איך הופכים את הזוגיות לקשר אינטימי וקרוב?
קשר קרוב, אכפתי ומתחשב לא תמיד מתקיים באותה עוצמה. לפעמים אנחנו מרגישים צורך להתקרב ולחשוף הכל, אבל יש תקופות שהקירבה הופכת מעיקה. איזה שיטות נוקטים בני זוג כדי לא לגעת בבעיות האמיתיות שלהם, ואיך הילדים הופכים להיות חלק מהמשחק? בתיה ברק-ורבין עם התשובות
כולנו כמהים לאינטימיות בזוגיות ובה בעת, אינטימיות זוגית מטילה עלינו אימה. מה זו בעצם אינטימיות? מדובר בקירבה שיש בה אמפתיה, אכפתיות, רצון לעשות טוב לאחר, פתיחות, כנות, הקשבה, הבנה ודאגה. כל אלה באים לידי ביטוי באמצעות תקשורת מילולית, הבעת רגשות, מגע גופני וג'סטות התנהגותיות.
כדי ליצור אינטימיות אמיתית חייבת להיות מוכנות לשהות במקום מאוד חשוף ופגיע. בקשר זוגי שיש בו אינטימיות, בני זוג חושפים זה בפני זו את רגשותיהם ומחשבותיהם ללא פחד מפני שיפוטיות וביקורת. הם אינם חוששים לגלות חולשה או קושי, כי הם סמוכים ובטוחים שבן זוגם מקבל אותם על מגרעותיהם ואינו מתכוון לנצל לרעה נקודות תורפה.
במערכת זוגית שיש בה אינטימיות, בני הזוג מקבלים באומץ את אי השלמות של עצמם ושל הזולת. אינטימיות אינה שורדת במקום שבו מתנהל מאבק כוחות מתמיד, יריבות, עוינות ותחרותיות.
זה לא אנחנו, זה הם
קחו לעצמכם רגע של אמת ובידקו כמה מהשיחות שאתם מנהלים עם בן הזוג נסובות על אחרים וכמה אתם מדברים על עצמכם. יש להודות, רגשית קל לנו יותר לשוחח על מערכת היחסים של זוג חברים מאשר לשוחח על עצמנו ועל היחסים בינינו. מדוע? משום שהשיחה על מישהו אחר מרחיקה מאיתנו את הסכנה שבחשיפת רגשות חיוביים או שליליים ומגינה עלינו מפני תגובה לא רצויה של הזולת. מדובר בסוג של מנגנון, אחד מיני רבים, המשמש להורדת מפלס האינטימיות בזוגיות.
רוב הזוגות נמנע בצורה זו או אחרת בתקופות שונות בחייהם מאינטימיות, לא רק אלה שסובלים ממצוקה זוגית קשה. לכל אחד מאיתנו יש קושי רגשי מסוים, נושא שאנחנו פוחדים לחקור אותו ולעיתים אפילו להתבונן בו, ולכן אנחנו נמנעים מלשוחח עליו עם בן הזוג. ההימנעות משיחה גוררת פעמים רבות גם התרחקות פיזית ורגשית.
כולנו מתמודדים עם האינטימיות במערכת הזוגית שלנו, וכולנו מפתחים מנגנונים שונים לוויסות רמת האינטימיות ובעצם "משחקים" עם הווליום של עוצמת היחסים. בתקופות מסוימות אנחנו מרגישים חזקים מספיק להתקרב, לשתף, לגלות ולהתגלות, כי אינטימיות היא בסופו של דבר תחושת נוחות גדולה במחיצת אדם קרוב. בזמנים אחרים, כאשר הקירבה מאיימת, לוחצת ומעיקה - אנחנו מתרחקים.
כאשר בני זוג משתמשים במנגנון של 'שיחה על מישהו אחר', הם בעצם בודקים אם ניתן להתמודד עם נושא רגיש וחשוב ללא האינטימיות הנלווית לכך. הם מתווכחים בלהט ודנים על סיטואציה שאין לה לכאורה כל קשר למציאות שלהם. לפעמים אחד מבני הזוג מעז לגלוש ולהעביר את השיחה למגרש הביתי, ואז מיד השני מזדעק ומאשים אותו בהעברת הדיון לפסים אישיים.
מכירים את המשפט: "למה אף פעם אי אפשר לדבר איתך על נושא באופן כללי? למה את לוקחת הכל אישי?". האחד חושש משיחה אינטימית, ומאשים את השני באגוצנטריות.
הילדים משמשים כלי במשחק
יש זוגות שנמנעים מאינטימיות על ידי התמסרות לתפקיד ההורות. הילדים עומדים במרכז עולמם והזוגיות מתמצית במשימת גידול הילדים וחינוכם.
במערכת זוגית כזו, הקשר הרגשי בין בני הזוג אינו צומח אלא הולך ומצטמצם, ולעיתים אף נוצר מצב שבו ילד מסוים מתקרב רגשית להורה אחד יותר מלאחר, ובכך הוא ממלא את הצורך של אותו הורה באינטימיות החסרה בקשר הזוגי. במצב קיצוני נוצרת סיטואציה של מעין "נישואין" בין בן לאמו או בין בת לאביה.
קשיי האינטימיות של בני זוג משפיעים על התנהגות ילדיהם גם בגלל המודל שהם משמשים לילדים, אבל בעיקר בגלל שילדים מאמצים פעמים רבות התנהגויות שמטרתן הלא מודעת היא לחלץ את ההורים מאיום האינטימיות הזוגית.
ילדים אלה מפגינים התנהגות בעייתית אשר גורמת להורים להתמקד בהם ואף להתווכח בקשר לאופן הטיפול בבעיה, וכך להתחמק מעיסוק בקונפליקט הזוגי ביניהם. כך, הילד הופך לברומטר רגשי של מערכת היחסים הזוגית של הוריו. המחלוקת בין ההורים יכולה להימשך זמן רב ללא פתרון, וכל זאת על מנת להימנע מהעימות האמיתי והקשה הקשור לחיים הזוגיים שלהם.
בני זוג כאלה זקוקים לכך שילדיהם יישארו לנצח ילדים, כי ללא כן ניטלים כל טעם ותכלית לנישואין. ילדים כאלה מתקשים להיפרד מהוריהם והם מפתחים לעיתים בעיות אשר משאירות אותם שנים רבות במצב של תלות בהורים. הם גם צפויים, כמבוגרים, לקשיים ביצירת מערכת זוגית אינטימית משלהם.
כיצד ניתן להגביר אינטימיות?
אינטימיות נוצרת בתהליך הדרגתי ודינמי ויש בה תנודתיות, שעל בני הזוג ללמוד לקבל אותה. דרישה ורדיפה מתמדת אחר אינטימיות משיגה את ההיפך. לעיתים דווקא אלה הזועקים ומתלוננים ללא הרף על כך שבני זוגם אינם מספקים את מנת האינטימיות הדרושה להם, הם אלה שאינם מאפשרים לאינטימיות להתקיים.
הביקורת המתמדת והמיתוג של בן הזוג כנכה רגשית וכמרוחק וקר, מונעים כל אפשרות להתפתחות של קירבה, ובעצם מעידים על קושי באינטימיות של שני בני הזוג. פיתוח הקשבה אמפתית הכרחי ליצירת אינטימיות, וכך גם דיבור בשפה רגשית ובשפה רציונלית בהתאמה.
לכן, כשאשתך אומרת לך: "נעלבתי", אל תאמר לה: "שטויות, אין סיבה להיעלב מזה". וכשבעלך אומר לך: "זה לא הגיוני", אל תשיבי לו ב"אה, אז עכשיו אני גם מטומטמת".
בני זוג המבקשים לשמר רמה גבוהה של אינטימיות בקשר הזוגי צריכים ללמוד להבחין בין שפת רגש לשפת שכל, ולהשיב לאדם בשפה שבה הוא מדבר ברגע נתון. נימוקים לוגיים לא יוצרים אינטימיות כשהם מכוונים למי שמדבר ברגשות, ומטר של ביטויים רגשיים לא יקרב את מי שמדבר בקול ההיגיון.
- הכותבת היא מאמנת זוגיות אישית ומנחת קבוצות ויחידים בנושאי זוגיות ונישואין. לאתר של בתיה ברק-ורבין לחצו כאן
לטורים הקודמים בסדרה:
לפנייה לכתב/ת 
