחרות במועצה על מנת לחזק אותה כמה שניתן" .
מדינות מערביות רבות וכן ארגונים לזכויות אדם שותפים לעמדתו של בולטון בעניין זה, אך הם סירבו להיענות לבקשתו לדחות את ההצבעה על הקמת המועצה או לדון מחדש בנוסח, מחשש שהקמת הגוף לא תצא בסופו של דבר לפועל, והוועדה הנוכחית תתבטל מבלי שתוחלף בגוף חדש כלשהו.
קובה, שהפרה בעצמה ארבעה מהתיקונים של הוועדה הקודמת, הצביעה בסופו של דבר בעד הקמת המועצה החדשה, אך קראה להכנסת תיקונים בנוסח ההחלטה וכינתה את המועצה "המצאה של המערב".
מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, הציע את הקמת המועצה כבר בשנה שעברה כחלק ממגוון רפורמות בארגון העולמי, אך הנוסח שהוא הציע עבר שינויים רבים עד שהגיע להצבעה באסיפה.
נשיא העצרת, יאן אליסון, שניהל משא ומתן במשך חודשים על הנוסח הסופי של ההצעה שאושרה, כינה את המועצה "גוף שיקדם את עקרונות היסוד שהוגדרו על ידי העצרת הכללית בהצהרת זכויות האדם העולמית" . לדבריו, "הקמת המועצה היא צעד שהגיע זמנו".
47 החברות במועצה החדשה ייבחרו בהצבעה חשאית בעצרת הכללית של האו"ם על פי החלוקה הבאה: 13 מושבים למדינות אפריקה, 13 למדינות אסיה, 6 למזרח אירופה, שמונה לאמריקה הלטינית והקריבים ושבעה לקבוצה של מדינות מערביות ובהן קנדה וארה"ב.
לפנייה לכתב/ת 
