ייצוג הולם לערבים? החלטות יש, ביצוע - לא
למרות החלטות הממשלה, לא קיים ייצוג הולם של אזרחים ערבים: לא במשרדי הממשלה, לא בדירקטוריונים ואפילו לא ברשויות המקומיות - כך קובע הדו"ח השנתי של עמותת סיכוי. עוד בדו"ח: התעלמות של משרדי הממשלה מהחלטות לקידום הערבים, וקיפוח בתקציבי הרווחה
היעדר ייצוג הולם לאזרחים ערבים במשרדי הממשלה; אי ביצוע החלטות ממשלה שמטרתן קידום האוכלוסייה הערבית; וקיפוח בתקציבי הרווחה. זו תמונת העולם שמגלה הדו"ח החדש של עמותת סיכוי לקידום השיוויון בין יהודים וערבים בישראל.
הדו"ח, שמתפרסם הלילה (יום ד'), סקר את שנת 2005 וקובע כי למרות החלטות הממשלה, לא קיים ייצוג הולם של אזרחים ערבים באף אחד ממשרדי הממשלה. עוד הוא מציין כי בשנים האחרונות התקבלו לראשונה החלטות גורפות שמטרתן לקדם את האוכלוסייה הערבית, אך מרבית ההחלטות לא בוצעו בגלל כשלים בירוקרטיים ומניסטריאלים. במקביל התעלמו מרבית משרדי הממשלה התעלמות מההחלטות בנוגע לציבור הערבי ובכך מנעו פיתוח תשתיות, בניה ופיתוח חינוך. עוד צויין בדו"ח כי למרות החלטות הממשלה, במרבית המשרדים לא התקבלו עובדים ערבים בשנה האחרונה לעבודה.
עמותת סיכוי מקיימת מעקב שנתי אחר יישום המלצות ועדת אור. הדו"ח השנה מתמקד בשלושה נושאים: מעקב אחרי יישום החלטות הממשלה בנוגע למגזר הערבי החל משנת 99 ועד היום, מעקב אחר ייצוג הולם של אזרחים ערבים בשירות המדינה ובחברות הממשלתיות והשוואת תקציבי רווחה.
לפי ממצאי הדו"ח, למרות שורה של החלטות ממשלה רק 5.5% מעובדי שירות המדינה הם אזרחים ערבים. בשלטון המקומי המצב גרוע יותר - פחות מ-1.5% מהעובדים הם ערבים, ובחברות הממשלתיות מדובר בפחות מאחוז מהעובדים. בשנים האחרונות התקבלו אמנם מספר החלטות שמטרתן קידום של ייצוג הערבים במרבית משרדי הממשלה, אך 843 עובדים ערבים המהווים 90.13% מכלל העובדים במגזר, מועסקים רק בשישה ממשרדי הממשלה.
כ-56% מהעובדים הנ"ל מועסקים במשרד הבריאות, ובכלל זה בבתי החולים הממשלתיים. במשרדים ובמחלקות הבאות לא התקבל אף עובד ערבי בשנת 2004: משרד ראש הממשלה, נציבות שירות המדינה, משרד האוצר, בטחון פנים, הטלוויזיה החינוכית, נציבות המים, שירות ההדרכה והמקצוע, הרשות להגבלים עסקיים, נציבות כבאות והצלה, השירות המטאורולוגי, מכון גיאולוגי, רשות החשמל, המרכז למיפוי ישראל והמינהל לבנייה כפרית.
החל משנת 1999 התקבלו בממשלה מספר החלטות גורפות שמטרתן לפתור את מצוקות הציבור הערבי בישראל. חלק מהמשרדים עמדו במרבית ההתחייבויות, ביניהם משרד התשתיות ומשרד הפנים. במשרדים אחרים, מאידך, היה פער משמעותי בין ההחלטות שהתקבלו לבין הביצוע. עיקר הפערים נתגלו במשרד השיכון, במנהל מקרקעי ישראל, במשרד התמ"ת ובמשרד החינוך. הממצאים מראים שלמרות החלטות הממשלה לא נבנו בשנים האחרונות שכונות חדשות עבור האוכלוסייה הערבית על קרקע פרטית או ציבורית. כמו כן לא נבנו אזורי תעשייה ולא הוכנסו יישובים ערבים לאזורי תעשייה מרחביים.
בנושא הרווחה ערכה עמותת סיכוי השוואה בין 20 ישובים - 10 יהודיים ו-10 ערביים - וזו מוכיחה כי על אף שהאוכלוסייה הערבית היא הענייה ביותר, תקציבי הרווחה של היישובים הערביים נמוכים באופן משמעותי מאלו ביישובים היהודיים. כך למשל, בתחום התקציב לשנת 2004 זכו היישובים בצד היהודי ל-220.8 מיליון שקלים. סכום כפול מתקציב הרווחה בעשרת היישובים הערבים, אשר עמד על 107.4 מיליון שקלים.
עו"ד עלי חיידר מנכ"ל שותף עמותת סיכוי ועורך הדו"ח השנתי ציין כי "קיימת מדיניות ממשלתית, של הזנחה והתעלמות מזכויותיהם של האזרחים הערבים, וקיימת הפליה שיטתית ומכוונת. הדבר מביא להידרדרות בכל רמות החיים". לדבריו, "השינוי הדרוש במדיניות הוא עמוק ומהותי, ולא ניתן לבצע אותו אלא אם מקיימת הממשלה דיאלוג מתמיד עם המנהיגות של הציבור הערבי, ומשתפת אותה בתהליך התכנון, קביעת המדיניות והביצוע".
