לא רק בטן-גב: טיולים מומלצים באזור אנטליה
מתחמי המלונות באנטליה מאפשרים לעבור את החופשה כולה מבלי לצאת מהם אפילו פעם אחת. רון פלד, מטייל חסר מנוח, ממליץ להעיז ולהתרחק מהם (אבל רק קצת), ומצביע על שלל אתרי טבע, עתיקות ומים שמחכים לכם
יש עוד סיבות טובות לבקר באנטליה: האזור שמזרחית לעיר יכול למלא כמה ימים נעימים במפלי מים שוצפים, ארכיאולוגיה יפהפייה ושווקים שוקקים, כמו גם באנשים חביבים ונוף מרשים. כל האתרים שלהלן נמצאים במרחק שאינו עולה על שעת נסיעה מאנטליה, ממש כמו לנסוע מת"א לירושלים ואפילו פחות.
(צילום: רון פלד)
האתר הראשו בו ביקרנו היה התיאטרון הרומי העתיק באסְפָּנְדוֹס (Aspendos) שבמישור פַּמפִיליָה, כ-47 ק"מ מאנטליה. התיאטרון (כניסה בתשלום) שנחשב למרשים והשמור ביותר בטורקיה נבנה כנראה בתקופתו של הקיסר מרקוס אורליוס, תוחזק בידי הביזנטים ולפני 800 שנה נבנה שוב ע"י השבטים הסלג'וקים. מנהיגה ההיסטורי של טורקיה, כמאל אתאאטורק, פקד לשפצו שוב במאה שעברה, במהלך ביקור במקום. אגדה מקומית מספרת כי מלך אספנדוס הבטיח את ידה של ביתו היפה למי שיפאר את עירו. רבים ניגשו למכרז ורק שניים הגיעו לשלב הגמר - בונה אמפיתאטרון ובונה אמות מים. המלך שלא ידע במי
לבחור, החליט לחתוך את הנסיכה לשניים. בונה האמפיתאטרון ויתר למען שלמות אהובתו והוכרז, לפיכך, כמנצח. אנחנו כמובן מכירים את תבנית הסיפור בהקשר אחר לגמרי. האתר העתיק, בו מתקיימים גם כיום מופעים שונים, מומלץ ביותר.
מאספנדוס המשכנו בנסיעה אל פארק קוּרשוּנלוּ שֶלאלֶסי (Kursunlu Selalesi), כ-14 ק"מ מזרחית לאנטליה. גם אליו הכניסה בתשלום. שביל נוח וקצר מוביל בין מפלים, עצי אורן וצמחיה עבותה. המסלול מעגלי וקצר והמפלים מעוררי קנאה, במיוחד למי שבא מישראל.
העיירה סידֶה (Side) הין גן עדן לחובבי ארכיאולוגיה: כאן נפגשו קליאופטרה מלכת מצרים ומרקוס אנטוניוס, מקורבו של יוליוס קיסר, ורבים מבנייניה העיר נבנו בתקופה ההלניסטית במימון כספי מסחר בעבדים ושוד ים. בתיאטרון הרומי יש מקום ל-15 אלף איש. בסמוך לו נמצא מתחם השוק העתיק (אגורה) וגם מוזיאון קטן. במדרחוב המוביל אל הים מזדרזים בעלי החנויות להציע ולשדל אותנו לקנות את מרכולתם. על החוף עצמו, לכיוון דרום מזרח (שמאלה, אם באים מהמדרחוב), נמצאים שרידיו של מקדש אפולו ואתנה ששוקמו בעזרת תרומה של אמריקנית שהנציחה כך את זכר בעלה.
רקדנית הבטן מתחרה בנוף
את היום השני התחלנו בנסיעה לאלאניה (Alanya), חצי אי שמעליו מתנוסס מצוק מרשים ובו מצודה - מצודת קאלה (Kale) שנבנתה על ידי הסלג'וקים במאה ה-13, וגם המגדל האדום (Kirmizi), סמלה של העיר שלא ניתן לפספס. התצפית הפנורמית מהם מרשימה ביותר. כדאי להקדיש לאלאניה כחצי יום טיול, במהלכו כדאי לבקר גם
במדרחוב הנעים הסמוך לחוף, בשווקים ובמערת הנטיפים המקומית. בשייט קצר היוצא מהטיילת אפשר להגיע למערות ונקרות שבחצי האי.
מאלאניה חזרנו מערבה אל מפלי מאנאבגאט (Manavgat Selalesi), כ-4 ק"מ צפונית לעיר באותו שם. המפלים נופלים בצורת ח' ובסמוך להם בתי קפה ומסעדה (קצת מציק שהם ממש על המפלים, אבל זה מה יש). את המים האלה, אגב, שקלה ישראל לרכוש מטורקיה לפני מספר שנים. מהמפלים המשכנו אל מרכז העיר ואל השוק הבלתי נמנע, ומשם יצאנו לשיט של כשעה בנהר הגדול באזור, שכלל גם רקדנית בטן שהתחרתה בנוף.
לא הספקנו הפעם, אבל אחד האתרים הנחשבים למומלצים ביותר באזור הוא טרמסוס (Termessos), "קן הנשרים" המרוחק 35 ק"מ צפונית-מערבית לאנטליה. המתחם כולל מקדש, גימנסיון, אמפיתיאטרון, מערות קבורה מעוטרות ועוד. שיא הסיור נחשב הטיפוס אל עיר המתים (נקרופוליס) הכוללת ארונות קבורה וסרקופגים.
המלון בו שהינו, "ארדיסיה", נמצא כחמישים ק"מ מזרחית לאנטליה עצמה, מנותק ממלונות אחרים, בודד על הכביש שלחוף הים התיכון. המלון החדש מדורג כחמישה כוכבים דה-לוקס ויש בו 800 חדרים, חמאם, מרכז קניות, מעבר תת קרקעי אל החוף ואת כל שאר המתקנים שמציעים מלונות מסוג זה. 10 דקות נסיעה ממנו נמצאת העיר מאנאבגאט, ובה השוק המסורתי. כאמור, אנחנו מיעטנו לשהות בו, אבל הזמן שבילינו בו בהחלט נעם לנו מאוד.
לפנייה לכתב/ת 
