בא באביב: הכל על אבעבועות רוח

אבעבועות רוח היא אחת ממחלות הילדים השכיחות ביותר. מחולל המחלה הוא נגיף ממשפחת ההרפס. 90 עד 95 אחוזים מהחולים הם ילדים, ומרבית ההתפרצויות הן בעונת האביב.

מאוד. הנגיף עובר מילד לילד במגע ישיר או דרך האוויר הננשם. לאחר תקופת דגירה הנמשכת בין 10 ל-21 ימים, המחלה מתפרצת בדרך כלל לאחר שבועיים. רק ביומיים האחרונים של תקופת הדגירה החולה מתחיל להדביק את סביבתו, ואחר כך כל זמן המחלה הפעילה. לכן ילדים בריאים לכאורה מדביקים את חבריהם לגן או לכיתה וכמובן את אחיהם ואחיותיהם, עוד בטרם התפרצות המחלה. בדרך זו הם גורמים למיני-מגיפה מקומית. בני הבית אשר יידבקו באבעבועות, יחלו במחלה באופן קשה יותר מאשר החולה הראשון, וזאת בניגוד למה שחשבו בעבר.

בילדים גדולים, יום יומיים לפני המחלה מופיעים סימפטומים לא ייחודיים, כמו חום, הרגשה כללית גרועה תיאבון ירוד כאבי ראש ולעתים גם כאבי בטן, הנמשכים גם לאחר הופעת הפריחה.

סימן ההכר הבולט של אבעבועות הרוח הוא נגעים שטוחים ואדומים, המבשילים לשלפוחיות מלאות נוזל שקוף. התפרחת הזאת מופיעה תחילה בקרקפת ומשם מתפשטת מטה, לפנים ולגוף. התפרחת מאוד מגרדת. במשך הימים הנגעים הראשונים מחלימים בהדרגה, אך במקומם מופיעים נגעים חדשים על פני הידיים, הגוף והרגליים. לעתים מופיעים כיבים בפה, בפות ואף בלחמיות העיניים וגורמים סבל נוסף עקב גירוי מקומי. ילדים עם מחלות עור כגון דרמטיטיס או כוויות שמש

טריות, עלולים לסבול מהמחלה באופן קשה יותר.

אבעבועות רוח נחשבת למחלת ילדים קלה וללא סיבוכים, אך אין הדבר נכון. בנוסף לטרדה שבהשארת הילד בבית למשך שבוע והפסד ימי לימודים ועבודה, קיימים סיבוכים מקומיים ומערכתיים רבים. זיהום משני של הנגעים (אימפטיגו) עלול לגרום להצטלקויות מכוערות. הזיהום עלול להתפשט ולגרום לזיהומים קשים מאוד, שעלולים לחייב אישפוז וטיפול אינטנסיבי, כולל ניתוחים. הווירוסים עלולים לחדור גם לזרם הדם ולגרום להופעת דלקת פרקים, דלקת ריאות ואף

דלקת במוח. במקרים נדירים סיבוכי המחלה אף גרמו למוות.

כל אדם עם ליקוי במערכת החיסון. חולים המקבלים טיפולים כימותרפיים או סטרואידים במינון גבוה, הם בסיכון ללקות באבעבועות רוח בדרגת חומרה גבוהה. כמו כן יש סכנת פגיעה בעוברים של נשים הרות שלא חלו בעבר. לכן מומלץ לחסן

את בני הבית שלא חלו באבעבועות רוח. סיבוך נדיר בילדים אך שכיח מאוד במבוגרים, הינו הרפס זוסטר. כלומר, התעוררות של הנגיף המתבטאת בהופעות צבר שלפוחיות, כאב מקומי עז ורגישות לאורך מסלולי העצבים. זה גם מקור שמה של המחלה - שלבקת חוגרת. המחלה שכיחה בעיקר במבוגרים אך נגרמת עקב הופעת המחלה בילדות. החיסון מפחית מאוד את הסיכון להתפתחות הרפס זוסטר.

אפשר לקנות חיסון נגד אבעבועות רוח בקופות החולים והוא יכול למנוע את הזיהום והסיבוכים הנלווים. ילדים מגיל שנה ועד גיל 12 שנים יקבלו רק זריקה אחת וילדים מגיל 13 יקבלו שתי זריקות בהפרש של חודש עד חודשיים.

החיסון יעיל ככל הנראה לכל החיים, ותופעות הלוואי שלו נדירות מאוד וקלות.

אם הילד חלה, אפשר להקל על העיקצוץ בעזרת תרופות אנטי-היסטמיניות כגון פניסטיל. עדיף להשתמש בטיפות לשתייה (המינון: טיפה לכל ק"ג ממשקל הילד, שלוש פעמים ביום). אם ישנם רק נגעים בודדים, אפשר למרוח עליהם פניסטיל ג'ל, בפאנטן וכד'. כמובן שאפשר ורצוי לרחוץ את הילד, רחצה אינה גורמת להאצת התפשטות הנגעים או לזיהום שלהם.

• הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים בקבוצת שירותי בריאות כללית