חדש בארץ: ניתוח להצרת קיבה שמצמצם גם את התיאבון

"לפני הניתוח שקלתי 142 ק"ג", הוא מספר. התחלתי" להשמין מגיל 13 בערך, אבל תמיד אהבתי לאכול. גדלתי בבית טריפוליטאי, שבו למטבח יש מקום מרכזי, ופונקתי במעדנים שאמא שלי בישלה: מפרום, קוסקוס – מאכלים חריפים ושמנים ש'פותחים' את התיאבון ומזמינים אכילה נוספת. גם ממאפים, לחמים ועוגות לא התנזרתי. במרוצת השנים עשיתי כל מיני דיאטות, ואפילו ביקרתי במכון כושר. ירדתי יפה במשקל, אבל תמיד חזרתי לסורי. שברתי כל דיאטה והשמנתי בחזרה".

גם אחרי שהתחתן לא הצליח שושה לשמור על משקל גוף נמוך, כיוון שאשתו, לדבריו, בשלנית מצוינת. "הנורה האדומה נדלקה אצלי אחרי שאחותי וגיסי עברו ניתוח טבעת להצרת קיבה וירדו במשקל", הוא אומר. ראיתי" פתאום שזה אפשרי. החלטתי שגם אני רוצה".

יצחק שושה לפני (מימין) ואחרי (משמאל).                  (צילום: מיכאל קרמר)

לפני כחודשיים פנה שושה לפרופ' משה רובין, ראש יחידת הלפרוסקופיה במחלקה הכירורגית במרכז הרפואי בילינסון, וביקש לעבור ניתוח להצרת קיבה באמצעות החדרת טבעת. "הרופא אמר לי שיש ניתוח חדש להצרת קיבה שנותן תוצאות טובות, ואם אסכים לעבור אותו, אהיה הראשון בארץ שמנותח בשיטה הזו", הוא מספר. ביקשתי" ממנו זמן לחשוב על זה. אחרי שבוע של מחשבה החלטתי ללכת על זה".

כבר שבוע אחרי הניתוח חש שושה בירידה ברמת התיאבון שלו וביכולת קיבול הקיבה. "הפסקתי לטרוף כמו חזיר. כבר לא בא לי לאכול כל מה שאני רואה מול העיניים. אפילו אם ישימו מולי צלחת עם האוכל הכי מגרה, בקושי יבוא לי לטעום. משתי צלחות עם אורז ובשר שמן ירדתי לכף וחצי אורז וביס מהבשר, ולפעמים גם זה לא. הכי כיף בניתוח הזה הוא שאתה לא צריך להילחם בתיאבון שלך, כי אין לך אותו. מאז רזיתי 23 ק"ג ואני ממשיך לרדת. אין לי בחילות, אני לא מקיא ומרגיש מצוין".

ניתוח המבוא הפך לעיקר

שחקן החיזוק החדש שנוסף לניתוחים להצרת קיבה לסובלים מהשמנת יתר נקרא 'סליב גסטר - קטומי' – כלומר ניתוח באמצעות שרוול. פרופ' רובין הוא הרופא היחיד בינתיים שמבצע את הניתוחים האלה בארץ. אחרי שניתח את שושה ניתח פרופ' רובין שלושה אנשים נוספים.

פרופ' רובין: "מדובר בגישה שהיתה מקובלת בעבר לטיפול במי שסובלים מהשמנת יתר קשה במיוחד ושימשה למעשה 'מבוא' לניתוח המעקפים להצרת

קיבה. במהלך השנים נוכחו הרופאים הכירורגים שהניתוח עומד בפני עצמו ואין צורך לעבור לחלק ב'. מאז הפך הניתוח לשגרתי בארה"ב, בספרד, בצרפת ובאוסטרליה".

הניתוח, שמתבצע בשיטה הלפרוסקופית, נערך תחת הרדמה כללית ואורך עד כשעתיים. "במהלך הניתוח מחדיר הרופא לבטן המנותח סיב אופטי, שבראשו מצלמה זעירה", מסביר פרופ' רובין. דרך" חתכים זעירים, בגודל 0.5-1 ס"מ, הוא מכניס מעין שרוול פלסטי, שדרכו הוא מהדק את עודף הקיבה באמצעות מכשיר סטמפלר – מעין שדכן, שיורה סיכות שמחברות את השוליים ובהמשך גם תופר את צידי הקיבה. כך נוצר מהקיבה מעין שרוול צר ומוארך. הקיבה אמנם נותרת יחידה אחת שלמה, אך צרה בצידיה.

"הניתוח הזה משיג שתי תוצאות בפעולה אחת: ראשית, הוא מרחיק את התאים שמפרישים את ההורמון גראלין, שאחראי על הרעב ומווסת אותו. תאי ההורמון ממוקמים בחלק המורחב של הקיבה ועם הצרתה הם 'מוזזים' הצידה. שנית, הוא לא פוגם בשלמות הקיבה".

כיוון שהניתוח הזה הוא חדש יחסית, אין עדיין ניסיון מצטבר, ולכן שיעורי הצלחתו לאורך זמן לא ידועים. לדברי פרופ' רובין, גם אם הניתוח לא מניב את התוצאות הרצויות, נשמרת האופציה הכירורגית לחזור עליו או להמשיך לניתוח מעקף קיבה.

לא כל הרופאים מצדדים

הניתוח בשיטת 'סליב גסטרקטומי' מעורר מחלוקת בקרב הכירורגים. לדברי ד"ר סובחי אבו-עביד, סגן מנהל החטיבה הכירורגית ואחראי המרפאה להשמנת יתר במרכז הרפואי איכילוב, מדובר בהטעיה לשמה. החיוניות" של הניתוח הזה די מפוקפקת", הוא אומר. "עדיף כבר לגשת ישר לשלב ב', כלומר לניתוח המעקפים. זה חיוני אולי למיעוט מהחולים, שסובלים מהשמנת יתר קיצונית. גם אז הייתי מציע את הגישה הזאת רק כשלב ביניים ובהסתייגות רבה".

מה ההבדל בין הניתוח בשיטת 'סליב גסטרקטו - מי' לניתוח הצרת קיבה באמצעות טבעת? בניתוח" טבעת מחדיר הרופא טבעת סיליקון מכווננת לחלל הבטן ומניח אותה מעל החיבור שבין הוושט לקיבה", מסביר ד"ר אבו-עביד. "נוכחות הטבעת מצמצמת מאוד את כמות המזון שיכולה להיספג בקיבה".

אלא שהניתוח הזה, שנשמע פשוט, עלול לגרום לסיבוכים לא קלים, כמו פגיעה בטחול, במעיים ובוושט תוך כדי ההליך הניתוחי. אחרי הניתוח אסור למנותח לאכול פירות שמכילים סיבים ומוצרי בצק ולשתות משקאות מוגזים. כמו כן עליו ללעוס לאט והרבה כל מזון שנכנס לפיו. "מדובר בניתוח שהשלכותיו היומיומיות קשות ובעלות היבטים פסיכולוגיים שגורמים לשינוי באורח החיים", אומר ד"ר אבו-עביד.

לכתבה על ניתוח טבעת התראיין בעבר ל'רק בריאות' מנותח שמשקלו הגיע ל-170 ק"ג והשיל בעקבות הניתוח יותר מ-70 ק"ג ממשקלו.

"כל חריגה מההוראות של לעיסה איטית גורמת לי לגהק, להשתנק ולפעמים אפילו להקיא", סיפר. "כשאני עוד נאבק עם הלעיסה של המנה הראשונה, כל המסובים לשולחן כבר מזמן גמרו את המנה האחרונה. מאז שרזיתי אני נהנה מהליכה ומרגיש בריא, אבל עדיין יש לי רעב נפשי וגעגועים עצומים לתקופה שטרפתי הכל מהר ובלי חשבון".

פרוצדורה אחרת, שמיועדת למי שמוגדר כסובל מהשמנת יתר חולנית ולמי שניתוח החדרת הטבעת נכשל אצלו, היא ניתוח שבמהלכו יוצרים מעקף לקיבה. "במהלך הניתוח הזה מחבר הרופא לולאה מהמעי הדק לחלקה העליון של

הקיבה", אומר פרופ' חנוך קשתן, מנהל המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי קפלן. "על ידי כך מקצרים את הקיבולת שלה, כמו גם את יכולת הספיגה של מערכת העיכול". סיבוכי הניתוח עלולים לגרום לדליפה מאזור החיבור או לפגיעה תוך בטנית. "בטווח הארוך", מוסיף פרופ' קשתן, "עלול המנותח לסבול מהקאות, מכיבים וממחסור מתמשך בוויטמינים ובמינרלים".

למרות הסיכונים בכל אחת מהטכניקות הניתוחיות ממליצים עליהן רופאים נוכח הסכנות הבריאותיות של השמנה קיצונית, שכרוכה בתחלואה קשה ומורכבת שפוגעת בלב, בוורידים ובמערכת הנשימה ועלולה לגרום לתסחיפים ריאתיים, לקרישי דם ולשכיחות גבוהה של סרטני הרחם, המעי הגס והשד, ואף למוות.