איך אני יכולה לדעת שהיא לסבית?

נגיד שאת או אתה מעוניינים להתחיל עם מישהו מבני המין השני, ונגיד לצורך העניין שאתם נמנים עם אוכלוסיית הסטרייטים. הלכתם ברחוב לתומכם ואתם רואים מישהי/ו שמוצאת חן בעיניכם, יש לכם שתי אופציות: האחת - לקחת אוויר ולומר משפט פתיחה מהמם, השנייה - להישיר מבט לאוביקט הנחשק ולא לומר מילה, בתקווה שהצד השני יעשה את העבודה השחורה.

אבל אני אשה, ואני אוהבת נשים. העובדה הזאת מציבה אותי בעמדה קצת ביזארית לפעמים בחיי היומיום, בעוד שלכל גבר ואשה סטרייטים ההתחבטות הזאת כנראה בלתי קיימת.

כשאני רואה אשה שגורמת לפרפרי בטני להתעופף מצד לצד כאילו אין מחר, אני באמת דבר ראשון לוקחת אוויר, ואז אני נעצרת ושואלת את עצמי "רגע, היא בכלל בקטע של נשים?" אז נכון שאין לה ציפורניים ארוכות משוחות בלק, ונכון שהנשיות שלה בכיוון ה"טום בוי", אז מה, לא כל אשה עם שיער קצר מקו הכתפיים וגזוזת ציפורניים היא לסבית. מצד שני ישנו אפקט הנשיות המתפרצת, "הנשיות האולטימטיבית בהתגלמותה". אז מה, לה לא מגיע להיות חובבת נשים?

וכך אני עומדת עם כל הפרפרים בבטן ומנהלת דיונים רמי מעלה על טיבה של הנחשקת שמולי. עכשיו בינינו, הרי אין מצב שאיזה גבר יעמוד מול אשה נאת מראה וישאל את עצמו רגע, היא בכלל סטרייטית? שאלות מהסוג הזה כמעט אינן קיימות במוח הקולקטיבי של סטרייטים, הדבר הרבה יותר פשוט עבורם. ראיתי > נדלקתי > משפט פתיחה (או דום שתיקה). וזה תופס גם לגברים וגם לנשים.

מה שאני מנסה להעביר כאן היא בעצם תחושה של תסכול קל הקיימת אצל בנות מיני וחברות בקהילתי, האנרגיה שאנחנו מבזבזות על שאלות קיומיות האם משאת נפשנו היא לסבית או לא גובלות בהתשה מחשבתית מתמדת.

בעבר, לאשה שאוהבת נשים היו כמעט קרניים

פעם, כשהייתי צעירה יותר, הסטריאוטיפים החברתיים של המגדר היו ברורים יותר, ברוב המקרים לאשה שאוהבת נשים היו כמעט קרניים, כן, ממש כמו בדעות הקדומות שלנו על הקהילה הגאה. אבל היום, לסביות נראות מטופחות יותר, והן משתוות לבנות המין היפה הסטרייטי בכל הקטיגוריות הוויזואליות.

כן, עברנו "מהפך" במהלך העשורים, פעם יכולתי לזהות מקילומטר חברות בקהילה שלי, אבל היום אני ממש מאמצת את ה"גיי ראדר" שלי כדי שהאבחנה תהיה כמה שיותר מדויקת ותמזער את אי הנעימות שיכולה לנבוע במצבים תקשורתיים.

אז בפעם הבאה שאתם משוחחים עם עלמת חן, אפילו סתם בסופר השכונתי, נסו לרגע לעצור ולנסות לראות את העולם מנקודת המבט שלי, לחשוב לשנייה לפני שאתם שולפים את משפט הפתיחה המוחץ. האם היא סטרייטית? ואם תצליחו לרגע לפקפק בעצמכם, אולי הצלחתי להעביר את המסר.

טלי בינדר היא מקימת ליין מסיבות הנשים הראשונה בארץ בשנות ה-80 העליזות, בהמשך מגישת רדיו בתוכנית "גאים באוויר" ברדיוס 100 FM.