כמה כסף מגלגלות עמותות למען ילדים ונוער?
החוק בישראל מחייב ארגונים ללא כוונת רווח לשתף את הציבור בהתנהלות הכספית שלהם. מחייב? אז מה. שמונה עמותות למען ילדים ונוער בסיכון ובמצוקה, מהן ביקשנו לחשוף את היקף פעילותן הכלכלית, התקשו לשתף פעולה. מהנתונים שחלק מהן העבירו עולה כי ארגוני הילדים והנוער מגלגלים כ-60 מיליון שקל בשנה. כתבה שלישית בסדרה על שקיפות במגזר השלישי
"עלם" | "המועצה הלאומית לשלום הילד" | "ילדים - המועצה לילד החוסה" | אגודת "יד ביד" | |||
"ערן" | "בטרם" | לא השיבו |
אחרי שבדקנו את מידת השקיפות של עמותות התמחוי ושל עמותות הבריאות הבולטות בישראל, התפנינו לבדוק עד כמה מוכנות עמותות הפועלות למען ילדים ובני נוער לחלוק עם הציבור את ההתנהלות הכספית שלהן - שאמורה להיות גלויה ומפורסמת על-פי חוק. אבל ניסיון החדירה לספר התקציב של שמונה עמותות מוכרות אליהן פנינו לא היה פשוט.
גם בפעמים הקודמות בהן פנינו לעמותות השונות בבקשה למלא שאלון שקיפות חקרניים, התשובות לא הוגשו לנו על מגש של כסף. גם אז היה צורך בהפעלת כישורי הסברה ותחנונים, להתקשר שוב ושוב ולשדל את אנשי הארגונים לשתף פעולה. אלא שהפעם הניסיון ללקט את הנתונים כלל גם האשמות אישיות, הטחת עלבונות וכעס.
המגזר השלישי, כך הסתבר, לא אוהב עיתונאים חטטניים שדוחפים את האף אל תוך ארנק התרומות, גם אם מדובר במידע בסיסי ביותר. יוצאת דופן היא "המועצה הלאומית לשלום הילד" שבראשה עומד יצחק קדמן. הלה בירר באדיבות לשם מה נחוץ המידע, ותוך 24 שעות העביר תשובות שקופות ורהוטות.
בצד השני של הסקלה נמצאת אגודת "אל"י", שלאחר בקשות חוזרות ונשנות הודיעה הדוברת שלה כי בשל מצבה האישי לא תוכל למלא את השאלון. "אתם מתקשרים רק כדי לשאול שאלות כאלה ולא כדי לסקר את הפעילות היפה שלנו", היא זעמה. "אתם עמותה גדולה, אולי מישהו אחר יכול להעביר את
הנתונים?", ניסינו שוב. "אף-אחד אחר לא יכול לעזור!", הודיעה הדוברת נחרצות. "את רוצה לחגוג עלי? תחגגי".
אנשי "בית השנטי" כלל לא טרחו לתרץ. תשובתם הקבועה היתה "תכף שולחים", אבל גם אחרי חודשיים המידע מעולם לא הגיע אלינו. ואילו מערכת תקשורת הנתונים של אגודת "יד ביד" קרסה בכל פעם בה נשלח השאלון. את המנכ"לית היה קשה עד בלתי אפשרי להשיג, מנהלת החשבונות תהתה "מי את בכלל?". רק כשהגיע השאלון אל עובדת יעילה במיוחד, שהבינה מה משמעות ההתעלמות הוא הוחזר, מלא כהלכה.
הניסיון לדלות את הנתונים מ"המועצה לילד החוסה" היה ארוך במיוחד. שבועיים של ציפייה הניבו דוברת כועסת ששלחה אותנו אל המנכ"ל, שמצדו לא טרח לענות אך שלח sms בהול מחו"ל כדי לבדוק האם הפנייה עדיין רלוונטית. "כן", צהלנו, אך לא התקבלה תשובה. שיחת הטלפון האחרונה עם המועצה כללה משפטים דוגמת "את תוקפנית, ולצערנו יש עיתונאים כאלה", "אנחנו עסוקים מאוד ולא יכולים לעזור" וגם "אנחנו עומדים לפני אירוע שגם רואה החשבון משתתף בו". 30 דקות לאחר מטח ההאשמות הגיעו התשובות לשאלון. האם הוצא רואה החשבון בעל כורחו מוועדת הקישוט?
בסוף התהליך שישה ארגונים העבירו את הנתונים, שניים החליטו שלא. בעקבות הניסיון אי אפשר שלא לתהות האם אזרח מן השורה, שהיה פונה אל משרדי העמותות, היה מקבל את הנתונים. מתי יבינו כל אותם גופים כי שקיפות ציבורית היא חלק בלתי נפרד מעבודת הקודש שלהם, וכי היום לא ניתן עוד להסתתר מאחורי הפעילות המקצועית? כך-או-כך, להלן תשובותיהן של העמותות.
* יש לציין כי המידע הוא באחריות הארגונים בלבד.
מחזור כספי שנתי | מספר העובדים בשכר | מספר המתנדבים | המשכורת הגבוהה ביותר | |
23.5 מיליון שקל ב-2005 | 160 איש, כ-100 מתוכם במשרות מלאות | כ-1,000 מתנדבים | 22,500 שקל ברוטו בחודש | |
כ-3 מיליון שקל | 20 איש | כ-150 מתנדבים | 18,800 שקל ברוטו בחודש | |
10 מיליון שקל | כ-70 איש | כ-1,200 מתנדבים | 21,000 שקל ברוטו בחודש | |
2.5 מיליון שקל | 30 איש | כ-350 מתנדבים | 6,325 שקל ברוטו בחודש | |
6.3 מיליון שקל ב-2005 | 12 איש במשרה מלאה, 22 איש במשרה חלקית | כ-1,000 מתנדבים | 13,500 שקל ברוטו בחודש | |
6.8 מיליון שקל ב-2005 | 33 איש העובדים ב-24 משרות | כ-160 מתנדבים | 23,400 שקל ברוטו בחודש | |
המידע לא הועבר למערכת | המידע לא הועבר למערכת | המידע לא הועבר למערכת | המידע לא הועבר למערכת | |
המידע לא הועבר למערכת | המידע לא הועבר למערכת | המידע לא הועבר למערכת | המידע לא הועבר למערכת |
"עלם" (העמותה לנוער במצבי סיכון) הוקמה בשנת 1983, וכיום עומדים בראשה נאוה ברק (נשיאה), בעז דותן (יו"ר הוועד המנהל) וציון גבאי (מנכ"ל העמותה). פעילותה מוקדשת לטיפול בבני נוער בסיכון ובמצוקה, החל במתבגרים 'נורמטיבים' המתמודדים עם מצוקות גיל ההתבגרות, ועד נערים מחוסרי קורת גג, קטינים העוסקים בזנות, מכורים לסמים ולאלכוהול ועוד. "עלם" מפעילה 25 פרויקטים בכל רחבי הארץ, בהם מרכזי המידע והייעוץ "הפוך על הפוך", אתר "Y elem", ניידות הלילה "כתובת רחוב", רשת מרכזי "מגדלור" לנוער עולה, מרכזים לטיפול בנערות במצוקה, מרכז "ערים בלילה" לקטינים העוסקים בזנות, מעונות לנוער חסר בית ועוד. העמותה, כל מעידים אנשיה, עוסקת בפיתוח פרויקטים לבני נוער בהתאם לצרכים המשתנים בשטח, ומציעה להם מענה בלתי פורמלי, נטול שיפוט ובגובה העיניים.
- ביקור באתר "עלם" מזמן הפתעה נעימה. הדוחות השנתיים והכספיים לשנת 2004 (אם כי לא אלה של 2005) מופיעים בו בהדגשה, גלויים לכל עין. עיון בהם מגלה כי ההוצאה המנהלתית השלישית בגובהה אחרי משכורות (1.8 מיליון שקל) ושכר דירה (311,000 שקל) היא תקציב יחסי הציבור והפרסום בו הושקעו ב-2004 185,000 שקל. יתר ההוצאות משתרכות הרחק מאחור.
מספר העובדים בשכר: 160 איש, כ-100 מתוכם במשרות מלאות, היתר במשרות חלקיות.
מספר המתנדבים: כ-1,000 מתנדבים, הפעילים בממוצע ארבע שעות בשבוע. הסך המוערך של שעות ההתנדבות שווה לעלות של כ-100 משרות מלאות, או 12 מיליון שקל בשנה.
מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: 23,520,000 שקל בשנת 2005. מקור המימון הוא בתרומות הציבור (6,404,000 שקל שהם 27.23% מהתקציב); קרנות (4,526,000 שקל שהם 19.25% מהתקציב); תקציב שמקורו בעמותות שותפות (1,019,000 שקל שהם 4.35% מהתקציב); משרדי ממשלה (3,537,000 שהם 15.03% מהתקציב); רשויות מקומיות (2,984,000 שהם 12.69% מהתקציב); מוסדות ציבור אחרים (1,035,000 שקל שהם 4.4% מהתקציב); ופעילות סניף "עלם" בארצות הברית (2,624,000 שקל שהם 11.12% מהתקציב).
חמש המשכורות הגבוהות ביותר: מנכ"ל "עלם" משתכר 22,500 שקל ברוטו בחודש, מנהל הכספים 15,500 שקל ברוטו בחודש, ראש תחום עבודת רחוב ויזמות עסקית 13,000 שקל ברוטו בחודש, מנהלת מחלקת גיוס המשאבים 11,930 שקל ברוטו בחודש, וראש תחום רב-תרבותי 11,900 שקל ברוטו בחודש.
אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 8.7 אחוז (החישוב אינו כולל את עלות גיוס הכספים).
גיוס תרומות: רוב הכנסות העמותה מגויסות על-ידי מתנדבי "עלם" ועובדי המחלקה לגיוס משאבים ותרומות, שעלות הפעלתה השנתית כ-1.8 מיליון שקל (7.6 אחוז מהמחזור הכספי של העמותה).
שקיפות: הדוח השנתי של העמותה מועבר מידי שנה לתורמים, למשרדי ממשלה, לקרנות ועוד. הדוח השנתי והדוח הכספי לשנת 2004 מופיע באתר העמותה, ונתוני התקציב, מצהירים אנשי העמותה, נמסרים לכל דורש. התקנון ופרוטוקולי הישיבות מצויים במשרד "עלם" ופתוחים לעיון לכל חבר עמותה.
כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 92.4 אגורות.
"המועצה הלאומית לשלום הילד" הוקמה בשנת 1980, וכיום עומדים בראשה ד"ר יצחק קדמן (מנכ"ל) ואילן אדמון (יו"ר הוועד המנהל). היא עוסקת בזכויות הילד ופועלת למען כל ילדי ישראל, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, ותיקים ועולים חדשים, עשירים ועניים, בריאים וחולים. המועצה פועלת בכל הארץ כשדולה וכארגון סינגור, מפעילה נציב קבילות ילדים ונוער, מרכז משפטי, מרכז מחקר ומידע, מרכז חינוך והדרכה, ניידת לזכויות הילד ועוד. אלה עוסקים בתחומי החינוך, הבריאות, טיפול במצוקה ובהתעללות, עבריינות, חקיקה ומשפט, תקשורת, צרכנות ואחרים.
- הארגון הקטן, המגלגל שלושה מיליון שקל בשנה, לא רק העביר את השאלון במהירות המייל, אלא גם מעניק לבכיריו משכורות סבירות עד נמוכות. אתר האינטרנט של המועצה חיבל ברושם המצוין, שכן למרות שניתן למצוא בו את הצהרת זכויות הילד ושנתון סטטיסטי הכולל נתונים קשים על מצב הילדים בישראל, לא מופיעים בו נתונים כספיים על תפעול העמותה.
מספר העובדים בשכר: 20 איש.
מספר המתנדבים: כ-150 איש הפעילים בממוצע ארבע שעות בשבוע.
מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: כ-3 מיליון שקל שמקורם במענקים מקרנות ציבוריות (33.5% מהתקציב); הכנסות מפעילויות (22.7% מהתקציב); תרומות הציבור (19.1% מהתקציב); קרנות פרטיות (15.6% התקציב); ותרומות המגזר העסקי (9.2% מהתקציב). יש לציין כי המועצה פועלת עמותה עצמאית, ונמנעת מקבלת תמיכה וסיוע כספי ממשרדי ממשלה ומתקציב המדינה.
חמש המשכורות הגבוהות ביותר: 18,800 שקל ברוטו בחודש; 8,900 שקל ברוטו בחודש; 7,500 שקל ברוטו בחודש; 7,270 שקל ברוטו בחודש; 6,900 שקל ברוטו בחודש. לא הועברו שמות ותפקידי מקבלי השכר.
אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 10 אחוז.
גיוס תרומות: נעשה על-ידי עובדי המועצה, שאינה מעסיקה גורמים חיצוניים לגיוס תרומות.
שקיפות: הדוח השנתי, דוח התקציב, התקנון ופרוטוקולי ישיבות מועברים על-פי חוק למשרדי רשם העמותות ועומדים שם לרשות הציבור. במקביל אלה מועברים למס הכנסה, לקרנות התומכות בפעילות המועצה, לתורמים ולגורמים מוסמכים נוספים. באתר המועצה לא מופיעים נתונים על פעילותה הכספית.
כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 100 אגורות.
"ילדים - המועצה לילד החוסה" הוקמה בשנת 1986, וכיום עומדים בראשה דוד קורן (מנכ"ל) ופרופסור דן שניט (נשיא). המועצה הוקמה במטרה לסייע לילדי הפנימיות בישראל וכיום היא אמונה על רווחתם של 10,000 ילדים ומתבגרים בכל רחבי הארץ. עיקר פעילותה למענם מתמקד בתחומים שאינם מתוקצבים על-ידי משרדי הרווחה, החינוך והבריאות, והיא מתפקדת כשדולה השומרת על זכויותיהם ובמקביל מגייסת מימון להפעלת פרויקטים חינוכיים, שיקומיים וטיפוליים.
- למרות העובדה שהיא מגלגלת כ-10 מיליון שקל בשנה ואמונה על היקף פעילות גדול, ראוי להזכיר שוב כי "המועצה לילד החוסה" אינה מזדרזת כלל לנדב מידע על פעילותה. אתר האינטרנט שלה אמנם מתאר בפירוט את שלל הפעילויות המבורכות שלה, אך אין בו רמז לשקיפות כספית.
מספר העובדים בשכר: כ-70 איש.
מספר המתנדבים: כ-1,200 איש תורמים מדי חודש כ-3,000 שעות התנדבות.
מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: 10 מיליון שקל שמקורם בתרומות מהמגזר העסקי, אנשים פרטיים וקרנות. התרומות מהוות 90% מתקציב העמותה.
חמש המשכורות הגבוהות ביותר: מנכ"ל המועצה משתכר 21,000 שקל ברוטו בחודש, המשכורות הגבוהות הנוספות ניתנות לרכזים המקצועיים שמרוויחים 11,500 שקל 11,100 שקל, 9,800 שקל ו-8,700 שקל ברוטו בחודש.
אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 14 אחוז.
גיוס תרומות: המועצה אינה מפעילה גייסי תרומות בשכר, והתרומות נאספות על-ידי חברי העמותה ומתנדביה.
שקיפות: הדוח השנתי, דוח התקציב, התקנון ופרוטוקולי הישיבות מועברים לרשם העמותות. אף אחד מהנתונים הללו אינו מופיע באתר המועצה.
כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? התרומות מגיעות במלואן לפרויקטים השונים.
אגודת "יד ביד" הוקמה ב-1982 על-ידי שלי חושן, המשמשת עד היום כנשיאתה. היא מפעילה כמה פרויקטים לילדים ולבני נוער ברחבי הארץ, בהם בתים חמים לילדי מצוקה, מוקדי החירום "אוזן קשבת" ו"נוער מקשיב לנוער" המופעלים על-ידי מתנדבים, בתי מחשב וכן את הקרן להצלת חיי אדם, המסייעת לנזקקים לניתוחי חירום והשתלות בחו"ל.
- המחזור הכספי המצומצם עליו מצהירים אנשי "יד ביד", המשכורות הנמוכות להפליא של שכירי האגודה ואתר האינטרנט הצנוע מעידים כי הכסף המועבר לארגון לא מעשיר את עובדיו. טוב שכך, אבל טוב עוד יותר היה אילו "יד ביד" היתה פועלת בשקיפות כספית.
מספר העובדים בשכר: 30 איש.
מספר המתנדבים: כ-350 מתנדבים מסייעים בהפעלת פרויקטים שונים בהיקף של כ-2,000 שעות חודשים.
מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: 2.5 מיליון שקל בשנת 2004, שמקורם בתורמים מישראל ומחו"ל וכן מענקים מקרנות וממשרד העבודה והרווחה.
חמש המשכורות הגבוהות ביותר: מזכ"ל "יד ביד" משתכר 6,325 שקל ברוטו בחודש, מנהל הכספים 6,180 שקל ברוטו בחודש, אחראית הפרויקטים 5,400 שקל ברוטו בחודש ושתי גננות נוספות מרוויחות כל-אחד 3,700 שקל ברוטו בחודש.
אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 13 אחוז.
גיוס תרומות: גיוס התרומות מתבצע על-ידי אנשי "יד ביד" ובראשם שלי חושן.
שקיפות: הדוח השנתי, התקציב, התקנון ופרוטוקולי הישיבות מועברים לרשם העמותות מדי שנה, וכן למשרדי ממשלה, לקרנות ולתורמים. מידע על פעילותה הכספית של "יד ביד" נעדר לחלוטין מאתר האינטרנט שלה.
כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? מלוא הסכום מהתרומות הייעודיות, 87 אגורות מהתרומות הכלליות לאגודה.
"ער"ן" הוקם ב-1971 וכיום עומדים בראשו צילה נוימן (מנכ"לית) ועדי סביר (יו"ר). כאלף מתנדבי העמותה מעניקים עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט לפונים בעברית, ערבית ורוסית. בשנת 2005 הם השיבו ל-134,000 פניות, וכן הפעילו קווים ייעודיים לקשישים, בני נוער וחיילים. בנוסף, העמותה זכתה במכרז ממשלתי להקמת מרכז מידע לשירותי בריאות הנפש בישראל. מתנדבי "ער"ן" עוברים קורס הכשרה בן ארבעה חודשים ובהמשך פועלים באחד מעשרת הסניפים שהעמותה מפעילה בכל רחבי הארץ.
- 70% מהמחזור הכספי של "ער"ן" מגיע מהציבור, עובדה שדי בה כדי לדבוק בעקרונות השקיפות. אולם למרות שעל-פניו אין לארגון מה להסתיר, והמשכורות המשולמות לבכיריו אינן גבוהות, האתר האופטימי והנעים נטול דיווח כספי כלשהו.
מספר העובדים בשכר: 12 איש במשרה מלאה, 22 איש במשרה חלקית.
מספר המתנדבים: כ-1,000 מתנדבים פעילים התורמים כ-80,000 שעות תורנות בשנה.
מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: בשנת 2005 עמד המחזור הכספי של העמותה על כ-6.3 מיליון שקל, שמקורו בתרומות פרטיות (69% אחוז מהתקציב); קרנות מחו"ל (16% מהתקציב); תמיכה ממשלתית (11% מהתקציב); ומימון הפעלת מוקד מידע לבריאות הנפש בפיקוח משרד הבריאות (4% מהתקציב).
חמש המשכורות הגבוהות ביותר: מנכ"ל "ער"ן" משתכר 13,500 שקל ברוטו בחודש, מנהלת סניף ורכזת מקצועית 9,900 שקל ברוטו בחודש, מנהל התפעול 6,500 שקל ברוטו בחודש, ושתי המשכורות הנוספות מועברות למנהלות סניפים המרוויחות 5,350 שקל ו-5,300 שקל ברוטו בחודש.
אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 22 אחוז.
גיוס תרומות: "ער"ן" נעזר בחברת טלמרקטינג המגייסת תרומות למימון פעילותו, וכן מסייעת בפרסום, הפצת מידע וגיוס מתנדבים. אנשי הארגון מוסיפים כי "חשוב לציין שבאמצעות גיוס התרומות ניתן להבטיח הלכה למעשה את עצם המשך פעילות העמותה ואת האפשרות לעמוד לשירות הציבור בזמן אמת. יודגש כי חזקה על ציבור התורמים הנאמן של "ער"ן" שהוא מודע לכך כי לעמותה שחיה מכספי תרומות יש הוצאות בגין גיוס התרומות. לפני כשנתיים העמותה בדקה מהי הדרך היעילה לגיוס כספים והגיעה לפתרון הקיים, גיוס כספים באמצעות טלמרקטינג תמורה עמלה".
שקיפות: הדוח השנתי, התקציב, תקנון ופרוטוקולי הישיבות מועברים לרשם העמותות ולנותני התמיכה מדי שנה. המידע, חלקי או מלא, אינו מופיע כלל באתר האינטרנט של "ער"ן".
כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? לא הועברה תשובה.
"בטרם", המרכז הלאומי לבטיחות ולבריאות ילדים, הוקם ב-1995 על-ידי פרופסור יהודה דנון וד"ר מיכל חמו-לוטם, שמשמשת כמנכ"לית שלו עד היום. הארגון עוסק בקידום בטיחות ילדים באמצעות מחקר והערכה, חינוך והסברה, חקיקה ואכיפה, שינוי מוצר וסביבה וכן העצמה קהילתית. "בטרם" פועל בכל הארץ מתוך בתי חולים אזוריים, ואמון על פיתוח תוכניות, ייעוץ לאנשי מקצוע, הנחיית הורים, משפחות, ומטפלות, הכוונת ארגונים ליישום מעשי ויומיומי של עקרונות הבטיחות ועוד. הוא משמש כנציג המקומי של ארגון "Safe Kids Worldwide", ובשנת 2003 הוכר על-ידי הממשלה כמוביל מקצועי בתחום בטיחות ילדים.
- האתר היפהפה של "בטרם" עמוס מושגים כמו חזון וערכי ליבה, ואפילו מציג אמנה לה מחויב הארגון, אלא שהמושג שקיפות כספית-ציבורית דווקא לא מופיע בו. ראוי לשים לב לעובדה שחלק ניכר מתקציב הארגון מגיע ממשרד הבריאות, קרי מהמסים שלי ושלך.
מספר העובדים בשכר: 33 איש העובדים בסך של 24 משרות.
מספר המתנדבים: כ-160 איש התורמים כ-5,000 שעות התנדבות שנתיות.
מחזור כספי שנתי ומקורות הכנסה: 6.8 מיליון שקל בשנת 2005, שמקורו בתמיכת המגזר הציבורי (42% מהתקציב); מענקים מקרנות (24% מהתקציב); תרומות וחסויות של המגזר העסקי (22% מהתקציב); תשלום עבור שירותים והדרכה (8% מהתקציב); ותרומות אנשים פרטיים (4% מהתקציב).
חמש המשכורות הגבוהות ביותר: מנכ"לית "בטרם" השתכרה 23,400 שקל ברוטו בחודש בשנת 2004, מנהל הכספים 12,000 שקל ברוטו בחודש, סמנכ"ל המו"פ והמדיניות ציבוריות 9,100 שקל ברוטו בחודש; מנהל מרחב דרום 8,000 שקל ברוטו בחודש ומנהלת מחלקת קשרי החוץ 7,600 שקל ברוטו בחודש. כל הסכומים, כאמור, מעודכנים לשנת 2004.
אחוז ההוצאות האדמיניסטרטיביות מסך התקציב השנתי: 19.4 אחוז.
גיוס תרומות: את התרומות מגייסים מתנדבים, חברי ועובדי העמותה וכן חברי הוועד המנהל שלה.
שקיפות: דוח הסיכום השנתי והתקציב מוגשים לרשם העמותות, מופצים לכל דורש ומתפרסמים באתר האינטרנט של "בטרם", כך הבטיחו אנשי העמותה. גם נבירה יסודית באתר לא הניבה כל תשואה. אין זכר לדוחות הפעילות - אבל מידע מפורט על תרומה לעמותה בהחלט נמצא.
כמה אגורות מכל שקל שנתרם מגיעות ליעד התרומה? 85 אגורות.
אנשי "אל"י" לא טרחו לענות על השאלות הבסיסיות, לכן פנינו לאתר האגודה בתקווה כי זה יצילנו מבורות מוחלטת. באתר נמצאה טבלה המפרטת את עלויות הפעילות, אך לא את הוצאותיה, ודוחות כספיים גם הם נעדרים ממנו. כמותם אנשי "בית השנטי", עליו נכתבו כבר גדולות ונצורות, לא טרחו להשיב את השאלון. האתר הסימפטי של העמותה מבהיר מה דרוש לה ומבקש את תרומות הציבור, אבל אינו כולל כל נתונים על שקיפות כספית.