מגמה: קב"ן במקום משפט פלילי לסרבן

בכל הזדמנות אפשרית מזכירים בצה"ל את ההיקף הקטן של גילויי סרבנות בעת פינוי הרצועה, וכיצד היערכות נכונה של רשויות הצבא - מהפיקוד הבכיר ביותר ועד אחרון החיילים - היא זו שמנעה מבתי-הכלא הצבאיים להתמלא בסרבני ימין. בכל הקשור לסרבני שמאל, מתקשים בצבא למצוא פתרון. בשטח נראה כי ישנה הסכמה שבשתיקה על שחרור הסרבנים בתום כמה עשרות ימי כליאה - באמצעות קב"ן או ועדה פנימית.

אתמול (ד') הודיע אביב סלע (18) מרמת-גן, מחותמי "מכתב השמיניסטים" שנשלח במרס 2005 לראש הממשלה, שרי הביטחון והחינוך ולרמטכ"ל, כי לא יתגייס. "אני מבטיח שאם ישחררו אותי אעשה שירות לאומי", אמר ל-ynet בטרם נכנס בשערי הבקו"ם, מלווה בבני-משפחה וחברים. "אני לא מוכן לשרת בצבא כובש". לשאלה אם אינו חושש מהכלא, השיב: "ישנה אי ודאות, אבל אני אסתדר". הקצינים בלשכת הגיוס הפנו אותו במפתיע לקצין בריאות הנפש, אף שלא ביקש זאת. במקביל הוא נשפט בבקו"ם, ונשלח לרצות 21 ימי מאסר בכלא 4.  

סלע הוא הצעיר השמיני מחותמי המכתב שמצהיר על סירוב להתגייס. לפניו היה אייל ברמי שריצה 78 ימי מאסר, אלכס קון שריצה 152 יום, אורי נתן שישב 143 יום, ועוד ארבעה חותמים, בינהם שני דרוזים והצעירה עידן חלילי. המשותף לכולם שאיש שמהם לא הועמד לדין פלילי ורובם שוחררו למעשה על ידי קצין בריאות הנפש שקבע פרופיל 21, או על ידי ועדת צבאית פנימית, הרחק מעיני התקשורת.

בצה"ל לא מדברים על שינוי מדיניות ועל "ויתור" לסרבני גיוס, אבל אין ספק שמשהו השתנה. בעבר, המדיניות כלפי סרבני הגיוס, מהצד השמאלי של המפה, הייתה הרבה נוקשה: חמשת הסרבנים המפורסמים - נעם בהט, חגי מטר, אדם מאור, שמרי צמרת ומתן קמינר - הועמדו לדין פלילי, לאחר שריצו תקופות כליאה חוזרות ונשנות בכלא, ולבסוף קיבלו עונש נוסף של שנת מאסר.

בעניינם של הסרבנים החדשים מסתפק צה"ל במספר תקופות כליאה, תומך בשליחתם לקב"ן ולא מתעקש להעמידם לדין. איש מהם לא הובא בפני בית דין. בחלק מהמקרים ביקשו אמנם חלק מהסרבנים לראות קב"ן ביוזמתם כי הבינו שמיצו את מחאתם, אך הצבא לא מנע זאת מהם. לאחר שקיבלו את הפרופיל עימו אינם מחוייבים עוד לשרת בצה"ל, איש לא בא עמם חשבון בדמות הגשת כתב אישום. אחד מחותמי המכתב אף סיפר ל-ynet כי במהלך התקופה בה היה בכלא, סירב ללבוש מדים ובעת שהיה בבידוד נשלח אליו קב"ן. "הוא אמר לי שהגיע כי שמע שרציתי לפגוע בעצמי. לא היה ולא נברא. התחושה הייתה כאילו הצבא דוחף אותך ללכת לקב"ן כדי שאשתחרר והוא לא יצטרך להתעסק איתי בבית דין"

"הסרבנים הראשונים הוציאו לצבא את כל הכוח"

סרבן אחר מהשמיניה אמר כי גם במקרה של סלע, שהתגייס אתמול, נעשו נסיונות להפגישו עם קב"ן כמה שיותר מוקדם. "הצבא לא יודע איך להתמודד איתנו ומעדיף שנשתחרר", ציין. גורם בכיר בפרקליטות הצבאית הודה בשיחה עם ynet כי העמדה לדין של הסרבנים אינה מיטיבה עם הצבא ויוצרת הזדהות עימם.

גם שאול מוגרבי שריצה 90 יום בכלא בטרם השתחרר מצה"ל סבור כי הצבא מעדיף לשחרר חיילים כמוהו בצורה שקטה. "פה ושם היו איומים על בית דין צבאי, אבל זה לא הגיע לזה. ברור שהצבא מעדיף שהסרבנים ישתחררו בדרך של קב"ן או ועדה. אני אישית העדפתי ללכת לקב"ן, כי הרגשתי שמיציתי את המאבק שלי".

אייל ברמי, שפנה לקב"ן, אומר אומר אף הוא שאילו צה"ל היה מעוניין להעמיד לדין אותו ואת חבריו, הוא היה מוצא את הדרך לעשות זאת. צעירים אחרים שחתומים על המכתב סיפרו כי נראה שהיום קל יותר להשתחרר מבעבר. "הצבא פשוט לא רוצה להתעסק עם סרבני שמאל, אז הוא מכניס אותם לכלא לכמה שבועות, אבל נותן להם להתייצב מול קב"ן או ועדה. הוא לא נכנס איתם למחלוקת מהותית בדבר הסירוב. כנראה שהמאבק שניהלו חמשת הסרבנים פשוט הוציא לצבא את כל הכוח", אמר אחד מיוזמי המכתב. "במקום שהצבא יתן לנו להחליף שירות צבאי שאנחנו לא מסוגלים לעשות בשירות לאומי, הצבא פשוט לא יודע איך להתמודד איתנו".

"זהו צבא המבצע פשעי מלחמה"

סלע, שנשלח כאמור בלשכת הגיוב לקב"ן, כתב במכתב: "...חונכתי שמדינת ישראל היא מדינה טובה, מדינה ערכית, שלא פוגעת בבני אדם, מדינה שערכי החרות והשוויון בה הם אבני יסוד ושלגזענות אין בה מקום. גדלתי על גאווה במדינה ובדגל הכחול לבן שלה. לפני שלוש שנים התחלתי להגיע לשטחים באופן קבוע וראיתי שמעבר לקו הירוק כל מה שחונכתי עליו לא מתקיים. בתור בן אדם ממוצע שאינו תמים ואינו רשע, אין בי שום כוונה לקחת חלק בצבא הישראלי המבצע פשעי מלחמה בשם מדיניות הכיבוש של מדינת ישראל...".

על המכתב חתומים למעלה מ-300 צעירים, רובם עדיין בלימודים בתיכון בכיתות י"א-י"ב, אולם מארגני המכתב אמרו אתמול כי ככל שיחלוף הזמן יגדל מספרם של הסרבנים. "צה"ל לא יכול להתעלם מהעניין כמו שהוא עושה עכשיו. רובנו מוכנים לעשות שירות לאומי, וצריך למצוא את המנגנון הנכון להרשות לנו לבצע את זה, אחרת בעוד שנה לא יהיו שמונה סרבנים שייצאו על קב"ן אלא 50 או מאה", אמר אחד מיוזמי המכתב.

"מכתב השמיניסטים" נשלח ב-13 במרס 2005, בדיוק ביום בו אישרה הממשלה את מינויו של דן חלוץ לרמטכ"ל הבא של צה"ל. על המכתב חתמו כ-250 בני נוער (בינתיים נוספו עוד כ-50). עיתוי שיגור המכתב הייתה ערב גיוסו של החתום הראשון, אייל ברמי, שהודיע כי הוא מסרב לקחת חלק "במדיניות הכיבוש והדיכוי". מארגני המכתב טענו כי הוא פרי של תהליך שמתחולל בקרב בני הנוער בשנים האחרונות, נוכח המראות בשטחים - "העוולות", כלשונם. בני הנוער שחתמו על המכתב הצהירו כי לא יתגייסו, בין אם בהצהרה ישירה או ינסו להתחמק מגיוס בדרך אחרת.

האמנם מדובר במדיניות חדשה ברשויות בצבא? מצה"ל נמסר בתגובה כי "כל מועמד לשירות ביטחון המסרב להתגייס או לעבור את הליך החיול מטופל משמעתית, בהתאם לפקודות הצבא והמדינה. החיילים המדוברים ריצו תקופות מעצר ממושכות מאוד בכלא בגין עבירות משמעת, סירובי פקודה והיעדר מן השרות שלא ברשות. אותם חיילים הועלו לוועדות אי התאמה לשירות ולוועדות רפואיות, כל מקרה לגופו ואין שום שינוי במדיניות בנוגע לטיפול בסרבנים".

עוד נמסר כי "שחרורו של חייל זה או אחר על פרופיל 21 הינו החלטה רפואית גרידא. צה"ל רואה בחומרה מקרים בהם אזרחי המדינה מסרבים ומפרים חוק ומטפל בהם בחומרה על פי החוקים והפקודות".