כן, אזרח

במדינות שאינן ישראל אין שום צורך להסביר למה שר הביטחון צריך להיות בעל רקע אזרחי מובהק. בארצות הברית, מי שהיה בעל תפקיד בכיר בכוחות המזוינים יכול לשרת בכל תפקיד ממשלתי, אבל לא יכול להיות שר ההגנה בחמש השנים שלאחר שחרורו. אצלנו, שאול מופז הפך להיות שר ביטחון חמישה חודשים אחרי שפשט מדים ורוב הציבור הישראלי חשב שאין ראוי ממנו.

אלא שלשר, שאין לו תובנות אזרחיות, אין שום סיכוי לעשות מה שצריך לעשות בתפקיד הזה: לקבוע מדיניות הנגזרת מתוך תפיסת ביטחון כוללת ולהכריח את הצבא לעשות לא מה שנגזר מטבעו, אלא מה שהחברה צריכה.

משה ארנס, שר הביטחון הטוב ביותר של ישראל ברבע המאה האחרונה - וזה שלא לבש מדים מימיו - כפה על הצבא שינויים מבניים, והטיל ספק בתפיסה הבסיסית של אנשי הצבא ביחס ללחימה בלבנון. לובשי המדים שלפניו ואחריו (למעט יצחק רבין) בדרך כלל בדקו בתצ"א (תצלום אוויר) אם נתיב ההגעה ליעד הוא כמו שצריך. שזה בסדר גמור, רק שבשביל זה, לא ממש צריך שר ביטחון.

ואם כך, מינויו של אזרח מובהק כמו עמיר פרץ לשר הביטחון הוא צעד בכיוון הנכון. חייבים לחבר אליו את כינונה של מערכת קבלת החלטות אמיתית - מועצה חזקה לביטחון לאומי, שתשקלל את תשומות המערכות - בעיקר המודיעיניות - תעשה עבודת מטה עבור הממשלה ותציע לה חלופות אמיתיות, כדי שראיית העולם וההצעות לפעולה של אנשי הצבא לא יהיו הדבר היחיד שמונח על השולחן.

מועצה שכזו תידרש לבצע עבודה אמיתית לקביעת גודלו של תקציב הביטחון, לבחון מחדש את תפיסות הביטחון היסודיות, האיומים האמיתיים על ישראל והמענה להם, ולהגדיר מחדש את מערכת היחסים שבין החברה האזרחית והצבא, כולל גיוס החובה והשירות במערכות שאינן הצבא.