עולם הולך ונהרס
בעשורים האחרונים הורס האדם את כדור-הארץ בשיטתיות. התוצאות ההרסניות כבר כאן: עליית מפלס הימים, התגברות הקרינה, התפשטות המדבריות, אקלים משוגע, ירידה בכמות החמצן ואפילו מתקפת חרקים ומגיפות קטלניות. יום כדור-הארץ: דו"ח מיוחד
| החור באוזון |  | עליית מפלס הימים | | גשם חומצי | | בצורת ומידבוּר |
| ||||||
| מתקפת חרקים | | נסיגת יערות הגשם | | התפשטות מגיפות | | סערות וסופות |
| ||||||
| שינוי בפלנקטון | | | | | | |
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לתופעת ההתחממות הגלובלית, עלייה בטמפרטורות כדור הארץ כתוצאה מלכידתם של גזי חממה באטמוספירה. מקורם העיקרי של גזים אלו בזיהום הנפלט ממפעלים תעשייתיים שונים ומכלי רכב, המונעים בדלקים פוסיליים מזהמים. התחממות כדור הארץ מביאה עמה שינויים אקלימיים שונים ושורה ארוכה של תופעות טבע שונות, להן השפעה מרחיקת לכת על החיים העתידיים. לפי הערכות, צפויה הטמפרטורה לעלות בכ-3 על 5 מעלות צלזיוס עד אמצע המאה ה-21.
קרחונים הולכים ונעלמים (צילום: מייקל דה-יאנג)
כיצד ייראה העולם בעוד כמה עשורים, במידה ותמשך מגמת הזיהום וההרס הסביבתי? מחקרים רבים מראים כי הנזקים שמסב האדם לכדור-הארץ בעשורים האחרונים הולכים ומצטברים כך שהמערכת הטבעית כבר איננה יכולה לאזן עצמה. תרחישים רבים מנסים לחזות כיצד ייראו החיים בעתיד, כאשר יהרסו מקורות האנרגיה והטבע ישתנה לבלי הכר. עיקרי התהליך כבר ידועים, והתוצאות הן בגדר הערכה מדעית, לא פסימית אבל לחלוטין לא אופטימית, שמזעזעות אפילו את החוקרים השלווים ביותר.
במצב הטבעי, מתקיים איזון בין כמות מולקולות האוזון שמתפרקות כתוצאה מחשיפה לקרינה העל-סגולה, לבין כמות מולקולות האוזון שנוצרות מחדש, כך שהרמה של האוזון נשארת במצב של שיווי משקל דינמי. זיהום האוויר, כמו גם העלייה בקרינה המופצת מן השמש, מביאים לפגיעה משמעותית במספר מולקולות האוזון הנפגעות ונהרסות. כתוצאה מכן, יותר מולקולות נהרסות וחדשות אינן נוצרות במקומן, כך שנפח האוזון הולך וקטן. עיקר הפגיעה היא בקטבים של כדור הארץ ובעיקר בקוטב הצפוני, שם מתאספים חומרים מזהמים וקרינת השמש בעלת השפעה רבה יותר בשל הקטבים המגנטיים של כדור הארץ.
הרחבת החור באוזון פירושה עלייה בקרינה החודרת לכדור הארץ, פוגעת בבני האדם, בבעלי החיים ובצמחים. מלבד העלייה הצפויה בשכיחותם של גידולים סרטניים, גורמת הקרינה לפגיעה במאזן האקולוגי ולהרס נישות ביולוגיות ובתי גידול שונים.
הגשם החומצי גורם נזקים ליערות, לחקלאות, למבנים, ולבעלי חיים שונים. הוא גורם לשיתוך (קורוזיה) של מתכות ומסב נזקים רבים לגומחות אקולוגיות שונות מאחר והוא משבש את התהליכים הטבעיים בהן, ובעיקר בעקבות הפגיעה בצמחייה וזיהום מקורות המים. קרקעות חומציות פוגעות בשורשי הצמחים ופוגעות באספקת המינרלים החיוניים לצמח – מגנזיום, סידן, אשלגן ומינרלים נוספים.
כך ישנה ירידה משמעותית בהיקף הגידולים השונים ולפגיעה במשקים חקלאיים ברחבי העולם. עוד פוגע הגשם החומצי בבניינים ומבנים שונים, וכן בפסלים ואנדרטאות. החומצות המומסות בו מגיבות עם האבן ממנה הם עשויים בתגובת סתירה הגורמת לשחיקה של האבן והתפוררותה.
הגשם החומצי פוגע במישרין גם בבריאותם של בני-האדם. מחקרים הראו כי חשיפה לגשם חומצי עשויה להעלות את שיעור הסובלים ממחלות נשימה שונות (אסטמה , לדוגמה) וזיהומים בדרכי הנשימה. עיקר הפגיעה היא בקרב ילדים, קשישים וחולים כרוניים. מאחר והגשם החומצי משתך מתכות חשופות, הוא מעלה את רמת המתכות הכבדות והרעילוֹת המגיעות למי-השתייה. מתכות אלה גורמות למחלות שונות ומסוכנות, כשהעיקריות בהן – הרעלת עופרת ומחלות ממאירות שונות.
החום הגובר מביא לאידוי מואץ של מים ממקורות שונים, בעיקר באזורים חמים וצחיחים ממילא. אידוי המים מביא לירידה משמעותית בכמות המים הזמינים לשתייה, לתעשייה ולחקלאות, סכנה כלכלית שעשויה להתרחב ולהפוך לאיום קטלני על בני האדם החיים במדינות העולם השלישי. מודל ממוחשב שבדק תרחישים אפשריים כתוצאה מעלייה של שלוש מעלות צלזיוס, הראה כי למעלה מ-400 מיליון בני אדם יצטרפו לרשימת הסובלים מסכנת רעב, בין מיליארד לשלושה מיליארד בני אדם יימצאו במצב של מצוקת מים קשה ואילו יבולי התבואה יספגו ירידה של בין 20 ל-400 מיליון טון.
התפשטות מהירה של שטחים מדבריים (צילום ארכיון)
משלחות מחקר רבות, שנשלחו על-ידי חברות תרופות גדולות בעולם, סוקרות את המגוון הגנטי העצום המסתתר ביערות הגשם בתקווה למצוא תרופות למחלות קשות. לא רבים יודעים שפיתוחים רפואיים מורכבים, המצילים חיים ומשפרים את איכות החיים של אנשים המתמודדים עם מחלות רבות, החלו את דרכם בצמחים או בעלי-חיים בלתי מוכרים למדע, החיים ביערות הגשם ובאזורים הטרופיים.
היכן ישנם יערות גשם בעולם? להגדלה לחצו על המפה
אחד הנזקים המשמעותיים לכדור-הארץ הוא הרס יערות הגשם ונסיגתם המתמשכת, תוך הכחדה של מיליוני מינים שרובם הגדול בלתי מוכר לבני האדם. על כן, הירידה במגוון הביולוגי היא אחת הסכנות המהותיות למין האנושי, בעיקר עבור אלו שעוסקים בפיתוח תרופות חדשות. צמצום שטחי היערות מביא גם לירידה ביכולת שלהם להתמודד עם העלייה בפליטה המוגברת של הפחמן הדו-חמצני: מאחר ופחות עצים משמעם פחות אפשרות לפוטוסינתזה, תהליך ההמרה של פחמן דו-חמצני לחומר אורגני תוך פליטת חמצן ואדי מים לאטמוספירה.
אפקט החממה גורם לעלייה בטמפרטורת פני המים באוקיינוסים למשך תקופה ארוכה יותר. הוריקנים נוצרים כאשר טמפרטורת פני הים עולה על 25 מעלות צלזיוס, כך שתקופת ההוריקנים תתארך משמעותית משנה לשנה. גורם נוסף המשפיע על התהליך הוא אנרגיית החום האצורה במים, ומשתחררת בדרכים שונות שאחת מהן היא סערות הוריקן ואחרות הנוצרות מעל הים ופוגעת בערי חוף רבות.
הפלנקטון ניזון מחומרים שונים המגיעים אל פני המים, שם הם נמצאים בדרך כלל, באמצעות זרמים עולים. השינויים בטמפרטורת המים גורמים גם לשינויים בזרמים אלו, ולהאצה או האטה בזרמים העולים (תלוי באזור ובסוג הזרמים). כך נוצר מצב של מושבות פלנקטון גדולות שנעלמות עם התדלדלות מקורות המזון, או פריחת יתר של פלנקטון באזור מסוים, על חשבון אזורים אחרים.
גם זיהום מקורות המים (ימים ואגמים) מביא לירידה משמעותית בכמות הפלנקטון וכתוצאה מכך להרס האיזון הטבעי בבית הגידול. דגים רבים הניזונים מהפלנקטון מתמעטים או נעלמים לחלוטין, בע"ח הניזונים מדגים אלו נפגעים אף הם וכן הלאה. במקביל, מופחת ייצור החמצן על ידי הפיטופלנקטון, כך שאחוז החמצן הזמין לבעלי-החיים במים יורד, וגם כמות החמצן המשתחרר לאטמוספירה יורדת בהדרגה.
ישנם חוקרים המאמינים כי דווקא היצורים הזעירים הללו טומנים את הפוטנציאל המשמעותי להצלת כדור-הארץ. עליית כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה גורמת, לטענתם, לעלייה בכמות הפלנקטון, לספיגתו ולשחרור מוגבר של חמצן בפוטוסינתזה ע"י הפיטופלנקטון. חוקרים אחרים טוענים כי העלייה בטמפרטורת המים, המביאה לירידה בכמות הגזים המומסים בהם, איננה מאפשרת לפעפוע מוגבר של פחמן דו-חמצני ולכן תרחיש זה של איזון הפחמן הדו-חמצני, בתקופת התחממות גוברת, איננו מעשי.
לפנייה לכתב/ת 
