כמה ארוחות חמות מרוויח מנכ"ל הבנק?

• תמורת עלות 15 שניות עבודה (40.5 שקל) של זיו ניתן היה לשלם עלות של שתי ארוחות חמות בבית תמחוי וארבע ארוחות בתוכנית הזנה של בתי הספר.
  

• תמורת 22 דקות עבודה ניתן היה לשלם משכורת חודשית לעובדת ניקיון המרוויחה שכר מינימום (3,335 שקלים). בתוספת של 8 דקות עבודה של המנכ"ל, ניתן היה להעלות את שכרה ב-30 אחוז ולהגיע לאלף דולר בחודש, ובתוספת של עוד 4 דקות היה אפשר אפילו להוסיף לה פנסיה.
  

• שעת עבודה (9,722 שקל) הייתה יכולה לספק קצבת זקנה חודשית עם תוספת הבטחת הכנסה (2,089 שקל) ל-4.5 אנשים. במחיר שעת עבודה נוספת היה ניתן להכפיל את הקצבה ואת הבטחת ההכנסה לאותם אנשים ל-4,178 שקל, וכך לאפשר להם לחיות קצת יותר בכבוד.
  

• תמורת עלות העסקתו של המנכ"ל במשך יום אחד (116,664 שקלים) ניתן היה להעניק מלגות שכר לימוד למשך שנה אחת עבור עשרה סטודנטים, ובעודף יכולים היו לקנות גם קצת ספרים.
  

• עלות שבוע עבודה (583,320 שקל) של זיו הייתה מממנת קניית 166 מחשבים לבתי ספר. אם נניח שקונים 40 מחשבים
  משהו בכל זאת זז?

  מהפכת שכר המקסימום

  סבר פלוצקר

  הפור נפל: הגבלת שכר ליו"רים ומנכ"לים קיבלה הכשר מהראש של בנק פועלים

  מהפכת שכר המקסימום של שלמה נחמה
  לבית ספר אחד, הרי בכך היינו ממחשבים ארבעה בתי ספר. תמורת עלות של עוד שעה היינו קונים אפילו מספר תוכנות ולומדות. ייתכן ובכך היינו מצליחים לצמצם במקצת את הפערים הטכנולוגיים בין המרכז לפריפריה.
  

• עלות שבועיים עבודה (1,166,640 שקל) של מנכ"ל הבנק הייתה מכסה את הפנסיה עבור כל גמלאי "ביקור חולים" במשך שלושה חודשים, וחוסכת מהם את ההשפלה שהם צריכים לעבור כל חודש כאשר הם נאבקים על מה שמגיע להם.
  

• תמורת שלושה שבועות עבודה (1,749,960 שקל) היה ניתן להסדיר תשתיות בסיסיות בכפר בדואי לא מוכר, או אפילו כזה שהתמזל מזלו והפך למוכר, וכך להתחיל במהלך שבסופו לכל האזרחים בנגב יהיה כביש המוביל ליישוב שלהם, מים זורמים, מערכת ביוב וחשמל בבתים.
  

• עלות חודש עבודה של המנכ"ל (2,800,000 שקל) מספיקה למימון אחזקת בית ספר יסודי עם חמישים מורים במשך שנה. הקמת בית ספר נוסף שכזה הייתה מאפשרת להוריד את הצפיפות בכיתות - הגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר על הישגים לימודיים.
  

אלה אינם מספרים דמיוניים וזו איננה גזירה משמיים. במקום להסתפק בהבטחותיו של יו"ר הבנק, שלמה נחמה, להגביל את

גובה השכר והבונוסים, ובמקום לחכות לתגובתו של המפקח על הבנקים שמשום מה קולו נדם - ניתן לעשות מעשה. כל בעלי החשבונות בבנק הפועלים יכולים לומר למנהל הסניף שלהם: "לא תודה. אני לא בעסק. אני לא משתתף במימון החגיגות שלכם", ולהעביר את חשבונם לבנק אחר. חשוב שיסבירו למנהל הסניף החדש למה מעבירים הם את החשבון אליו, ויאמרו בריש גלי שגם משם ניתן לעבור.

אם לקוח אחד יעשה זאת, יחשבו שהוא אידיוט. אם רבים יעשו זאת, חומת האטימות תתחיל להיסדק ואדון צבי נחמה יידע שהוא חייב למלא את הבטחתו לציבור. יש לזכור כמובן שמשכורות הבכירים בכל הבנקים הגדולים גבוהות מאוד, אך עדיין יש ביניהם הבדלים משמעותיים ויש גם בנקים פחות גדולים, בהם משכורות הבכירים נמוכות בהרבה. הצעד המוצע כאן ישמש גם תמרור אזהרה לראשי הבנקים האחרים כמו גם למוסדות רבים, פרטיים וציבוריים כאחד, למען יידעו שיש דין ויש דיין. דווקא במקרה זה, האזרח הפשוט יכול להוביל לשינוי בעל משמעות.

ד"ר ניב גורדון וד"ר ניצה ברקוביץ' מרצים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב