אחרי הבחירות: מה באמת חשוב למשקיעים?
מחקרים מראים שהמשקיעים בבורסות ברחבי העולם מתעניינים בפוליטיקה ומגיבים בעוצמה לאי ודאות בעקבות בחירות, אבל נרגעים כשמורכבת ממשלה חדשה. בשבועיים האחרונים ראינו זאת גם אצלנו. האנליסט יואב בורגן מפועלים סהר: "האידיאולוגיות היטשטשו. אם הממשלה אחראית, המשקיעים יבואו"
פחות משבוע אחר כך קיימו ראש הממשלה המיועד אהוד אולמרט ויו"ר העבודה עמיר פרץ מפגש מתוקשר ופתחו במשא ומתן הקואליציוני. המדדים העיקריים בבורסה עלו בכ-1.7%, ועד לתחילת השבוע הנוכחי חזרה הבורסה כמעט לרמה שלפני הבחירות.
השבוע התקיימו בחירות גם באיטליה, וגם שם הגיבה הבורסה בטלטלות חדות. ביום שני התפרסמו מדגמים, שהראו כי מועמד האופוזיציה רומאנו פרודי ניצח בבחירות. מדד MIB30 בבורסת מילאנו עלה ב-1.3%. למחרת התפרסמו תוצאות האמת והתברר שברודי זכה ברוב זעום, והבורסה ירדה ב-2%.
מה מטריד את המשקיעים?
מה הסיבה לטלטלות בבורסה? האם המשקיעים עוקבים בדריכות אחרי תוצאות הבחירות, מייחלים לתוצאה מסוימת ומניעים את השווקים בהתאם, או שהבורסה עולה ויורדת מסיבות אחרות?
מחקר שערכו ג'רזיי ביאלקובסקי ותומאץ ויסניוסקי מאוניברסיטת אוקלנד וקרטין גוטשלק מאוניברסיטת פרנקפורט בדק את הקשר בין הבחירות לביצועי הבורסה ב-27 מדינות, וקבע כי "רמת התנודתיות בבורסות גדלה בהרבה בשבועות של בחירות". המחקר קבע כי במקרים רבים המשקיעים מופתעים מהתוצאות וההלם מביא לתנועות חדות במדדי המניות.
מחקר אחר של ויליאם ברנהארד מאוניברסיטת אילינוי ודיוויד למברג מאוניברסיטת קולורדו בדק את השפעת הפוליטיקה על השווקים הפיננסיים וקבע כי "במצבים שבהם אין מפלגה אחת חזקה, השווקים נוטים לדשדש מהבחירות עד הרכבת הקואליציה". עוד ציינו החוקרים כי "הפתיחות הכלכלית העלתה את המחיר הכלכלי למאבקים פוליטיים... דמוקרטיות מסוימות גורמות אי-ודאות גבוהה מדי".
אנליסטים שניתחו את תגובת המשקיעים לבחירות באיטליה קבעו שהם חוששים שהמשא ומתן הקואליציוני שם יתארך. הם הביעו חשש מחזרה על מה שקרה אחרי הבחירות בגרמניה בספטמבר שעבר, שהסתיימו כמעט בתיקו בין הקנצלר הקודם גרהארד שרדר, לאנג'לינה מרקל שנבחרה במקומו.
"משקיעים בבורסה נרתעים מאי-ודאות ואי-הכרעה", מסביר האנליסט יואב בורגן, המסקר את השווקים הבינלאומיים בבית ההשקעות פועלים סהר. "הם דואגים לרמת היציבות של הממשלה יותר מאשר לאידיאולוגיה שלה. תראה מה קרה פה בישראל: כשהיה חשש למשא ומתן קואליציוני מסובך, הבורסה ירדה. כשהמו"מ התקדם היא התאוששה".
מה מרתיע משקיעים?
"המשקיעים בהחלט מתעניינים במדיניות. מדיניות לא אחראית, פריצת מסגרת התקציב, הלאמת חברות והתערבות ממשלתית במשק יכולים להרתיע משקיעים ולהבריח אותם מהשוק".
ממשלות שמאל מפחידות את המשקיעים
כשמשקיעים אומרים "רפורמות כלכליות", הם מתכוונים לרוב להפרטה, לקיצוצים ולהורדת מסים. כשהם אומרים "מדיניות אחראית" הם מתכוונים להקטנת הוצאות הממשלה. האם משקיעים מעדיפים ממשלות ימניות מבחינה כלכלית-חברתית על ממשלות בעלות אג'נדה חברתית?
בספטמבר 1998 זכתה בבחירות בגרמניה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות שרדר. מדד הדקס של הבורסה הגרמנית ירד ב-3 הימים שלאחר מכן ב-14%. שרדר התעקש למנוע קיצוץ בתקציבים החברתיים ומנע הורדת מסים. שוק המניות הגרמני דישדש לאורך רוב תקופת שלטונו.
באותה שנה נבחר איש השמאל הקיצוני הוגו צ'אבז לנשיא ונצואלה. כשהחל להוביל בסקרים, הבורסה ירדה. אחרי הבחירות שלח צ'אבז מסרים מרגיעים למשקיעים ולקרן המטבע הבינלאומית והבורסה עלתה.
מאז, שינה צ'אבז את פני הפוליטיקה והכלכלה בונצואלה. ממשלתו הגדילה את ההוצאה החברתית, ומספקת לאוכלוסייה הענייה טיפול רפואי חינם, מזון מסובסד, דיור וחינוך.
לפי נתוני המרכז למחקר מדיניות וכלכלה בוושינגטון, הצליח צ'אבז לעצור ירידה מתמדת בהכנסה לנפש בוונצואלה, בשנת 2004 צמחה כלכלת ונצואלה ב-18%, ובשנת 2005 ב-9.4%, בין השאר בגלל עלייה במחירי הנפט. לפי סקרים, ממשיכה הפופולריות שלו לעלות והוא צפוי לנצח גם בבחירות הבאות.
ואולם, הבורסה בוונצואלה אינה מתלהבת ממנו, ובשנת 2005 היא רשמה את הביצועים הגרועים ביותר מבין 79 שווקים שנסקרו בידי "בלומברג".
דוגמה הפוכה התרחשה בברזיל: באוקטובר 2002 זכה בבחירות בברזיל מנהיג מפלגת הפועלים השמאלית לואיס (לולה) איגנאסיו דה סילבה. לולה עמד בראש איגודי עובדים והוביל שביתות, הבטיח להכפיל את שכר המינימום ולחלק קרקעות לעניים ועורר חשש באליטה הפיננסית והבנקאית.
עם התחזקותו בסקרים לקראת הבחירות ירדו המדדים בבורסה הברזילאית ומטבע הריאל איבד עשרות אחוזים מערכו. אחרי שניצח בסיבוב הראשון של הבחירות ירדה הבורסה ב-40%. בין הסיבוב הראשון לשני החלו הבורסה והמטבע לעלות, לאחר שלולה הבטיח למנות צוות כלכלי ידידותי לשווקים והחל ביוזמות משותפות עם מנהיגים עסקיים.
לאחר שעלה לשלטון דבק לולה במדיניות התקציבית המרוסנת של הממשלה שקדמה לו, עודד משקיעים זרים והעלה את שכר המינימום ב-42% בלבד. מהסיבוב הראשון של הבחירות עד סוף 2002 עלתה הבורסה הברזילאית ב-35%. עד 2004 טיפס שוק המניות בברזיל לשיא של כל הזמנים, וגם שער הריאל עלה.
במאי 2004 עלתה לשלטון בהודו מפלגת הקונגרס השמאלית. ב-4 הימים שלאחר מכן ירד מדד ה-Sensex של שוק המניות במומביי ב-17%. ואולם, המפלגה המנצחת מיהרה להרגיע את השווקים ואמרה כי היא מתכוונת להמשיך ברפורמות הכלכליות של הממשלה הקודמת ולשמור על הצמיחה המהירה בכלכלת הודו. הצמיחה בהודו נמשכה, והבורסה במומביי עלתה עד סוף 2004 ב-46% ובשנת 2005 עלתה ב-25% ושברה שיאים.
"אין ספק שכשממשלות שמאל עולות לשלטון הן גורמות לאי-ודאות גדולה יותר מממשלות ימין", אומר בורגן, "משקיעים מושפעים מההנחה ששמאל לא טוב לקפיטליזם ולכן גם לבורסה".
זה נכון, או שמדובר בדעה קדומה?
בורגן: "זאת הנחה פשטנית מאוד. בתיאוריה, השמאל בעולם אכן מאמין במעורבות ממשלתית במשק ובצריכה ציבורית גדולה. אולם במקרים רבים אחרי עלייתם לשלטון הם מתמתנים, עוברים רציונליזציה ומתפשרים על עקרונות כדי להרכיב קואליציה. הבורסה יורדת לרוב לקראת עליית השמאל לשלטון ומיד אחריה, ואחר כך היא בדרך כללל עולה ומוחקת את העליות".
יש ניגוד אינטרסים בין המשקיעים בבורסה לעניין החברתי?
"יש מתח מסוים. ברור שהאינטרס של עובד בשכר רעב שונה מהאינטרס של בעל ההון שמשלם את שכרו. אבל רוב האנשים נמצאים איפה שהוא באמצע וצריכים שלטון שישלב רווחה ושוק חופשי. רובנו צריכים שהממשלה תדאג לנו לפנסיה טובה, אבל בשביל זה צריך גם שוק הון חזק שמניב תשואות טובות, כי תוכניות פנסיה שמסתמכות על תקציב ממשלתית בלבד עלולות להיקלע לקשיים".
בלייר וקלינטון דווקא העלו את הבורסה
ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, בא ממפלגת הלייבור הסוציאליסטית. ואולם, בניגוד למה שקרה בגרמניה ובברזיל, מדד ה-FT30 הבריטי זינק ביום בחירתו של בלייר ב-1997 ב-2.3%. זאת, לעומת ירידה של 1.7% ביום בחירתו של קודמו, ראש הממשלה השמרן ג'ון מייג'ור.
בדיקה שנערכה באתר MSN Money לגבי התנהגות הבורסה הבריטית אחרי בחירות ב-40 השנים האחרונות מצא שאין הבדלים משמעותיים בין השפעתן של ממשלות לייבור וממשלות של השמרנים על השוק.
"המשקיעים לא חששו מטוני בלייר גם לפני הבחירות", אומר בורגן, "בלייר עשה למפלגת הלייבור מיתוג חדש לגמרי. הוא מחק מהאג'נדה שלה כל סעיף שדיבר על הלאמה או התנגדות להפרטה. בלייר יצר סוציאליזם חדש שמתאים למאה ה-21. הוא קיבל את המציאות של כלכלת השוק וקרא לנצל אותה לסייע לכולם. זאת מדיניות שלא מאיימת על המשקיעים".
המשקיעים בארה"ב מעדיפים את הדמוקרטים
המפלגה הדמוקרטית בארה"ב נחשבת חברתית יותר והמפלגה הרפובליקנית היא שמרנית וקפיטליסטית יותר. ואולם, בחודשיים שאחרי בחירתו של נשיא ארה"ב הקודם, ביל קלינטון הדמוקרטי, עלו מדדי המניות בארה"ב ב-5% בחודשיים. הבורסה הגיבה באדישות לבחירתו של ג'ורג' בוש הרפורבליקני, משום שמדובר היה בתקופה של נפילת הנאסד"ק.
מחקר של הפדרל ריזרב של סן פרנסיסקו שבדק האם השוק מעדיף ממשל רפובליקני מצא, כי דווקא לממשל דמוקרטי יש עדיפות, קטנה אך מובהקת, בשוק המניות. מחקרים קודמים מצאו כי שוק המניות האמריקני מגיב לרוב טוב יותר כאשר ממשלים רפובליקנים מנצחים בבחירות, אך בזמן כהונתם של ממשלים דמוקרטים הבורסות הניבו תשואות טובות יותר.
"אין ספק שממשל קלינטון נחשב טוב לבורסה", אומר בורגן, "כשקלינטון נבחר אמריקה הייתה במיתון. הסיסמה שלו הייתה 'זאת הכלכלה, טמבל'. הכלכלה עשתה דברים מדהימים בתקופת קלינטון, וכך גם הבורסה. המשקיעים בבורסה מעדיפים נשיא שמאלני עם הבנה כלכלית טובה על נשיא ימני כושל. עובדה שהבורסה באיטליה עלתה כשהתברר שפרודי, ראש השמאל האיטלקי שהוא כלכלן, ניצח את ברלסקוני, שהוא ימני אבל ניהל את כלכלת איטליה בצורת כושלת".
"הפוליטיקה המקומית בקושי משפיעה על הבורסה"
לא כל האנליסטים 'קונים' את התזה בדבר הקשר בין בחירות ופוליטיקה לטלטלות בבורסה. "המשקיעים בבורסות בקושי מושפעים מהפוליטיקה המקומית", אומר רון אייכל, האסטרטג הראשי ומומחה לשוקי חו"ל בבית ההשקעות איי.בי.אי, "משקיעים קונים היום מניות וניירות ערך לפי תחומי עניין ולא לפי מדינות. אתה משקיע בחבילת מניות של שוק האנרגיה או תחום המזון, ולא קונה חבילת מניות בריטיות שכוללת את בריטיש טלקום ואת בריטיש פטרוליום ביחד.
"נכון, יש ענפים כמו הנדל"ן שבהם המיקום של הנכס עדיין משמעותי. נדל"ן בארה"ב הוא לא נדל"ן במקסיקו, אבל יש ענפים שבהם הנזילות היום היא עצומה והעולם הפך לכפר גלובלי, המידע זורם בקצב מדהים ממקום למקום והשאלה מי עומד בראש ממשלה מסוימת ומה היא מדיניותו הכלכלית, שהייתה חשובה מאוד לפני 20 שנה, הפכה הרבה פחות רלוונטית.
"זה בולט במיוחד בשווקים מתעוררים כמו ברזיל, הודו וגם ישראל. רוב המשקיעים בשווקים המתעוררים הם זרים, ורוב הזרים לא קונים מניות במדינה כזאת או אחרת אלא חבילה כללית וסטנדרטית שנקראת 'תעודת סל שווקים מתפתחים'. הסנטימנט כלפי ה'סל' הזה משתנה לא לפי מה שקורה בשווקים המתפתחים עצמם אלא דווקא לפי מה שקורה במערב.
"כשבמערב יש הרבה כסף פנוי, רמת הנזילות העולמית עולה והמשקיעים קונים יותר את ה'סל'. בשנים האחרונות יש נזילות גבוהה, אז משקיעים בשווקים המתפתחים הרבה".
אחרי שמפלגת הקונגרס זכתה בבחירות בהודו הבורסה שם ירדה ב-17% ב-4 ימים. זה לא קשור לבחירות?
"יכול להיות שהבחירות גם השפיעו, אבל אם תבדוק תגלה שבאותו שבוע עצמו גם הבורסה בטורקיה ירדה ב-10%. באותה תקופה עצמה, בתחילת מאי 2004, הייתה העלאה של הריבית על האג"ח הממשלתי האמריקני, והיא השפיעה על רמת הנזילות ועל השווקים בכל העולם.
"כשמשקיע קונה 'סל', 4.5% מהמניות שהוא קונה, לדוגמה, הן תמיד מישראל, 18% הן תמיד מדרום קוריאה, 12% הן תמיד מדרום אפריקה, וכך הלאה. האם למשקיע שקונה את ה'סל כולו איכפת מי ניצח בבחירות בדרום אפריקה, בהודו או בישראל, ומה המדיניות הכלכלית שהוא מתכנן? ממש לא".
כלומר: מי שמודאג שתוצאות הבחירות ישפיעו על הכלכלה מוזמן להירגע?
"את זה אתה אמרת".
לפנייה לכתב/ת 
