צה"ל שוקל: הבחנה בין חללים

במשך שנים ארוכות היתה נהוגה הבחנה בין חללים שנהרגו בנסיבות שונות - בשדה הקרב או באימונים ופעילות שגרתית. זאת, עד שבשנת 1987 החליטו כי יש ליצור מעמד אחיד לכל משפחות החללים, בין אם נהרגו בפעילות מבצעית ובין אם נהרגו בנסיבות אחרות. מאז 1987 נבחן מותו של חייל שנהרג בנסיבות אזרחיות לגופו של עניין. ברוב המקרים החיילים מוגדרים כחללי צה"ל. כעת הורה האלוף שטרן לבצע עבודת מטה בנושא הרגיש שתבדוק את הצורך לחזור ולהבחין בין הנסיבות.

כך למשל ביקש שטרן לבחון אם יש צורך להבדיל חיילים שמתו בנסיבות שיש עמן קלון, כגון עדן נתן זאדה, המחבל היהודי שביצע פיגוע באוטובוס בשפרעם וחיילים שנהרגו בנסיבות פליליות. קטגוריה שניה היא חיילים שנהרגו בנסיבות לא צבאיות, למשל בתאונת דרכים בחופשה. לא ברור לאיזו קטיגוריה ייכנסו חיילים מתאבדים.

יש לציין שעבודת המטה טרם החלה והיא רק תבחן את מעמדם של החיילים. לא ייבחן האם הדבר יגרור גם שוני בתגמולים וביתר הזכויות שמגיעות למשפחה. הדבר ייבחן רק בעתיד על ידי משרד הביטחון וגופים אחרים.

הנושא, על אף רגישותו, עלה בצה"ל מדי פעם על הפרק, אך מעולם לא נידון ונבחן. כעת נערכת הבחינה המחודשת בין היתר גם לאור ריבוי מקרים שונים בהם נהרגו חיילים בהיותם עריקים למשל, או תוך ביצוע פשע (במצ"ח מתנהלת חקירה באשר לקצין שנהרג באחרונה בשעה שניסה על פי החשד לבצע דבר גניבה). יש לזכור כי ההכרה בחלל מלווה את משפחתו שנים ארוכות מאוד, ושינוי כזה יוביל ככל הנראה שינוי בתגמולים שמשלמת המדינה.

מצה"ל נמסר בתגובה לדברים כי "בעקבות מקרים שקרו לאחרונה, הורה ראש אגף משאבי אנוש על עבודת מטה שתעמוד על קריטריונים לפיהם מכיר צה"ל בחללים במקרי מוות בנסיבות שיש עמן קלון ומקרי מוות ופציעה שהתרחשו שלא במהלך השירות הצבאי ובנסיבות שאינן קשורות לשירות. מסקנות והמלצות עבודת המטה יוצגו בסיומה לראש אגף משאבי אנוש".