"אני לא מצליח לגמור"
שפיכה מעוכבת, או אי היכולת לגמור בעת חדירה, היא הבעיה השלישית בשכיחותה בקרב גברים. בעבר זו נחשבה בעיה נדירה, אך בשנים האחרונות חל גידול בתלונות כאלה. גברים הסובלים משפיכה מעוכבת נחשבים מבוקשים בתחילת דרכם המינית. אך כשהם נמצאים במערכת יחסים יציבה התופעה הופכת לבעיה, בעיקר כשרוצים להרחיב את המשפחה. יש סיבות רבות, וגם עצות
בהמשך לכתבה בנושא שפיכה מוקדמת, לי יש בעיה הפוכה - אינני מגיע לשפיכה כלל, למרות שהסקס יכול להיות כמה שעות. דבר זה מאוד מטריד אותי, מכיוון שאני מרגיש בלתי מסופק. יש משהו שניתן לעשות כדי לגלות מדוע זה קורה?
תשובה:
מאחר שחסרים לי פרטים חשובים בשאלה, אתייחס באופן כללי לתופעה של שפיכה מעוכבת. לידיעתך, זו הבעיה השלישית בשכיחותה בקרב גברים, אחרי הפרעות בזיקפה ושפיכה מוקדמת. בעבר זו נחשבה בעיה נדירה, אך בשנים האחרונות חל גידול בתלונות כאלה.
התופעה של שפיכה מעוכבת מתארת את חוסר יכולתו של הגבר לשפוך ("לגמור") מיחסי מין בחדירה. הגבר יכול לשפוך באוננות או במין אוראלי, לאחר גירוי ממושך, 30-45 דקות ולעיתים יותר. חשוב להבדיל בין הגדרה זו לבין חוסר יכולת מוחלט לשפוך, שמוגדר כהיעדר שפיכה, שהוא נושא נפרד.
גברים הסובלים משפיכה מעוכבת נחשבים בתחילת דרכם המינית למבוקשים, משום שהם אינם גומרים מהר ומספקים את הנשים שאיתן. אך כשהם נמצאים במערכת יחסים יציבה וקבועה, התופעה הופכת לבעיה, ובמיוחד כשרוצים להרחיב את המשפחה. הגבר עלול לחוש צער ותסכול, ובת הזוג עלולה לחוש עלבון ולייחס לעצמה את הקושי של הגבר לשפוך, "אני לא מספיק מושכת ומגרה אותו ולכן הוא לא מצליח לגמור".
בין המאפיינים של הגברים הסובלים משפיכה מעוכבת נמצא כאלה, שרק מגעם העצמי באיבר מינם מעורר אותם מינית, והם מעדיפים ונהנים יותר מאוננות מאשר מיחסי מין עם שותף. לעיתים הגבר יחוש כעס או דחייה כלפי בת הזוג, ולמרות זאת, תהיה זיקפה, אך ללא אורגזמה ושפיכה בחדירה.
יש כל מיני סיבות אפשריות לשפיכה מעוכבת:
סיבות פיזיולוגיות: סוכרת, טרשת נפוצה, פגיעה בעמוד השדרה, סרטן, בעיות בפרוסטטה.
חומרים: תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה- SSRI כגון fluoxetine (Prozac), paroxetine (Paxil) thioridazine (Mellaril) עלולות להשפיע על השפיכה ולעכבה. גם שימוש יתר באלכוהול.
סיבות נפשיות: מנקודת מבט של הגישה הפסיכואנליטית, שפיכה מעוכבת יכולה לבטא פחדים לא מודעים לסכנות אפשריות המקושרות לשפיכה, כגון סירוס ומוות, או חוסר רצון להעניק, החזקה אנאלית או סאדומזוכיזם אוראלי.
חרדת נטישה - הילד שחשש שאמו תנטוש אותו אם יעשה מעשים שיענגו אותו, אך ירגיזו אותה. באופן לא מודע בת הזוג של הגבר תופסת את מקום האם, והוא יחשוש שתנטוש אותו ולכן אינו מאפשר לעצמו ליהנות עד הסוף.
הגבר איננו יכול לסרב, איננו יכול להפסיק להעניק - לא יודע לקחת, לא מסוגל להיות אנוכי. ברוב המקרים רק כשהוא לבדו הוא יכול ליהנות מתחושותיו המיניות השונות מבלי לדאוג לסיפוק בת הזוג.
דפוסי אוננות ייחודיים - הגבר מתרגל לאונן באופן מסוים, מה שמקשה על שפיכה בדרך אחרת. לדוגמה, גבר בשנות ה- 30 לחייו שהגיע לטיפול סיפר לי שהוא מצליח לשפוך רק כשהוא מאונן בדרכו הייחודית, רוכן על כרית מקופלת בקצה המיטה. לעיתים הגבר מתרגל לאונן תוך כדי מגע חזק על איבר המין, מה שמקשה על שפיכה במגע עדין יותר כמו מין אוראלי או חדירה.
חינוך דתי מחמיר וקפדני - האיסורים הרבים סביב כל מה שקשור למיניות ולקיום יחסי מין, גורמים לעכבות.
הומוסקסואליות סמויה.
קושי להירגע ולהשתחרר עם בת זוג - גבר שאיננו מסוגל לשחרר בכל תחומי החיים, כמו גם במין. קושי בביטוי כעס. גבר שאיננו מסוגל לבטא את רגשותיו כגון כעס, זעם, עוינות.
ספקות לגבי הקשר הזוגי.
היעדר משיכה כלפי בת הזוג.
מאבקי כוח ושליטה בקשר הזוגי.
אירוע טראומטי בעבר - לדוגמה, גבר בשנות ה- 20 לחייו שהגיע לטיפול, סיפר לי שכשהיה בן 13 אמו פתחה את דלת המקלחת בעת שאונן. הוא חש בהלה ובושה עזה. דוגמה נוספת גבר בשנות ה- 40 לחייו, שתפס את בת הזוג שלו בבגידה.
דרכי ההתמודדות עם שפיכה מעוכבת
נתחיל במקרה שבו הגבר מעולם לא הצליח לשפוך, לא בחלומות רטובים, ולא בגירוי ידני או אוראלי ולא בחדירה. במקרה כזה מומלץ מאוד לפנות לאורולוג לבדיקה מקיפה ובהמשך לפעול על פי המלצתו.
כשהסיבות פיזיולוגיות, יש לפנות לרופא המטפל בבעיה, קיימים טיפולים תרופתיים שיכולים לסייע. במקרים מסוימים ניתן להיעזר בוויברטור.
כשהסיבות הן כתוצאה משימוש תרופתי, בשום אופן לא לשנות או להפסיק ליטול תרופה בלי לפנות לרופא המטפל. לעיתים ניתן לשנות התערבות תרופתית בכזו שלא תגרום עיכוב בשפיכה.
כשהסיבות פסיכולוגיות, ראשית כדאי לברר אילו רגשות מתעוררים אצלך בעת המגע המיני. כעס? פחד? דיכאון? מתח? זעם? רגשות כאלה עלולים לחסום את העוררות המינית עד לשפיכה. ככל שתהיה מודע לרגשותיך ותוכל לבטאם, אם בפני בת זוג או במסגרת טיפול, תהפוך את הסירוב לשפוך למודע. חשוב מאוד להיות מודע לרגשות ולסיבות אפשריות, לדבר עליהן ולתת להן ביטוי.
לערוך היכרות עם שריר רצפת האגן
ערוך היכרות עם שריר רצפת האגן שלך - זה השריר שאתה מכווץ כדי לעצור את זרימת השתן. תרגל מספר פעמים את עצירת השתן, וכך תכיר את השריר במצב של כיווץ. מחקרים שונים מצביעים על כך שתרגול השריר מסייע רבות גם לשיפור השליטה בשפיכה. תרגל את השריר, כווץ והחזק למשך 10 שניות, כך 10 פעמים. תרגל בוקר וערב. לאחר כשבועיים תוכל לכווץ ולהחזיק למשך 30 שניות, כך 10 פעמים. לאחר 12 שבועות תוכל לחוש בהבדל.
התמקד בתחושות, בהנאה, וזאת ללא מגע באיברי המין שלך או של בת הזוג. נסה להכיר דרכים נוספות, שיכולות להביא אותך לשפיכה.
פתח את עולם הפנטזיה שלך, רד לפרטי פרטים, עד שהפנטזיה תהפוך לעולם פרטי אישי משלך שבו אתה מרגיש חופשי.
התמקד במה שסקסי בעיניך אצל בת הזוג, גופה, איבר מסוים בגופה, או פעולה שהיא מבצעת, תנוחות שונות כשאתם מקיימים יחסי מין.
לשתף את בת הזוג בדרכי העינוג העצמי שלך
שתף את בת הזוג שלך בדרכים בהן אתה הכי נהנה, אם באוננות או במין אוראלי. הדרך אותה איך אתה מעדיף אותה בתוך האקט המיני.
בחר עם בת הזוג שלך את הזמן המתאים להתחיל במשחק מקדים, שיהיה איטי ומענג. אונן באופן בו אתה רגיל עד לשפיכה כשבת הזוג לידך. לאחר שעשית זאת, שכבו יחד, ואתה תאונן עד לשפיכה כשבת הזוג לידך והיא נוגעת באיבר בגופך. בשלב הבא בת הזוג נוגעת ביד שבאמצעותה אתה מאונן, עד לשפיכה. משהצלחתם לחוות יחד את המגע המשותף עד לשפיכה, עליך לאפשר לבת הזוג שלך לאונן לך עד לשפיכה. בשלב מתקדם יותר, בת הזוג מאוננת לך, ובכל פעם שאתה מתקרב לשפיכה התקרב לנרתיק שלה. כך, עד שניתן יהיה ממש לפני השפיכה שבת הזוג או אתה תחדירו את איבר מינך לנרתיק שלה ולסיים את האורגזמה בחדירה. משהגעתם לשלב זה, בפעמים הבאות, אתם יכולים להמשיך יחד באקט המיני עד שתרגיש ממש מוכן לנסות ולהחדיר את איבר מינך לנרתיק קצת לפני שאתה עומד לגמור.
שפיכה מעוכבת היא תופעה מורכבת. עם זאת, האפשרות להתמודד עמה ולהצליח - אפשרית. בהצלחה!
דרור אלרון הוא פסיכותרפיסט וסקסולוג.
ניתן לשלוח באימייל שאלות בענייני מין, והתשובות הנבחרות יתפרסמו כאן בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להתייחס אישית לכל הפונים.
לפנייה לכתב/ת 
