הלמ"ס: 44% חילונים, 39% מסורתיים, 8% חרדים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה את מידת דתיותה של האוכלוסיה. 81% מכלל אוכלוסיית ישראל הם יהודים, מתוכם 8% חרדים, 9% דתיים, 39% מסורתיים ו-44% חילונים. כמחצית מהחרדים אף פעם לא מרגישים בדידות, לעומת שליש מהחילונים. 73% מהחילונים עובדים, לעומת שליש בלבד מהגברים החרדים
בין השנים 2002-2004 עלה חלקם היחסי של היהודים המגדירים את עצמם כחרדים וכחילונים. כך עולה מסקר חברתי שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החרדים מרוצים יותר מהחיים לעומת החילונים, אולי כיוון שרק שליש מהם עובדים.
בשנת 2004 הגדירו עצמם 8% מהיהודים הישראלים בני 20 ומעלה כחרדים, 9% כדתיים, 39% כמסורתיים ו-44% כחילונים. בקרב האוכלוסייה הערבית, 11% הגדירו את עצמם כדתיים מאוד, 49% כדתיים, 21% כלא כל כך דתיים ו-18% כלא דתיים.
בשנת 2004 הגדירו עצמם 81% מכלל אוכלוסיית ישראל כיהודים. המוסלמים מהווים 12%, הנוצרים (ערבים ולא ערבים): 3.5%, דרוזים: 1.5% ,אתאיסטים: 1.5% ועוד 0.5% בני דתות אחרות.
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ובוחן את תפיסות הפרטים בחברה לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר נערך בינואר-דצמבר 2004, והשתתפו בו 7,616 נשאלים בני 20 ומעלה, המייצגים כ-4.2 מיליון ישראלים בגילאים אלה.
בסקר נבחנה מידת הדתיות של יהודים ובני דתות אחרות. הנדגמים היהודים נשאלו, האם הם רואים את עצמם כחרדים, דתיים, מסורתיים-דתיים, מסורתיים לא כל כך דתיים, או חילונים. הלא יהודים נשאלו אם הם רואים את עצמם כדתיים מאוד, דתיים, לא כל כך דתיים, או לא דתיים.
מהסקר עולה כי בין 2002 ל-2004 כמעט ולא חלו שינויים בחלוקת האוכלוסייה הערבית לפי מידת הדתיות. לעומת זאת, בקרב היהודים הייתה מגמת העלייה בחלקם היחסי של חרדים וחילונים בכלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת, וירידה בחלקם היחסי של דתיים ומסורתיים. אחוז החרדים גדל בין השנים 2002 ל-2004 מ-6% ל-8% בכלל האוכלוסייה היהודית בני 20 ומעלה ואחוז החילונים עלה מ-42% ל-44%.
מי יותר דתי, נשים או גברים? רווקים או נשואים?
בקרב היהודים, אין הבדלים בולטים במידת הדתיות בין גברים לנשים. לעומת זאת, בקרב בני דתות אחרות נשים מאופיינות במידת דתיות רבה יותר בהשוואה לגברים: 16% מהנשים מגדירות את עצמן כדתיות מאוד, לעומת 7% מהגברים, ו- 10% מהנשים מגדירות את עצמן כלא דתיות, לעומת 26% מהגברים. יותר ממחצית הגברים הערבים מגדירים את עצמם כלא כל כך דתיים או כלא דתיים בכלל, לעומת 29% מהנשים הערביות.
בקרב הערבים עולה מידת הדתיות עם העלייה בגיל. חלקם היחסי של דתיים מאוד ודתיים יורד מ-81% בגיל 60 ומעלה ל-50% בגילים 20-29, במקביל לעלייה בחלקם היחסי של לא כל כך דתיים ולא דתיים (מ-19% בגיל 60 ומעלה ל-50% בגילים 20-29).
בקרב היהודים, עלייה במידת הדתיות מלווה בעלייה בחלקם היחסי של הנשואים וירידה בחלקם היחסי של הגרושים והרווקים. בקרב החרדים והחילונים יש פחות אלמנים בהשוואה לדתיים ולמסורתיים, והדבר קשור לגיל הממוצע הגבוה יותר של היהודים המגדירים את עצמם כדתיים או מסורתיים. 21% מהחרדים רווקים בגילים 20-29, לעומת 55% מהדתיים, 65% מהמסורתיים דתיים, 72% מהמסורתיים לא דתיים ו-77% מהחילונים.
בקרב הערבים, חלקם היחסי של הנשואים גבוה יותר בקרב דתיים מאוד ודתיים, מאשר בקרב לא כל כך דתיים ולא דתיים. חלקם היחסי של הגרושים כמעט ולא משתנה עם השינוי במידת הדתיות. חלקם היחסי של אלמנים משקף את מבנה הגילים של אנשים בכל תת קבוצה: הוא גבוה במיוחד בקרב הערבים המגדירים את עצמם כדתיים מאוד והם הקבוצה המבוגרת ביותר בכלל האוכלוסייה הערבית. 29% מהדתיים מאוד רווקים בגילים 20-29, לעומת 46% מהדתיים, 55% מהלא כל כך דתיים ו-63% מהלא דתיים.
הקשר בין מוצא למידת הדתיות
9% מיהודים ילידי הארץ מגדירים את עצמם כחרדים, לעומת 5% מהיהודים ילידי אירופה-אמריקה ואסיה ו-5% מילידי אפריקה. רוב ילידי אירופה-אמריקה מגדירים את עצמם כחילונים (56%), לעומת 13% מילידי אפריקה שרובם הגדירו עצמם מסורתיים.
מידת הדתיות של עולי שנות ה-90 ואילך נמוכה בהשוואה למידת דתיותם של יהודים ילידי הארץ: רק 7% מהעולים מגדירים את עצמם כחרדים או כדתיים, לעומת 18% מילידי הארץ. 6% מהעולים מגדירים את עצמם כמסורתיים דתיים, לעומת 11% מילידי הארץ ועוד 87% כמסורתיים לא דתיים או חילונים, לעומת 71% מילידי הארץ.
יהודים המגדירים את עצמם כחילונים מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של בעלי השכלה אקדמית (32%) ,בהשוואה ליהודים המגדירים את עצמם לפי קטגוריות אחרות של מידת הדתיות. אחוז גבוה יחסית של בעלי השכלה אקדמית מצוי גם בקרב דתיים ( 28%), אם כי בקרבם מצוי גם אחוז גבוה יחסית של אנשים שלא למדו כלל (6%). 30% מהחרדים דיווחו על ישיבה כעל מקום אחרון בו הם למדו בעבר או לומדים כיום, לעומת 5% מהדתיים.
בקרב הערבים, רמת ההשכלה עולה במקביל לירידה במידת הדתיות. בקרב דתיים מאוד יותר מחמישית לא למדו בכלל, לעומת 1% בקרב הלא דתיים. 57% מהערבים בעלי השכלה אקדמית מגדירים את עצמם כלא כל כך דתיים או כלא דתיים (לא כל כך דתיים ולא דתיים מהווים כ-39% מכלל האוכלוסייה הערבית).
רק שליש מהחרדים עובדים
בקרב גברים יהודים בני 20-65 אחוז העובדים עולה עם הירידה במידת הדתיות, ההבדל העיקרי הוא בין גברים חרדים לגברים יהודים אחרים. כשליש מהגברים החרדים (32%) בני 20-65 עובדים, לעומת 66% מהגברים הדתיים ו-73% מהגברים החילונים.
בקרב נשים יהודיות בנות 20-65 נמצא אחוז נמוך יחסית של נשים חרדיות שעובדות ( 45%, לעומת 59% בכלל הנשים היהודיות), ונשים חרדיות העובדות במשרה מלאה ( 25%, לעומת 42% בכלל הנשים היהודיות).
בקרב גברים ערבים בני 20-65 עובדים 54% מאלה המגדירים עצמם כדתיים מאוד, לעומת 63% מהדתיים ו-69% מהלא כל כך דתיים. בקרב נשים ערביות בנות 20-65 שיעור הלא עובדות יורד עם הירידה במידת הדתיות: 95% מהנשים הדתיות מאוד אינן עובדות, לעומת 86% מהדתיות ו-64% מהלא דתיות. שיעור העובדות במשרה מלאה בקרב הלא דתיות גבוה פי 12 מאשר בקרב הדתיות מאוד ( 25% לעומת 2%).
בפעילותם העיקרית של הגברים היהודים, ההבדלים הבולטים ביותר הם בין המגדירים את עצמם כחרדים לבין אלה המגדירים את עצמם אחרת: ל-31% מהגברים החרדים העבודה היא פעילותם העיקרית, לעומת 54%- 64% בקבוצות אחרות. בקרב הנשים היהודיות, ההבדלים בין מי שמגדירות את העבודה כפעילותן העיקרית, בולטים פחות מאשר בקרב הגברים: מ-40% בקרב נשים חרדיות ועד 55% בקרב נשים חילוניות. טיפול בבית או בבני משפחה הוא הפעילות העיקרית של 41% מהנשים החרדיות ו-10%-17% מהנשים המגדירות את עצמן אחרת.
בקרב הגברים הערבים ההבדלים הבולטים בפעילותם העיקרית הם בין המגדירים את עצמם כדתיים מאוד לבין האחרים: רק 42% מדתיים מאוד רואים את העבודה כפעילותם העיקרית, לעומת 61-68% בקרב המגדרים עצמם אחרת. כמו כן, גבוה בקרבם אחוז הפנסיונרים / מבוגרים חולים או נכים (46% לעומת 14%-24%). שיעור הנשים הערביות המגדירות את העבודה כפעילותן העיקרית, עולה ככל שמידת הדתיות יורדת.
ככל שאתה יותר דתי, אתה מרוויח פחות
בקרב היהודים בולט שיעור גבוה יחסית של החרדים שמתגוררים במשקי הבית שאין בהם מפרנסים מעבודה: 36%, לעומת 25% בקרב הדתיים ו-17% בקרב החילונים, או שיש בהם רק מפרנס אחד (44% לעומת 29% בכלל האוכלוסייה היהודית).
בקרב הערבים מלווה הירידה במידת הדתיות בעליית שיעור האנשים המתגוררים במשקי בית שיש בהם יותר ממפרנס אחד: 25% בקרב דתיים מאוד ו-31% בקרב דתיים, לעומת 40% בקרב לא כל כך דתיים ו-44% בקרב לא דתיים.
בקרב היהודים: ככל שמידת הדתיות יורדת, עולה רמת ההכנסות לנפש (אם כי מסורתיים דתיים יותר קרובים לחרדים לפי התפלגות הכנסותיהם, מאשר דתיים): 72% מהחרדים מתגוררים במשקי בית שבהם הכנסה חודשית לנפש היא עד 2,000 שקל, לעומת 20% בקרב החילונים ו-36% בקרב הדתיים.
גם בקרב הערבים עולה חלקם היחסי של בעלי הכנסות גבוהות לנפש ככל שיורדת מידת הדתיות.
בקרב היהודים ככל שרמת הדתיות עולה, כך עולה גם שיעור האנשים שחיים בתנאי צפיפות גבוהה (שניים ויותר אנשים לחדר). ההבדל העיקרי הוא בין החרדים לבין קבוצות אחרות: 27% מהחרדים חיים בתנאי צפיפות גבוהה, לעומת 6% מהדתיים ו-2% מהחילונים. רק 29% מהחרדים מתגוררים במשקי בית שיש בהם מכונית אחת לפחות, לעומת 60%- 73% מהדתיים, המסורתיים או החילונים. 26% מהחילונים מתגוררים במשקי בית שבהם מועסקת עוזרת, לעומת 13% מהחרדים.
בקרב הערבים רק 14% מהדתיים חיים בתנאי הצפיפות הנמוכה, לעומת 31% מהדתיים מאוד.
שביעות רצון מהחיים: החרדים מנצחים בגדול
בקרב היהודים, החרדים מאופיינים במידת שביעות רבה ברוב תחומי החיים בהשוואה לקבוצות אחרות: 96% מהם מרוצים מהחיים (לעומת 81%- 89% בקרב דתיים, מסורתיים וחילונים) , 62% סבורים שבשנים האחרונות חייהם יהיו טובים יותר (46%-50% בקרב בני קבוצות אחרות), 49% מהחרדים אף פעם לא מרגישים בדידות (לעומת 29%-33% בקרב בני קבוצות אחרות).
בקרב הערבים, דתיים מאוד יותר מרוצים מחייהם וממצבם הכלכלי בהשוואה לבני קבוצות אחרות, אך פחות אופטימיים ביחס לעתיד.
