השיחה על חשבוננו

100 מיליון שקל. 100 מיליון שקל, לא פחות, זה הסכום אותו מעריך משרד התקשורת שאנו מוציאים על שיחות לסלולר שאנו בעצם לא מבצעים. מדובר בשיחות שמנותבות לתא הקולי של הנמען, כאשר למתקשר אין כל יכולת להימנע מהמעבר הזה אפילו אם ממש לא מתחשק לו להשאיר הודעה.

אבל את חברות הסלולר זה ממש לא מעניין אם אתם רוצים או לא להשאיר הודעה. אותן מעניינת - ובצדק מבחינתן - שורת ההכנסות בדו"ח הכספי. זו הסיבה שהן ייקרו את מחירי השיחות כשדמי הקישוריות הופחתו, וזו גם הסיבה שהן  גובות כסף עבור כל שיחה שמקבלת מענה כלשהו - אנושי או באמצעות התא הקולי.

למעשה, על פי משרד התקשורת, שיחות שאורכן עד 3 שניות מהוות כ-11% מתוך כלל השיחות המבוצעות ברשתות הטלפוניה. וזה כלל לא מעט אם חושבים שמדובר בעצם בחיוב כפוי. וכמה עולה לנו לנו החיוב הכפוי הזה? במקרה הטוב, מדובר בחמישית מהתעריף לדקת שיחה שכן בדרך כלל החיוב מבוצע לפי יחידות זמן בנות 12 שניות.

אבל אולי ממשרד התקשורת תבוא הבשורה. המשרד שרוצה להראות שהוא רגולטור עם שיניים, הודיע כי הוא יוצא בשימוע לחברות הסלולר בעניין הניתוב לתא הקולי, כשעמדתו היא שיש לחייב את חברות הטלפון להשמיע למתקשר ששיחתו נותבה לתא קולי, הודעה קולית מקדימה המודיעה למנוי שהוא מועבר לתא קולי. אחרי ההודעה הזו, קובע משרד התקשורת, יוכל הצרכן לנתק את השיחה מבעוד מועד ולהימנע מהחיוב בגין ההפנייה האוטומטית.

חברות הסלולר כמובן יתנגדו למהלך ולמשרד התקשורת צפויים מאבקים לא קלים מולן בעניין זה. לא ברור ידו של מי תהיה על העליונה בסיכומו של דבר, אבל מה שבטוח הוא שהצרכנים הם אלו שישלמו, בכל מקרה. כי בדיוק כמו במקרה הקישוריות, אם משרד התקשורת יצליח לכפות את רצונו על החברות, הן יתרגמו את זה לעליות מחירים, כך שההודעה, במקרה הזה, תהיה שוב על חשבוננו.