סמארט שוב מקצצת: להתראות ל"פור-פור"
אחרי שביטלה את ייצור הרודסטר הספורטיבית, מודיעה סמארט גם על ביטול של הפור-פור ה"גדולה". ולמה זה צריך להדאיג דווקא את מיצובישי
סמארט, חטיבת המכוניות הזעירות של דיימלר-קרייזלר, הודיעה על קיצוץ נוסף בהיצע הדגמים. אחרי שבוטלו ברגע האחרון התוכניות לייצר רכב שטח ("פור-מור"), וייצור הרודסטר הספורטיבית הופסק, מגיע כעת תורה של הפור-פור להגיע לגרדום. הסיבה: ההפסדים הגדולים שמייצרת סמארט מדי שנה, והניסיון בדיימלר-קרייזלר להביא אותה לרווח ראשון בתולדותיה בשנה הבאה.
סמארט פור-פור. היי שלום
הפור-פור (ForFour, לארבעה) היא מכונית סופר-מיני, שהיתה הגדולה ביותר בהיצע סמארט. ככה זה כשאתה מותג המייצר בעיקר מכוניות מיניאטוריות כמו הפור-טו (ForTwo). הפור-פור הוצגה בסוף שנת 2003, ושיווקה החל בשנת 2004. היא מיוצרת במפעל נדקאר ההולנדי, יחד עם מיצובישי קולט האירופית. מדובר בשתי מכוניות שחולקות פלטפורמה, בשיתוף פעולה דומה לזה שהתקיים במפעל ההולנדי בעבר בין מיצובישי (כריזמה) לוולוו (S40 הקודמת).
מכה למיצובישי
בדיימלר-קרייזלר הודיעו רשמית כי בכוונתם לבטל את ייצור הפור-פור, אם כי הבהירו שהדבר תלוי בדיונים שיקיימו עם שותפיהם למפעל, חברת מיצובישי. מדובר במכה משמעותית ליצרנית היפנית, שממילא נמצאת בקשיים כלכליים וזקוקה לכל שיתוף פעולה שבאמצעותה להשיג.
המפעל ההולנדי "נדקאר", שהוקם בקול תרועה רמה ומאז גורר אחריו בעיקר צרות כספיות, יהפוך ליעיל הרבה פחות אם בסמארט אכן יפסיקו לייצר שם את הפור-פור. והמשמעות היא שעבור מיצובישי, יהיה יקר יותר משמעותית לייצר את הקולט. וכשיקר יותר, המחיר של המכונית עולה והמכירות האירופיות - צונחות.
מדיימלר-קרייזלר נמסר עוד כי בכוונתם להתמקד מעתה בייצור הפור-טו בלבד. בעבר סיפר לנו ראש מחלקת העיצוב בסמארט, הרמוט סינקוויץ', כי אחת הטעויות העיקריות של המותג היתה התרחבות היצע הדגמים מהר מדי. לדבריו, בסמארט למדו לקח מהניסיון המוצלח של ב.מ.וו עם מותג "מיני", שמצליח להרוויח עם דגם אחד בלבד.
מהקונצרן הרביעי בגודלו בעולם נמסר כי בכוונתם להציג בשנה הבאה פור-טו חדשה לחלוטין, ולהתמקד בה. היא תוצע לראשונה גם בשוק האמריקני, מה שיסייע להגדיל את היקף הייצור ואיתו את הכדאיות הכלכלית. כמו כן, בכוונת דיימלר-קרייזלר לאחד באופן מלא את פעילות סמארט עם זו של מרצדס, במטרה לצמצם עלויות פיתוח, כוח אדם וייצור. בדיימלר-קרייזלר מסבירים כי תוכניות אלה עדיין טעונות אישור של חבר המנהלים והוועד המפקח של הקונצרן, וכי עלותן המשוערת עומדת על כמיליארד יורו.