סקר: שליש מהמצביעים הכריעו ברגע האחרון

הבוחר הישראלי פשוט חילק מחדש את הקלפים, עשה סדר חדש - וניפץ את המפה הפוליטית המסורתית לרסיסים: כך מנתח הסוקר רפי סמית, שביצע עבור ynet את סקר ליל הבחירות, את תוצאות האמת של בחירות 2006. מהיכן הגיעו קולות הגמלאים? מדוע השתנתה לחלוטין מפלגת העבודה? כל התשובות

ynet ורפי סמיתפורסם: 30.03.06 , 14:30

כמעט שליש מהישראלים החליטו למי יצביעו ב-3 ימים האחרונים. כך עולה מסקר מכון סמית/גלובס ביממה שלאחר הבחירות. עוד עולה כי 21% מהציבור החליטו למי יצביע ביום הבחירות עצמו, ועוד 8% החליטו רק ביומיים-שלושה שלפני הבחירות. הנתונים מאשרים את מספר המנדטים "הצפים" שהופיעו בסקרים בשבועות לפני הבחירות.

הערב (יום ה') תפרסם ועדת הבחירות את התוצאות בתום ספירת קולות החיילים והמפונים. הסוקר רפי סמית, שביצע עבור ynet את סקר ליל הבחירות (ודייק בצורה מרשימה), ביצע ביממה לאחר הבחירות סקר שבו ביקש לבדוק מתי הכריעו הישראלים למי יצביעו.

וכך השיבו הנסקרים:

לשאלה: מתי החלטת סופית בעבור איזו מפלגה תצביע/י בבחירות שנערכו אתמול?

21% ביום הבחירות עצמו
8% ביומיים-שלושה האחרונים שלפני הבחירות
6% בערך כשבוע לפני הבחירות
1% כשבועיים לפני הבחירות
11% לפני בערך כחודש
8% לפני כחודשיים-שלושה
26% לפני יותר מ - 3 חודשים
17% מצביע תמיד לאותה המפלגה
2% לא הביעו דעה

במילים אחרות, 3 מתוך כל 10 בוחרים החליטו סופית בעד מי הם יצביעו ב-96 השעות האחרונות (כולל יום הבחירות).

הספירה, היום בכנסת. צילום: גיל יוחנן

נתון נוסף המדגיש את המפץ הפוליטי הוא שרק 17% ציינו שיצביעו מסורתית לאותה המפלגה, וזה רק מדגיש את "חוסר הנאמנות" של הבוחר הישראלי – מודל מרס 2006. תופעת חוסר הנאמנות למפלגות האם ממחישה את המפץ הפוליטי. רק מצביעי שתי מפלגות יהודיות – יהדות התורה וש"ס – הצביעו מסורתית למפלגות אלו בין 95% ל-97%. כל היתר "איבדו", תרתי משמע, את הבסיס האלקטורלי שלהן.

ניתוחים נוספים של התוצאות מראים כי:

רק כ-18% ממצביעי הליכוד ב-2003 הצביעו לליכוד שוב
מעל ל-90% ממצביעי שינוי הצביעו למפלגות אחרות
פחות ממחצית ממצביעי העבודה ב-2003 הצביעו לעבודה הפעם (רובם אשכנזים)
מצביעי שרנסקי הצביעו באחוזים גבוהים ביותר ל"ישראל ביתנו" והאחרים ל"קדימה"
כשליש ממצביעי העבודה ב-2003 עברו ל"קדימה"
כ-31% ממצביע הליכוד ב-2003 עברו ל"קדימה", ויחד איתם 4% ממצביעי מרצ, 46% ממצביעי שינוי וכ-8% ממצביעי מפד"ל
מהמצביעים החדשים (הצעירים) רק 13% הצביעו ל"קדימה" - נתון נמוך משמעותית מהממוצע הכללי
"קדימה" היא בפירוש מפלגה חילונית ומבוגרת: כ-40% ממצביעיה הם אשכנזים, 25% עדות מזרח, 16% "צברים" וכ-20% עולי ברה"מ. היא נחלה הצלחה בקרב גילאי 50 פלוס (57% ממצביעיה), 34% הם בגילאי 49-30 ורק 9% בקרב הצעירים (כשלון חרוץ). 78% ממצביעיה הם חילוניים, 18% מסורתיים ורק כ – 5% דתיים.

תופעת הגמלאים: גל צונאמי

תופעת הגימלאים היתה "גל צונאמי" שהגיע לשיאו ביום הבחירות ונובע בעיקר מהצבעת מחאה ואכזבה של רבים שלא ידעו עד הרגע האחרון למי להצביע. מפלגה זו קיבלה כך קולות מהמפלגות האחרות:

כ-7% ממצביעי העבודה ב-2003
8.5% ממצביעי הליכוד
4.5% ממצביעי מרצ
כ-10% ממצביעי שינוי.

כ- 60% ממצביעי המפלגה הם אמנם בני חמישים ומעלה, אולם 29% היו גילאי 49-30 וכ-11% צעירים מתחת לגיל 29. מצביעים רבים שלא רצו להשליך קולם הצביעו לגמלאים, ויתכן שלו לא היתה מתמודדת אחוז המצביעים היה אף נמוך יותר. ההצלחה יכולה להיזקף גם לעובדה שהנושא שהשפיע על רבים למי להצביע היה הנושא הכלכלי-חברתי שעמיר פרץ העלה ללא ספק לסדר היום. אין ספק ש"קדימה", מפלגת העבודה וכמובן הליכוד לא משכו את הצעירים, שחלקם מצאו מפלט אחרון בגימלאים.

זו לא אותה עבודה

מפלגת העבודה 2006 שינתה לחלוטין את פניה: קרוב ל-60% מאלו שהצביעו עבורה עשו זאת לראשונה. היא עדיין מפלגה אשכנזית (44% ממצביעיה), אולם כשליש (נתון מדהים) הם בני עדות המזרח, כ-19% "צברים" - ורק כ-5% עולים (נתון המהווה כישלון מובהק במגזר העולים). בקרב ציבור הצעירים עד גיל 29 לא הצליחה העבודה לשקם את תדמיתה וקיבלה רק כ-7% מאוכלוסיה זו.

ליברמן קטף את הרוסים

לגבי ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן: כ-80% ואף יותר ממצביעיה הם עולים מחבר העמים, והיתר - ישראלים ותיקים. ליברמן הצליח לסחוב אליו את אותם 5-4 המנדטים שקיבל בבחירות ב-2003, כשהתמודד בזמנו יחד עם האיחוד הלאומי. הוא לקח חלק משמעותי מהעולים שהצביעו ב-2003 לליכוד, לשרנסקי ולשינוי. נראה שקיבל כ-3 מנדטים מהציבור הישראלי הותיק.

ולסיכום: הבוחר הישראלי פשוט חילק מחדש את הקלפים, עשה סדר חדש - וניפץ את המפה הפוליטית המסורתית לרסיסים.