חדשות

הקהל הרוסי: צפים כל הדרך אל הקלפי

הרחוב הישראלי אדיש? זה עוד כלום לעומת "הרחוב הרוסי". בשיחה עם ynet קובעים כתבי העיתונות הרוסית כי העולים מאוכזבים מהמערכת הפוליטית ולא מתעניינים בבחירות ("בייחוד הצעירים"). ובכל זאת רובם יילכו להצביע ("אך חלק יחליט ממש בקלפי"). מה התחזית, אתם שואלים? קדימה מאבדת גובה בלי שרון, פרץ ייענש ("בגלל הזבל מהשביתות") וליברמן יגרוף את רוב הקופה

ורה ידידיהפורסם: 26.03.06 , 22:12

פעילים, אסטרטגיים, קדימה הסתער! יומיים לפני הבחירות וחלק גדול מהעולים הרוסים (21 מנדטים פוטנציאליים) עדיין יושבים על הגדר, כך אומרים ל-ynet כתבים בכירים בעיתונות הרוסית ומומחים העוסקים בנושא.

מערכת הבחירות לא מורגשת ב"רחוב הרוסי", כמו בכל הארץ, אולם ד"ר אליעזר פלדמן, מנהל מכון "מותגים", אמר היום (א') בעקבות סקרים שערך כי כ-60% מהעולים ילכו להצביע בסופו של דבר. למי? לא כולם יודעים.

על פי ד"ר פלדמן, שרנסקי ואדלשטיין מהליכוד זוכים לכבוד בקרב העולים, אבל את מחצית מהקולות תגרוף מפלגתו של ליברמן, כשהקולות הנותרים יתחלקו בין ליכוד וקדימה. "רבים מבין ה"רוסים" יחליטו למי להצביע רק יום-יומיים לפני הבחירות ואולי בקלפי עצמו", הוא אומר.

אז מה הביא לאדישות ברחוב הרוסי? ד"ר פלדמן טוען כי העולים מאוכזבים מההבטחות שאינן מתגשמות, מכך ששרון לא מתפקד ומהעובדה שישראל בעלייה ושינוי (במתכונתה הקודמת) נעלמו מהמפה הפוליטית.

סרגיי בבלי, כתב העיתון "מיג", טוען, שבעבר היה מספיק לבקר בחנויות ה"רוסיות" המפוזרות בערי הארץ, כדי להבין כיצד נושם "הרחוב הרוסי". כאשר עיתונאי רצה ללמוד את הלכי רוח, הוא ביקר בחנויות ובמקומות בילוי של דוברי רוסית. היום גם במקומות האלו בולטת האדישות, והוויכוחים המעטים אפילו לא מגיעים לכדי הרמת הקול.

הויכוחים עברו לאינטרנט – לפורומים, ושם עולה שוב ושוב המשפט: "רובו של הרחוב הרוסי אינו מאמין לפוליטיקאים וביכולתם לשנות את המצב הקיים מבחינה פוליטית". עיון בפורומים ברוסית מגלה, שאנשים מתגעגעים למנהיג חזק, ומדי פעם צץ בהקשר זה שמו של בן-גוריון. בבלי אומר שהכריזמטיות של שרון שירתה אותו היטב בקרב דוברי הרוסית, גם כאשר אלה לא תמיד הסכימו עם מעשיו.

נינו אבסדזה, כתבת מדינית בעיתון "וסטי", מסבירה את האדישות בכך "שלדוברי רוסית פשוט נמאס, כמו לכלל האוכלוסיה. ראשית, מערכות הבחירות הרבות בשנים האחרונות מביאות לאדישות. חוץ מזה, ציבור דוברי הרוסית כועס שנזכרים בו רק לפני הבחירות. מתעלמים מאיתנו, מאז תחילת ה"עליה הגדולה" שהחלה לפני -16-15 שנה. הבעיות של דיור, פרנסה, גיור, בעיית הלא-יהודים, כל השאלות האלה מאוד מעסיקות אותנו, אבל לא מפלגות 'רוסיות' ולא אחרות פתרו אותן.

"מצד שני אנחנו כבר לא 'רוסים', אלא ישראלים לכל דבר, אבל נוכחותנו אינה מתבטאת דיה לא בפוליטיקה ולא בתחומי חיים אחרים. המפלגות מבטיחות הרבה ועושות מעט. ההתעלמות מאיתנו גוררת אדישות. אי-אפשר תוך מספר ימים למלא את מה שלא נעשה במשך 15 שנים".

האדישים: העולים הצעירים "שהסתדרו בחיים"

עורך עיתון "גלובוס" ברוסית, ליאוניד לוצקי, נפגש בתכיפות עם קוראיו. הוא חושב, שציבור דוברי הרוסית מתחלק לאדישים - שאלה לרוב אנשים צעירים בני 30-40, שהסתדרו היטב בחיים ונחשבים למעורים יותר.

לדבריו, המבוגרים יותר, בייחוד כאלה שסובלים מבעיות כלכליות, יצביעו בשיעור גבוה יותר. רבים אהבו והעדיפו את שרון; עכשיו קולותיהם זורמים לליברמן. לדעתו, לו שרון היה מנהיג את "קדימה", היו רוב העולים מצביעים למפלגה זו. עכשיו הסימפטיה מופנית לליברמן. שרון משך אליו אהדה בתור גנרל וכסבא טוב.

גם ללוצקי הוא הזכיר את סבו האהוב. "כעת ליברמן נחשב כשר התחבורה ושר התשתיות טוב, שעשה הרבה שינויים - ברכבת ישראל, במשק המים ובהפרטת אל-על. ישנה גם ציפיה, שליברמן יקים לובי פרלמנטרי רוסי, שיכלול חוץ מנציגיה של "ישראל ביתנו" גם חברים מעבודה וליכוד".

ליאוניד בילוצרקובסקי, עורך העיתון "נובוסטי נידילי" ורשת מגזינים בשפה הרוסית חושב שעם עזיבת שרון פג העניין בבחירות. גם לדעתו, הציבור המבוגר מגלה יותר עניין במועמדים, אבל הוא נתון במבוכה עקב השינויים הרבים שמתרחשים בפוליטיקה הישראלית.

לדבריו, את אולמרט מכירים מעט, "לא פלוסים ולא מינוסים. נתניהו משלם את מחיר הרפורמות הכלכליות. התוכנית של ליברמן מתאימה להשקפותיו של הציבור הרוסי המבוגר יותר".

אז למה ליברמן?

על פי נינו אבסדזה מ"וסטי", האדישות בקרב דוברי הרוסית נעלמת כשמדברים על ליברמן, בעיקר בגלל התעלמות המפלגות האחרות מהקהילה ומצרכיה. "הוא שם דגש על הביטחון המדיני ועל הביטחון האישי של האוכלוסיה. גם העמדה שלו בנושא הכלכלי מושכת את דוברי הרוסית. רוסים אוהבים את הגישה שלו שבמקום לתת דג, עדיף לתת את החכה ביד, כדי לדוג את הדג. בנוסף לכך, ליברמן השתנה ללא ספק, והתנתקותו מהמפלגה הדתית לאומית גורמת להתקרבות העולים אליו".

לדבריה, "נתניהו פחות מושך את דוברי רוסית, מפני שאינו נותן תקווה לפתרון הסכסוך, בניגוד לאולמרט וליברמן שמציעים פתרונות. להצלחתו של ליברמן תורמת גם העובדה, ששרון הסתלק מהזירה הפוליטית. ועתה עולים, שמעריכים אישיות חזקה בתור מנהיג, רואים בליברמן את הדמות המתאימה".

כתבת אחרת סבורה כי "התנהגות הפוליטיקאים ששברו את המערכת המפלגתית הקיימת ונדדו ממפלגה אחת לאחרת, השפיעה לרעה על דוברי רוסית, ששבעו משיטות טוטליטריות ובולשביקיות. אולמרט ירש משרון את התואר 'אתרוג', והרוסים סולדים מההשתקה ומהתגייסות של התקשורת למען מפלגה אחת".

ד"ר אלק אפשטיין, סוציולוג ומרצה, סבור כי "ליברמן מושך הודות לאיתנותו וכושר ההישרדות שלו. בעיני העולים הוא הפך לפוליטיקאי בעל שיעור קומה, מוקד לגאווה לאומית, שאחריו הולכים ישראלים שורשיים וחשובים, כמו סגן ראש השב"כ ישראל חסון וניצב בדימוס יצחק אהרונוביץ'". להערכת אפשטיין, יקבל ליברמן יותר קולות "רוסיים", מאשר כל המפלגות האחרות יחד.

"פרץ מפסיד קולות בגלל הזבל"

נינו אבסדזה מ"וסטי" סבורה כי "הבעייה היא לא פרץ, הרי גם למען שמעון פרס לא הצביעו. כבעבר כן עתה הבעייה היא האידיאולוגיה של תנועת העבודה".

אז איך מסבירה את ההצבעה המאסיבית של העולים לברק בעבר? "ברק כמו שרון היה גנרל, איש חזק, חייל מספר אחד. בניגוד למנהיג העבודה היום. בעבודה לא עשו מספיק, כדי למשוך את הציבור שלנו".

כתבת אחרת, שביקשה להישאר בעילום שם, קובעת כי "זו תופעה פנומנלית ובלתי מוסברת. דווקא לפרץ ולעבודה היו צריכים ה'רוסים' להצביע".

לדבריה, ל'רוסים' אין רכוש רב ועסקים פרטיים. הרי רובם שכירים. רבים מהם מרוויחים משכורת מינימום. והעובדה, שמפלגת העבודה לא הצליחה לחדור לליבם, היא מפתיעה. פרץ עשה מהפכה בעבודה, אבל לא הצליח לעשות אותו דבר בקרב 'המצביע הרוסי'. החטא הגדול שלא שוכחים לו – זה השביתות. בעצם בגלל הזבל הוא מפסיד אצל הרוסים. כי הם גרים באיזורים עניים יותר ובזמן השביתות הם סבלו בעיקר מערימות הזבל. וגם דוחה אותם שפרץ הגן על מפעלים מונופוליסטים".

גם ליאוניד בילוצרקובסקי סבור שדוברי הרוסית זוכרים לפרץ את השביתות הרבות. הוא שולל את העובדה שמדובר בגזענות:" זו לא גזענות, קיים מין אנטגוניזם, שהולך ונעלם עם השנים. מתרבים הנישואין יוצאי רוסיה לבין בני עדות המזרח, ועובדה היא שגם הנשיא קצב זוכה לאהדה בקרב הרוסים. לעולים מפריע חוסר ההשכלה של פרץ ועברו הפרולטרי. הוא גם פשרן בנושאים מדיניים, לטעמם".

ויקה דולינסקי, עורכת תוכניות אקטואליה ברדיו רק"ע, מסכמת כי הציבור ה"רוסי" מאוכזב ולכן אינו רוצה להצביע. השמות של המפלגות שונים, אבל הרעיונות די דומים – לכולן אותו פרצוף. הציבור לא כל כך אדיש, כפי שהוא מאוכזב. לדעתה, המפלגות לא עושות מספיק, כדי לכבוש את לבבות המצביעים, עם זאת הרוב יצביע בדחף של הרגע האחרון. "אני יודעת למי אני אצביע, אבל אפילו בקרבי מתרוצצים סימני שאלה רבים".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו